בשיתוף פורום דב לאוטמן
ערב הקמת הממשלה החדשה, ה-37 במספר, נראה כי החברה הישראלית מקוטבת ומשוסעת יותר מאי פעם. ישראל של שנת 2023 מורכבת מקבוצות שונות שכמעט אינן באות במגע זו עם זו ואינן שותפות לאותם ערכים ודעות. האם דווקא מתוך מערכת החינוך יכולה לצמוח חברה חדשה של אזרחים החיים בשותפות, בסולידריות ובסובלנות, מבלי לאבד את זהותם ואת שייכותם הקבוצתית?
סוגיה זו עמדה במרכז כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך, שהתקיים ביום חמישי בתל אביב זו השנה השביעית. הכנס, שהפך בשנים האחרונות לזירה מרכזית לקידום שיח ומדיניות לחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים, אירח אקטיביסטים, אנשי חינוך, אקדמיה ומדיניות, שדנו בכל הדרכים להוביל לשינוי ערכי וליישם אותו במערכת החינוך.
"הפערים בחברה הישראלית הם איום על ישראל, והחינוך הוא הכלי לצמצם אותם. אנחנו מחויבים להמשיך לפעול ללא לאות כדי למצוא את הדרך לחיות יחד ללא חשדנות, תוך קבלת האחר ולמען טוב משותף", אמר בפתיחת הכנס יו"ר קרן לאוטמן, נעם לאוטמן.
"דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב"
הכנס החל במשדר בוקר באולפן הפתוח של ynet בהנחיית אטילה שומפלבי, שהעמיד במרכזו את השאלה – האם שינוי חברתי באמת יכול לצמוח מתוך מערכת החינוך? המשתתפים במשדר הבוקר הסכימו כי מדובר במשימה מאתגרת אך בהחלט אפשרית.
את כנס לאוטמן השביעי פתח נשיא המדינה יצחק הרצוג, שערב קודם לכן קיבל את הודעתו של בנימין נתניהו כי עלה בידו להרכיב ממשלה. "רבים מאזרחיות ואזרחי המדינה מרגישים שנפל דבר בשבועות האחרונים בכל הנוגע ליחסים בינם לבין המדינה", אמר הרצוג בנאומו. "היום אני מבקש מכולם, מכלל גווני הקשת הפוליטית - מהמחנה המנצח ומזה המפסיד - לנסות לקחת צעד אחורה ולראות את ההווה שלנו כחלק מהליך ארוך יותר בהיסטוריה של עם ישראל, ובדברי הימים של עם ישראל. לנסות להעמיק בפרספקטיבה רחבה יותר מהכאן ועכשיו".
אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, ביקש להזכיר בדברי הפתיחה שלו בכנס כי דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב. "לא פחות חשוב - ואולי חשוב יותר - הוא הגנת זכויותיהם של מיעוטים והגנה על כבוד האדם", אמר פורת. "הניסיון מלמד שיש קורלציה חזקה בין חוסנה של דמוקרטיה במדינה נתונה, לבין ההגנה הניתנת בה לחופש האקדמי ולחופש המחשבה. רק במדינות טוטליטריות נרמס החופש האקדמי. את כל אלו עלינו לזכור תמיד ובתקופה זו במיוחד".
"תנו לבני הנוער להשפיע"
סקר שנערך לקראת הכנס על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל, מצא כי 66% מהציבור בישראל מעוניין בכיתות הטרוגניות, בהן לומדים ילדים מקבוצות שונות מבחינה דתית, לאומית, תרבותית ולאומית. עוד מצא הסקר כי 61% מהישראלים חושבים שהמורים צריכים לדון בכיתות בנושאים אקטואליים שנויים במחלוקת כמו פסקת ההתגברות ויחסי דת ומדינה.
לני מילוא מנהלת פורום דב לאוטמן אמרה כי לחינוך בראש ובראשונה יש תפקיד משמעותי. "מבחינתנו החינוך הוא גם מטרה וגם אמצעי, לשמש מקום ומרחב שמתקיים בו תהליך מיוחד ובעל ערך של למידה, הכוונה והדגמה, שמאפשר להקנות כלים וידע ולעורר תחושת מסוגלות, סקרנות והשראה. בטח ובטח במקום שבו אנו מבקשים לתרגל ולהטמיע את המושג הרחב של חינוך אזרחי ולקדם שוויון ושותפות בין הקבוצות השונות החיות כאן יחד בישראל".
לדבריה, מורכבותה של החברה בישראל והמרקם האנושי המגוון בה משתקפים במערכת החינוך שלנו מערכת חינוך מפוצלת מנהלית, ארגונית ואידיולוגית,,שמקשה לייצר מודל חינוכי אזרחי אחד. "לאחר שערכנו לא מעט מחקרים וכינסנו קבוצות עבודה וחשיבה בעניין זה, למדנו בדרך הארוכה בה הלכנו כי ההבנה והחידוש הוא שנכון לקדם מדיניות ישימה שנותנת מענה שמותאם לצרכים הייחודיים של כל קבוצה חברתית לחוד".
"אחת התובנות המרכזיות שעולות בסקר היא שאסור לחשוש מקיומו של שיח על הסוגיות החברתיות והחוקתיות עם התלמידות והתלמידים", אמר בכנס נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר. "כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלאפשר למציאות המורכבת בה אנו חיים להיכנס אל כותלי בית הספר, היא מותירה וואקום. השיח בנושאים הללו יקרה במקומות אחרים, למשל, בתיבות התהודה של הרשתות החברתיות, שמתאפיינות בעיקר בהתלהמות".
במושב הצהריים של כנס דב לאוטמן נפגשו צעירים, אנשי חינוך ואקדמיה שניסו לבחון כיצד ניתן להוביל לשינוי ולהכניס לבתי הספר תכנים, שיסייעו לתלמידים לגבש את זהותם מחד ואת הסובלנות לאחר מאידך.
רן שי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, טען כי שינוי עמוק ואמיתי יתחיל בתלמידים. "תנו לבני הנוער את ההזדמנות להשפיע ברמה הדמוקרטית. אם תשאלו את התלמידים איך הם רוצים לקדם את החיים בשותפות, תגלו רעיונות מדהימים ומיוחדים שחבל לפספס. הנוער רוצה לשנות ורק צריך את ההזמנות".
חיים לשותפות כמקצוע לימוד
בתחילת החודש יצא חוזר מנכ"ל הוראת קבע של משרד החינוך, ששם דגש בפעם הראשונה מזה כארבעים שנים על נושא של חינוך לשותפות. החוזר הוא תוצר של עבודה של משרד החינוך בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועוד 270 גופים אזרחיים, שהתכנסו מידי שבוע וגיבשו תוכנית בשם "חיים בשותפות". התוכנית מחייבת כל מוסד חינוכי בישראל, מגן ועד תיכון, לנקוט במהלכים ובפעולות לחיזוק הזהות העצמית לצד חינוך נגד גזענות.
מושב הבוקר של כנס דב לאוטמן אירח את אבי גנון, המשנה למנכ"לית משרד החינוך, וד"ר שרה זילברשטרום, מובילי ועדת ההיגוי של "חיים בשותפות". השניים סיפרו על הגורמים שהובילו להקמת הוועדה, על חשיבותה, על האתגרים שהיא הציבה, על הממצאים ועל יישומם במערכת החינוך. "משרד החינוך מקצה 20 מיליון שקלים לטובת הטמעת התפיסה של חיים משותפים. מדובר בהישג משמעותי", אמר גנון. ד"ר זילברשטרום הוסיפה: "חיים בשותפות זו לא אמירה. זה קורה בפועל, זו תנועת נפש".
לדבר אזרחית בארבע שפות
קרן לאוטמן פועלת מזה 15 שנים למען חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. אחת הזרועות של הקרן היא פורום דב לאוטמן שמתמקד בביצוע מחקרים, בכתיבת ניירות עמדה ובניסוח המלצות בנושאים שונים של חינוך לדמוקרטיה.
השנה הוצגו בכנס ארבעה ניירות מדיניות שגובשו על ידי צוות מומחים, אשר התוו את הדרך לחינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים בקרב ארבעת מגזרי החינוך בישראל. נקודת המוצא של ניירות העמדה היא כי מערכת החינוך בישראל איננה אחידה, ויש להתאים מדיניות חינוכית שונה לכל אחד ממגזרי החינוך.
