בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
(צלם: חגי דקל, כתבת:עומר חמאוי ארנסט)
אלי יוסף נולד במודיעין עילית למשפחה חרדית, בגיל 15 הרגיש שאורח החיים לא מתאים לו והחליט לצאת בשאלה. משפחתו הגיבה בחוסר שביעות רצון ולכן הוא העדיף לשהות בעבודה או לשוטט ברחובות. הוא תכנן לחסוך כסף ולעזוב את בית הוריו כמה שיותר מהר, ולבסוף הצליח. הוא עבר לרמת גן והחל לעבוד כשליח, אבל המיומנויות שלו לא התאימו לסביבה החדשה. "לא ידעתי איך להתחבר לעולם החילוני", הוא מספר, "זה בעיקר בלט בתרבות, וגם לא היה לי לאן לצאת ולאן ללכת", הוא אומר. כשהגיע לגיל 18 הוא חיפש סיוע והכוונה והגיע למרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים – אז הכל השתנה.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
העמותה תומכת באלפי חיילים בודדים בשתי זרועות שונות: צעירים שעלו לארץ כדי להתגייס לצה"ל וצעירים ישראלים חסרי עורף משפחתי - כאלה שנולדו וגדלו בארץ אך מסיבות מגוונות אינם נמצאים בקשר עם משפחתם. אותה חיילים בודדים מגיעים משתי אוכלוסיות מרכזיות: חרדים שיצאו מהקהילה ומשפחתם מסרבת להכיר בהם וצעירים בסיכון מרקעים שונים.
אחת התוכניות שהוקמה לאחרונה עוסקת בליווי של צעירים שמגיעים מקהילה החרדית, לאחר שהבינו בעמותה שקיימים פערים שלא יאפשרו להם להשתלב בצבא בצורה מיטבית. הם יצרו קשרים עם מכינות שונות ברחבי הארץ, דרכן הם מכשירים את המלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) לקראת הגיוס ומאפשרים להם לעבור תהליך הרבה יותר רך. סא"ל (במיל') ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית העמותה אומרת: ״הצעירים האלה מגיעים עם חסכים מאוד גדולים, אין מושג מה זה השירות הצבאי, לאן הם מיועדים ומה מחכה להם.
העמותה מסייעת לאותם צעירים ישראלים חסרי עורף משפחתי, מאפשרת את השתלבותם בחברה הישראלית ומונעת מהם לשוב לאחור, גם לאחר שחרורם מצה"ל. הם זוכים לליווי שנמשך חצי שנה לפני הגיוס ועד לחמש שנים לאחר שחרורם. בנוסף, העמותה מציעה לחבר להם מנטורים ומשפחות מלוות ולקיים פעילויות חברתיות כמו ארוחות שישי, ארוחות חג, טיולים, הרצאות וכו'. כמו כן, אנשי העמותה מלווים את החיילים ביום הגיוס, בטקסים צה"ליים ונקודות ציון משמעותיות אחרות ומעניקים להם תמיכה. אחרי שחרורם, מסייעים להם בהשלמת השכלה, מלגות ללימודים אקדמאיים, לימוד התנהלות פיננסית, הכוונה לתעסוקה ועוד.
התהליך המשמעותי שהם עוברים שם מרשים, כפי שמתאר אלי. "בהתחלה פחות התחברתי לשאר האנשים במכינה אבל הגעתי עם עוד חמישה צעירים באותו מצב כמו שלי ומייד התחברנו", הוא מסביר ומוסיף: "למדתי לקחת אחריות, למדתי להשמיע את הקול שלי, פחות להתבייש, ליצור חברויות", הוא אומר ומספר שגם בפן הפיזי השתנה – התחיל להתאמן ולמד להתמצא בשטח.
היחס בעמותה לחיילים בודדים הוא כמו חיבוק משפחתי. אלי מספר שמאז ומתמיד אהב לנגן על אורגן, אבל אחרי שעזב את משפחתו הפסיק לנגן. להפתעתו גילה אורגן שעמד ללא שימוש במועדון העמותה בתל אביב, והוא החל לנגן ואף סיפר לליאורה על ההנאה שהוא שואב מהנגינה. ליאורה שראתה את האושר על פניו החליטה להעניק לו את האורגן במתנה. "זה לא מובן מאליו עבורי" מספר אלי בהתרגשות.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
אלי עשה את הצעד הגדול בחודש האחרון והתגייס לחיל התותחנים - ומה שלרוב הצעירים ברור מאליו, להגיע ללשכת הגיוס מלווה במשפחה, אצלו לא ברור בכלל. כך הוא סיפר לפני יום הגיוס: "אני קצת לחוץ לקראת הגיוס אבל יש אנשים טובים מהמכינה ומהעמותה שמסייעים ומייעצים, אני מקבל מהם הכנה וציוד לצבא. בלי העזרה הזאת, אני חושב שהייתי מגיע לצבא לא מוכן בכלל. אני יודע שיש לי את העמותה שעוזרת לי, אני יודעת שאם יהיו לי בעיות יש לי למי לפנות. אני לא לבד", הוא אומר.
ליאורה מספרת "אני נרגשת בכל פעם מהשינוי שאלי עבר מאז שהגיע לעמותה. מלשבת במועדון העמותה על הספה עם הפלאפון שעות, מבלי לייצר תקשורת עם אף אחד שנמצא פה במועדון עד למציאות היום שהוא מגיע, מנגן, יושב עם החבר'ה, רוקד וכו׳. אני בטוחה שהוא יצליח בשירות הצבאי".
אלי ממליץ לצעירים שהיום נמצאים במצב בו היה הוא עד לא מזמן, לפנות למרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים. "יעזרו לכם, יכוונו אתכם, יתנו לכם את הכלים להגיע לאן שאתם צריכים. אם מישהו היה מספר לי בגיל 15 היכן אני אהיה היום ובאיזה מצב, לא הייתי מאמין לו", הוא מספר בחיוך ובגאווה.
מי היה מייקל לוין ז"ל?
מייקל לוין ז"ל היה חייל בודד שעלה לארץ מפילדלפיה ושירת בחטיבת הצנחנים. בקיץ 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, ומייקל, שהיה בביקור משפחתי, שב מייד לארץ ונכנס עם הפלוגה שלו לשטח. בגיל 21, ב-1 באוגוסט, נהרג מירי צלף והובא למנוחות בהר הרצל.
לאחר הלוויה פנו חיילים רבים לציקי אוד, שבמשך שנים ארוכות ניהל את מרכז המידע לעולים ולתיירים בסוכנות היהודית ובמקביל עזר באופן אישי לחיילים בודדים עולים, כך פגש את מייקל.
חבריו של מייקל ז"ל ביקשו מציקי שימשיך את פועלו למען חיילים בודדים באמצעות מקום שינציח את חזונו של מייקל ליצירת קהילה חמה ותומכת. העמותה הוקמה ב-2009 וכיום תומכת באלפי חיילים בודדים עולים וישראלים חסרי עורף משפחתי.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
