בשיתוף המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין
כתבת: מור גורן | צלם: ירון שרון | הפקה: ניצן כהן
12% מהאוכלוסייה החרדית עוזבים מידי שנה את הקהילה בה הם נולדו, ונפלטים למציאות חדשה ולא מוכרת. לרוב אלו צעירות וצעירים, שמתחילים את חייהם מאפס, והתחנה הראשונה במקרים רבים היא המסגרת הצבאית. רבים מהם מלאי מוטיבציה וחדורי מטרה להתגייס לשירות משמעותי ולתרום למדינה, אבל לעיתים הם חסרי כישורים בסיסיים ומתקשים להתמודד לבד מול המערכת.
לכבוד מבצע ההתרמה שמתקיים ב-ynet עבור המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין, נפגשנו עם אהרון כהן, חייל בודד ישראלי שמכיר את זה מקרוב. בגיל 15, הוא התנתק ממשפחתו ומהקהילה החרדית בה גדל בבני ברק, עבר בין פנימיות ובמשך כמה שנים נדד בארץ ובעולם וחיפש את עצמו. בגיל 21 הוא החליט שהדבר היחיד שיעניק לו משמעות זה להתגייס לשירות משמעותי בצבא, למרות גילו המבוגר יחסית.
"בצו הראשון יצא לי קב"א ודפ"ר לא טובים. אז שלחתי מכתב לצבא ובאופן מפתיע קיבלתי הזדמנות שנייה לעשות את המבחנים". אחרי ששיפר את נתוניו הוצגו בפניו שתי אפשריות: יחידת 8200 או תפקיד לחימה בגבעתי. "הבחירה הייתה קשה. תפקיד ב-8200 היה מסדר לי את העתיד מבחינה כלכלית אבל החלטתי להיות לוחם ולהקריב את האינטרסים שלי כדי להגן על המדינה".
הוכרתי כחייל בודד, קיבלתי סיוע כלכלי אבל היה לי ממש קשה. שרדתי ועשיתי הכל כדי להצליח ולצאת לקורס קצינים". 8 חודשים לפני השחרור אהרון יצא למכינה במסגרת הצבא, והקושי גבר. "היה לי מאוד קשה, הייתי מאוד בודד. כבר לא הייתה לי משכורת של לוחם, וגם לא יכולתי לעבוד. זו הייתה תקופת הקורונה, הייתי סגור בבית ולא היה לי כסף לקנות אוכל".
"לחיילים 'רגילים' יש את המשפחה, לי יש את המרכז"
חיפוש אקראי בפייסבוק אחר תרומת מזון, הובילה אותו למרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין ובנקודה הזו הוא מספר, חייו השתנו. "התקשרתי אליהם, סיפרתי שאני חייל בודד ושאלתי אם הם יכולים לעזור לי עם מזון יבש. הם הזמינו אותי להגיע מיד ולקחו אותי תחת חסותם. הייתי בהלם שיש עמותה שמלווה חיילים בודדים כמוני כי יש מן סטיגמה שחייל בודד ישראלי ללא עורף משפחתי יכול ללכת לעבוד והכל יהיה בסדר".
המרכז סיפק לו מה שהיה חסר לו כחייל בודד - ארוחות שישי, הכוונה מקצועית, טיפולים נפשיים וגם סיוע משפטי. "כל מיני דברים שבאזרחות לא ידעתי איך לגשת אליהם או להשיג אותם. אדם 'רגיל' פונה להורים שלו, לי יש את העמותה, אני פונה אליהם בכל דבר שאני צריך. הם עזרו ועדיין עוזרים לי להתקדם ולא להישאר תקוע".
תום קרייזל, עובדת סוציאלית ורכזת חיילים בודדים בירושלים, מלווה מאות צעירים כמו אהרון ומספרת על האתגרים המורכבים של אוכלוסייה זו: "הם מגיעים מרקעים מורכבים אבל הם מלאי תקווה, הם באים לטרוף את העולם. נקודת המוצא היא שהם לא מסכנים, הם רוצים לעשות הכי טוב ולהגיע רחוק".
נלחמים בשביל המדינה וחוזרים הביתה לבד
ה-7 באוקטובר העלה והציף מחדש אצל חיילות וחיילים בודדים רבים את הקשיים שהם מתמודדים איתם גם בימי שגרה. אהרון הוקפץ בצו 8 בבוקר השבת השחורה. בשבועות הראשונים למלחמה המדינה הייתה בכאוס, ולא היה לו מספיק ציוד.
"ישנתי על הרצפה כי לא הגיעו מזרנים. בהפסקת ההתרעננות הראשונה שלי אחרי חודשיים, ניגשתי לעמותה וביקשתי עזרה. לא היה נעים לי לבקש, כי אני כבר חייל משוחרר וכביכול אני יכול לקנות לעצמי, אבל הצוות מיד נתן לי בגדים תרמיים ואת כל הציוד שהיה חסר לי".
קרייזל מציינת שהייחודיות של העמותה שהיא מסייעת לחיילים בודדים גם 5 שנים אחרי השחרור, ובימים אלו גם למילואימניקים. "החיילים הבודדים עוברים חוויות קשות, נלחמים ומאבדים את החיים שלהם בשביל המדינה, וכשהם חוזרים הביתה אין להם מענה. בשביל זה אנחנו כאן".
"הקהילה היא הכוח שלנו"
מתחילת מלחמת ׳חרבות ברזל׳ מלווה המרכז לזכרו של מייקל לוין חיילות וחיילים בודדים בסדיר ובמילואים יותר מתמיד ומספק להם ציוד, בגדים תרמים, מענקים כספיים, תמיכה נפשית ופעילויות לחיזוק החוסן הנפשי.
המרכז הוקם בשנת 2009 על ידי ציקי אוד וחיילים בודדים בעקבות חזונו של חברם מייקל לוין ז"ל, חייל בודד שעלה מפילדלפיה ששירת בחטיבת הצנחנים ונהרג במלחמת לבנון השנייה. מייקל חלם ליצור קהילה חמה ותומכת לחיילים בודדים. העמותה החלה את דרכה כארגון שמסייע לעולים חדשים, וב-2016 הרחיבה את פעילותה והחלה לתמוך גם בחיילים ישראלים חסרי עורף משפחתי.
קרייזל מציינת כי פעילות העמותה נחלקת לשלוש: דיור, קהילה וליווי אישי. "מטרת העל שלנו היא לייצר קהילה, זה היה החלום של מייקל לוין וזה גם הכוח של העמותה".
השבוע מתקיים מבצע התרמה מיוחד לעמותה, שיסייע לה להמשיך את פעילותה ואף להרחיבה. "העמותה קיימת 15 שנים והיא נשענת אך ורק על הרצון הטוב של האנשים", אומרת קרייזל. "בזכות התרומות האלו אני יכולה לעשות את הכי טוב בשביל החיילים". צפו בכתבת הווידיאו בראש העמוד
בשיתוף המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין