הם עמדו במגרש המסדרים במרכזו של אמפיתיאטרון, נרגשים ומתוחים, עטופים בסגל מכף רגל ועד ראש והוריהם צופים ומתעדים מן היבשה והאוויר. אחד אחרי השני, 51 בנים ובת אחת, נשבעו לספר ולנשק, ובבת אחת הריעו והעיפו את הכומתה אל על. כך הסתיים לו מסע מרתק בן שישה שבועות עבורם ושלוש שנים עבור כל אלו שעבדו קשה כדי שהרגע הזה, השנייה החולפת כהבזק המצלמה, יגיע.
זו הייתה משימה לאומית, זו משימה לאומית, הם אינם ככל החיילים ובד בבד, הם חיילים מן המניין שהתגייסו ככל החיילים לשירות צבאי. זו פלוגת האוטיסטים הראשונה בעולם שסיימה את קורס ההכנה והטירונות והחלה את צעדיה.
צפו בכרמל, חייל אוטיסט בוגר תוכנית "תתקדמו" מספר עליה:
"תתקדמו"
מאות אוטיסטים יעברו דרך דומה כבר בשנת 2022, אלפים אחרים עד תום 2024. ברוכים הבאים ל"תתקדמו", התוכנית הלאומית לקידום (יכולות) האוטיסטים בצה"ל שחרתה על דגלה: "לתת לאוטיסט את הסיכוי להתמודד, לא לוותר עליו ולא לתת לו את התחושה שהוא מראש יכול לוותר לעצמו. הוא קודם כל חייב להתנסות לבד כחלק מההכשרה שלו לצבא ולחיים עצמאיים".
התוכנית, שהחלה את דרכה בפברואר 2019 כפרויקט קטן בחטיבת הנח"ל, התפתחה בהמשך השנה לקבוצת עבודה בחטיבת התכנון ומנהל כוח-האדם לקראת יישום כתוכנית צבאית. האתגר שעמד בפנינו הוא כיצד לשנות את הסטיגמה כלפי אוטיזם. הספק היווה את חומר הבערה, אותו ספק שתמיד מתגנב, תמיד דורש לפקח, ללוות, לצמצם, לרחם, להתרחק, להגיד 'אולי הוא לא יצליח'. התוכנית היא המקפצה מעל הספק:"Yes we can".
ביסוד התוכנית שינוי מדיניות הפטור האוטומטי שקיבלו צעירים על הרצף האוטיסטי עם קבלת המידע מביטוח לאומי בהגיעם לגיל 16, בהליך אוטומטי וללא זכאות לצו ראשון. כך העידה במחקר שכותרתו "אוטיסטים במגרש המסדרים: אין אולי, יש איך" (הלר, 2019), אל"ם (מיל') ד"ר קרן גינת. גינת מתארת מקרה שבו טיפלה בבחור שסיים תואר במתמטיקה שימושית בכיתה י"א, אך קיבל פרופיל 21.
די אם נתבונן בנתוני הפלוגה הראשונה כדי לעמוד במדויק על דבריה של הדוקטור. עשרה חיילים עם קב"א 56 ודפ"ר 90, עוד 16 חיילים בעלי קב"א 54 ו-55, כאשר שבעה מהם למדו בכיתת מחוננים.
"תצילו אותנו כי מגיעים אלינו אנשים שלא אובחנו, אנו מאבחנים אותם תוך כדי הקורס, הם נושרים לנו, ואנו לא מצליחים להתמודד. אני יכול לספר לך על מספיק מקרים, על כאלה שהמערכת הצבאית לא זיהתה שהם על הספקטרום, גמרו בכלא, גמרו בפרופיל 21".
במשך עשרות שנים צה"ל התעלם מאוכלוסייה זו, לאמיתו של דבר, מעולם לא גייס אותה לשורותיו כחיילים שווי זכויות והזדמנויות. גיוסם כמתנדבים, לרוב באמצעות עמותות הנתמכות בידי משרד הרווחה, איפשר שילוב אך גם הנציח את הפערים, הסטיגמה והאפליה ומנע פיתוח שדרה מקצועית בצבא לנושא.
כך מתארת זאת נציגה מאחת מהעמותות: "אני לא יודעת מאיפה מתחילים, זה תהליך מורכב. היום אני עובדת עם X ומחר עם Y. אנשי השטח מתחלפים. את מי מהם להביא להכשרה? הצבא והמערכת אינם מוכשרים בשילוב ובפניה לאוטיסטים, לא מבינים אותם. אין גוף שמבצע אינטגרציה בין העמותות השונות".
בעוד שחייל מן המניין נמצא באחריות מלאה של הצבא, מתנדב משרת בצבא, אך נותר באחריות העמותות המגייסות ומערכת הבריאות האזרחית. כך חושף קצין באמ"ן: "הם יודעים באיזה מדור הם ומי המפקד, אבל הם גם יודעים שהם בשליחות מטעם הסוכנות היהודית, הם לא מקומיים. הזהות המרכזית, אם אני מתעדף, אז קודם כל אני ב-'רואים רחוק' ורק אחר כך בצבא".
המצב שבו אוטיסטים תויגו כבלתי כשירים לשירות, הביא רבים להסתיר את האבחנה ומנע מהורים לדווח לביטוח לאומי. בסדרה של ראיונות חשפו גורמים המעורים בנושא, את המציאות העגומה. "תצילו אותנו כי מגיעים אלינו אנשים שלא אובחנו, אנו מאבחנים אותם תוך כדי הקורס, הם נושרים לנו, ואנו לא מצליחים להתמודד. אני יכול לספר לך על מספיק מקרים, על כאלה שהמערכת הצבאית לא זיהתה שהם על הספקטרום, גמרו בכלא, גמרו בפרופיל 21".
קצב עלייה דרמטי
בשנת 1850 מנתה האנושות כ-1.2 מיליארד בני אדם ותוך פחות ממאה שנה הגיעה לכדי 2 מיליארד בני אדם. הספיקו רק 80 שנה כדי לחצות את הנתון 7.7 מיליארד. בשנת 2008 היו בישראל כ-6,000 אוטיסטים מאובחנים, 1 מתוך 500 לידות. במונח "מאובחנים" אנו מכנים את אלו המוכרים כזכאים לקצבת ילד נכה בביטוח הלאומי, או אלו המדווחים לבתי-הספר. אין הכרח שנתונים אלו יהיו חופפים כי הדיווח הוא וולונטרי ונפרד.
נתחיל בנתוני הביטוח הלאומי - בשנת 2018 היו 18,691 מאובחנים, גידול של 26% ביחס ל-2017, בשנת 2019 חל גידול של 23% ל-22,295 ובשנת 2020 גידול של 21% ל-27,993.
להערכת עמותת אלו"ט נכון לנובמבר 2021, עלייה נוספת של 26% בשנה זו תביא את מספר מקבלי הקצבאות לילדים עם אוטיזם ל-35,000. כדי להבין עד כמה מדובר בקצב עלייה משמעותי, נכון למאי 2021 היו בישראל סך של 82 אלף ילדים עד גיל 18 הזכאים לקצבה בכל דרגות החומרה ומכל סוגי הנכות.
בחינת מועמדים לצו ראשון עבור אנשים עם מוגבלות מציבה רף דרגת נכות של 150%. על-פי זאת ובחישוב סך מקבלי הקצבאות בשנתוני לידה 2003-2006 (תלמידי חטיבה עליונה), נגיע לפוטנציאל תיאורטי של 4,600 עד שנת 2024.
כדי לקבל אומדן מדויק יותר, נפנה לנתוני משרד החינוך, האגף לחינוך מיוחד. בשנת הלימודים תשע"ו (2015-2016) התקבלו למערכת החינוך 13,271 תלמידים, וכעבור חמש שנים, בשנה"ל תשפ"ב (2021-2022), כבר יש 32,071 תלמידים.
מפילוח הנתונים מקרב שלושה שנתונים בחטיבה העליונה בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, פוטנציאל הגיוס בשנת 2022 מניב סך של 850 מלש"בים בתפקוד גבוה.
הקושי בשינוי הפרדיגמה
הנדריקס (2009) כותבת: "אף שאנשים בספקטרום האוטיסטי עשויים להיות עובדים מועילים ולתרום רבות מכישוריהם ומיכולותיהם, השתלבותם בעבודה מחייבת תכנון רב מאשר אצל עמיתיהם שאינם בספקטרום".
אנשים עם אבחנה של אוטיזם מאופיינים בליקויים בשני תחומים מרכזיים: בקריאת המפה החברתית וביצירת אינטראקציות חברתיות והתנהגות תבניתית ולא גמישה המאופיינת על ידי תחומי עניין מצומצמים, רגישות סנסורית וסלידה משינויים. לפעמים זה מתבטא גם בהיצמדות לשגרה ולטקסים. לאור זאת קיים קושי להתמודד עם מצבים חברתיים משתנים ועם שינויים.