"מורכבותה של החברה בישראל והמרקם האנושי המגוון בה, משתקפים במערכת החינוך שהיא מפוצלת מנהלית, ארגונית ואידיאולוגית. דבר זה מקשה לייצר מודל חינוכי אזרחי אחד", הסבירה בכנס לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן. "אנחנו מבקשים לומר היום כי אפשר ונכון ללכת בדרכים נפרדות".
על מנת להבין כיצד ניתן לדבר בארבע שפות של חינוך אזרחי, עלו לבמה בכנס מובילי הקבוצות שניסחו את ניירות העמדה מארבעת מגזרי החינוך – הדתי-ממלכתי, הממלכתי, הערבי והחרדי, וקיימו דיאלוג עם נציגים צעירים, תלמידי תוכנית רג"ב להכשרת מורים.
נציגי החינוך הממלכתי ציינו כי זרם חינוך זה הוא הטרוגני ומושפע מאוד מאי היציבות הפוליטית בשנים האחרונות. אחת ההמלצות שגובשו בנייר העמדה היא לעודד יוזמות פנימיות של מנהלי בתי ספר. לשם כך, יש להקים פורטל ידע גדול שיאגד את כל היוזמות הללו.
12 צפייה בגלריה
בתמונה: נועם לאוטמן יו״ר קרן לאוטמן, פרופ נטע זיו סגנית נשיא אוניברסיטת ת״א, אייזיק דבאח מנכ״ל דלתא גליל תעשיות
(צילום: דותן מאור)
נציגי החינוך הממלכתי-דתי ציינו כי מגזר זה מצוי במתח עמוק בין השפה היהודית לדמוקרטית, והמליצו להגדיר את הערכים האזרחיים במונחים אוניברסליים; נציגי החינוך הערבי הדגישו כי חינוך לאזרחות בבתי הספר מבוסס כיום אך ורק על נקודת המבט היהודית, מה שיוצר ניכור בקרב החברה הערבית. המלצתם היא בין היתר לשנות את תוכניות הלימודים כך שיתאימו לזהות הערבית.
נציגי החינוך החרדי ציינו כי הגדרת הדמוקרטיה סותרת את הערכים היהודיים. המלצתם היא לנסח רטוריקה אזרחית ייחודית, שתנחיל ערכים שתואמים את תפיסת העולם התורנית כמו חסד, הגינות ומוסריות.
חינוך אזרחי בטיק טוק
המושב המסכם של הכנס עסק בקשר שבין חינוך אזרחי לבין הזירה הדיגיטלית, מתוך הבנה כי אנו חיים במציאות שבה רשתות חברתיות כמו האינסטגרם והטיק טוק מעצבים את תפיסת עולמם הפוליטית והחברתית של הילדים ובני הנוער.
הזדמנויות לקידום חינוך אזרחי בעולם הדיגיטלי. צפו
(צילום: סיני דודפור אבי יוסף)
משתתפי הפאנל - מורים, מנהלים ומומחי דיגיטל - שיתפו מניסיונם ושוחחו על הקשר ההדוק שבין חינוך לאזרחות ואקטיביזם לבין התמצאות וידע דיגיטלי. דני בולר, מורה למתמטיקה ואושיית טיק טוק, סיפר כי התלמידים צמאים לידע אזרחי, שהם לא מקבלים בכיתות. "כל מי שיש לו במה בפני בני נוער, חשוב שינצל אותה. אני לא אומר לבני הנוער מה לחשוב, אלא נותן להם את הכלים ואת המוטיבציה לחשוב לבד".
לסיכום הכנס אמרה יעל נאמן, מנהלת קרן לאוטמן: "אחרי שנים של הזנחת החינוך האזרחי, משרד החינוך הוביל לאחרונה מהלכים פורצי דרך בתחום. נושא החיים בשותפות הוא ביטוי מובהק למהלכים אלה. אנשי חינוך זקוקים לרוח גבית כדי שיהיה להם אומץ וכדי להבין את הצורך לעסוק בנושאים הללו, שנתפסים כשנויים במחלוקת".
בשיתוף פורום דב לאוטמן