לפעמים חוסר הבנת מוסכמות חברתיות יכול להקשות על השילוב של אדם עם אוטיזם ביחידה חברתית כמו צבא. עם זאת, בהינתן התמיכה המתאימה, הוא יכול ללמוד מה מצופה ממנו, למלא תפקידו בקפדנות ולתרום רבות למפעל הצבאי.
כדי שזה יצליח, יש להבין את אופיים של הקשיים החברתיים וההתנהגותיים שקיימים באוטיזם, להקדיש משאבים שיתמכו באדם ויסייעו לו למלא את תפקידו, ולהכשיר אנשי צבא שילוו את החיילים עם האוטיזם במהלך שירותם.
כדי ללמוד על אופי התמיכה הנדרש נפנה לסקירה שביצע אגף א' לחינוך מיוחד (2017) במשרד החינוך על אודות האופן שבו המרחב הבית-ספרי מתמודד במטרה להשפיע בהעצמת צעירים על הרצף: התאמת הסביבה, ליווי, הדרכה ופיתוח מקצועי לצוותים בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, הגדרת מטרות ברות מעקב לאורך זמן ותפירת "חליפת שילוב" עבור כל תלמיד וכיתה בהתאם לרמת התפקוד ולמאפייני הגיל והתרבות המקומיים.
בתוכנית "תתקדמו" ההתאמות בוצעו כבר החל מהצו הראשון, שבו המועמדים מבצעים דפ"ר מצומצם וללא ראיון ציון דרך (צד"ך), אותו מחליף ראיון חוזי עם עובד סוציאלי שעבר התמחות באוטיזם.
חונכי שילוב מיוחד, מקצוע שהוגדר באחריות מערך מגן בחיל החינוך אליו מתמיינים חיילים בעלי רקע מתאים, מלווים ומסייעים לחייל או המועמד לגיוס, למפקד ולהורים, טרום הגיוס ובמהלך השירות.
מתוך רצון לתת מענה לאיתור צורך אמיתי, שבו לאוטיסט יש יכולת לתרום ולהביע את כישוריו, ושיבוץ בסביבות גמישות תפעולית, פותחה מערכת מיון חלופית לזו הנהוגה בדרך כלל בצה"ל, הכוללת בנוסף למבחן הדפ"ר, גם מבחן יום המא"ה מותאם, דרישה למסמכים המשקפים ניסיון ותפקוד לאורך החיים, וראיונות עם מרפאות בעיסוק לאחר הגיוס ובתקופת קורס ההכנה לצה"ל בן החודש וחצי.
היתרון של השונה
"החיילים שמגיעים לצה"ל הם מסביבה מאוד הטרוגנית, לא רוסית או אתיופית או דתית", אומר פרופ' עוז אלמוג, מחלוצי המחקר על פערי דורות (Generations). עפ"י עוז, התפתחות תרבות הפמיניזם וזכויות האזרח (לגיטימציה לאינדיבידואליזם) הובילו לדור ה-Y ולהמשכו דור ה-Z, המאמץ קו שוויוני יותר כלפי יחסים בין-אישיים בהשוואה לדורות קודמים, תוך צמצום פערים מגדריים בתפישות, שאיפות ובסגנון חיים הנגועים בפחות סטריאוטיפים ודעות קדומות כלפי להט"ב.
אך ממצאים בצה"ל ובקרב תלמידי בתי-הספר, מעידים על בריונות וחוסר הבנה כלפי צעירים עם אוטיזם ומוגבלות נוירולוגיות, המתקשים להשתלב חברתית. "במודיעין החיילים יודעים לשחק את המשחק, הם לא רעים אליהם, מתייחסים יפה, אבל לא חברים שלהם, זו לא חברות, זה מתוך סימפתיה ואמפתיה", מעיד קצין באחד ממרכזי המודיעין הגדולים של צה"ל, שפיקד במשך חמש שנים על חיילים עם אוטיזם.
"אנשים על הרצף התקשורתי רואים את העולם אחרת. ויש בזה יתרון - הדברים החדשים שמגיעים לעולם מגיעים כשמישהו לא מוכן לקבל דוגמות ואקסיומות שאדם נורמלי מקבל כברורות מאליהן".
קיים יתרון הנכון לגבי כל אוכלוסיית שוליים אך בולט במיוחד בקרב אדם עם אוטיזם, בגלל הפער בין היכולת לבין המגבלה. כך מתארת אותו קליין: "הם מגיעים עם מוטיבציה מטורפת וזה מעלה את רמת המוטיבציה אצל כולם. מידבק אחרים, הם רוצים להוכיח את עצמם".
מוסיף עליה טל ורדי, מנכ"ל משותף של "רואים רחוק": "בקבוצה הזו, בדרך חייה שכל הזמן התייחסו אליה כלא מוצלחים, הדרך היחידה לתקן את זה, היא דרך האמון. אני רואה את הצבא כמערכת שנותנת להם את ההזדמנות האמיתית לחיים...שם יעריכו את מה שהוא עושה".
רואים את העולם אחרת
על-פי פרופ' יגיל לוי, חרף אזהרות קודמות, הרי ששילוב מיעוטים, וגם הומוסקסואלים, בצבא ארה"ב, לא פגע בכשירות המקצועית.
מחקרי מטה-אנליזה על ניהול גיוון (Diversity management) הראו גם כי שילוב קבוצות מיעוט תורם בשני היבטים - הצבא יותר לגיטימי בחברה, ורוכש יכולות תרבותיות המסייעות לו במשימותיו. "אנשים על הרצף התקשורתי רואים את העולם אחרת. ויש בזה יתרון - הדברים החדשים שמגיעים לעולם מגיעים כשמישהו לא מוכן לקבל דוגמות ואקסיומות שאדם נורמלי מקבל כברורות מאליהן", אומרת אל"ם (מיל') ד"ר קרן גינת, ששימשה כרמ"ח ברה"ן בין השנים 2012-2017.
סקירה שהוגשה לקונגרס האמריקאי (2019) מביאה חיזוק לטענה זו בהציגה שיפור בקבוצות עבודה מגוונות במדדים של פתרון בעיות, יצירתיות, חדשנות, וקבלת החלטות, כאשר בהיבטים צבאיים חל שיפור גם בתחומי היעילות, הגמישות והתמודדות עם אתגרים. זאת בהשוואה לקבוצות הומוגניות שהדגימו הטיות קוגניטיביות בעלות השפעה שלילית באותם מדדים.
יש יתרון נוסף ומובהק מחקרית לגיוון בקרב קבוצות בהשפעה על מנהיגות וניהול, תוך מעבר מגישת "רכישת גיוון אנושי" לגישת "ניהול גיוון" (Diversity management).
הראשונה טענה לאפליה מתקנת באמצעות הצבת יעדי גיוס שרירותיים, ואילו השנייה טוענת שכדי ליצור חברה שוויונית יותר, יש לפעול לעיצוב תרבות ומדיניות ארגוניות שייתפסו בקרב אנשים עם מוגבלות כחיוביות עבורם וכמאפשרות פיתוח קריירה המותאמת לצורכיהם, באופן שיעודד רצון פנימי (Intrinsic) להשתלב באותו ארגון.
יישום מדיניות הדוגלת בניהול גיוון חייב את משרד ההגנה האמריקאי בהקמת המשרד לגיוון, שוויון והכלה (Office for Diversity, Equity, and Inclusion, ODEI). לצי האמריקאי יש את "מדיניות הגיוון האנושי" המפותחת ביותר מבין זרועות צבא ארה"ב, המאוגדת החל מ-2007 תחת משרד ייעודי (Offices for diversity) באגף כוח-האדם של הצי (מקביל לו הוא ה-Army Diversity Office שנוסד ב-2004 בזרוע היבשה).
גיוון זה, כפי שהראו סיידה והלר (2021), צומצם לאוכלוסיות שהיו כבר בעיצומו של מאבק לזכויות אדם – נשים, להט"ב, שחורים. כך ישראל נותרה המדינה היחידה בעולם שצבאה התווה מדיניות באשר לגיוס אנשים עם מוגבלות נוירו-התפתחותית כאוטיזם, הגם שטרם התגבש משרד ייעודי המקדם גיוון בראייה כוללנית.
מחקר על הצבא הקנדי, האוסטרלי, הבריטי והאמריקאי, הוביל למסקנה שכדי שמדיניות זו אכן תהיה אפקטיבית יש לנקוט מדיניות פרו-אקטיבית על-פני מגיבה (Reactive), הדומה במהותה ל"עבודה סוציאלית מודעת-עוני" (קרומר-נבו, 2015) כתיאוריה ובעקבותיה "מיצוי זכויות אקטיבי" כמדיניות.
אלו התפתחו כתגובה למחקריהם של בניש ודוד (2018), ספרד (2011) ואחרים, שהראו כי אי-מיצוי זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות, נפוץ לא רק בגלל חוסר אונים נרכש ורמת השכלה נמוכה בקרב אותן אוכלוסיות, ובעיקר בגלל השתרשותם של חסמים מבניים בתרבות הארגונית.
בצה"ל אנו עדים, הגם שמתוך מערכת אילוצים שונה, לשינוי בדמות המודל הרשותי, ויצירת מקצועות שהתפתחו במסגרתו דוגמת "מש"קי קהילה" והמשכו "חונך שילוב מיוחד בקהילה", שייעודם זיהוי חסמים ומיצוי הון אנושי, בפרט בקבוצות שוליים חברתיות.
8200 ואתוס צבא העם
צה"ל כארגון ממלא חלק מצורכי הסביבה האנושית ומחובתו להעניק לה ביטחון והגנה על חיי-אדם, נכסים וגבולות. העובדה שמרב אזרחי המדינה שירתו, משרתים או ישרתו בצה"ל, דורשת ממנו לספק גם צרכים אחרים, למשל להוות כור היתוך תרבותי וחברתי.
על-פי הטיפולוגיה של בלאו וסקוט (1962) צה"ל הוא ארגון ציבורי עם יחסי גומלין אדירי עוצמה עם הסביבה. הצורך בפיקוח ובבקרה פנימיים וחיצוניים בארגון מעין זה הוא חובה ואושיה בסיסית ומוסרית לקיומו.
התהליכים המתרחשים בחברה הישראלית והשפעתם על ה"רקע האזרחי" של המתגייס, בהיותו המשאב החיוני ביותר של צה"ל, כנלקח מן הסביבה ומוחזר אליה לאחר השירות הסדיר, מחייבים אותו להיות לא רק צבא מגן כי אם צבא התורם לחוסנה הפנימי של המדינה.
"יכולותיה של היחידה, העובדה שפעילותה חובקת עולם אך מרכז הכובד שלה במפקדה ליד צומת גלילות, אופי המידע העובר דרכה והנגישות היחסית של חיילים זוטרים למודיעין רגיש במיוחד, הם מקור השראה ייחודי", כתב העיתונאי גיא הורוביץ כביקורת על ספרו של דב אלפון "לילה ארוך בפריז" הדן בפעילות יחידה 8200.
ואכן, יחידה 8200 נהפכה אבן שואבת לכוח אדם צעיר, איכותי ורדוף מוטיבציה, שהחדשנות הטכנולוגית זורמת בעורקיו ומקצועיותם פורצת את גבולות מערכת הביטחון לעבר חברות סטארט-אפ המעבות אף הן את חוסנה של מדינת ישראל. לצד אנשים אלו, קיימים אנשים מוכשרים ואיכותיים שאינם מקבלים שוויון הזדמנויות אמיתי, ובתוך כך נזקקים להסתמך על מוסדות המדינה לניהול חיים בכבוד.
אנו רוצים להציע התבוננות אחרת. קידומם של חיילים על הרצף האוטיסטי ביחידה 8200 יהווה מכפיל כוח לחוסנה הארגוני כדאוס אקס מכינה, צעירים הדורשים להצטיין, נותנים לסביבתם כלים לקבלת האחר והשונה, אינם מקבלים את הדברים כפי שהם, ומאתגרים אותנו לחשוב מחוץ לקופסה. יציאתם לאזרחות מצוידים באותם כישורי עילית המוקנים לבוגרי היחידה, מעבר לעצמאות שתוקנה להם, תהווה תרומה לא פחות ממהותית לחוסנה החברתי והלאומי של המדינה.
גם בימים אלה, כשקמים אנשים מקרב החברה הישראלית ומאתגרים את אתוס צבא ההגנה לישראל, אי אז יגידו "זהו צבא העם".
- סרן אהוד הלר הוא אוטיסט, יזם "תתקדמו" -התוכנית הלאומית לקידום אוטיסטים בצה"ל, ויועץ ראש חטיבת התכנון באכ"א.
- בהכנת הכתבה סייע סרן ד', מיחידה 8200, המשתתף בתוכנית להבות לטיפוח יזמות חברתית- טכנולוגית, הכוללת קורס, קהילה ומיזמים לקידום ערכים חברתיים באמצעים טכנולוגיים.
