הוא נולד וגדל במשפחה חרדית המשתייכת לחסידות ויז'ניץ - מהחסידויות הגדולות והמוכרות בארץ - בן יחיד שנולד 20 שנה אחרי אחותו הבכורה. את מרבית ילדותו, העביר חיים שפליברג (29) יחד עם אחייניו שהיו בני גילו ועם אחותו ובעלה, שהיה מראשוני אנשי זק"א ושימש עבורו מודל לחיקוי.
"בילדותי התחנכתי על ערכי קידוש השם ועשיית הטוב למען הזולת", מספר שפילברג, שממשיך לשמור על חיים חרדיים בביתו שבקרית אתא, שם הוא מתגורר יחד עם רעייתו, פנינה, ושני ילדיהם הקטנים (בני שש ושלוש). "אין יום אחד אפילו שבו אני נח ולא מתנדב או מנסה לסייע. 365 ימים בשנה אני נמצא בפעילות מלאה, גם כשאני יוצא לנופש. עבורי, נופש הוא להציל חיים.
8 צפייה בגלריה
שפילברג עם האדמו"ר מוויז'ניץ, במדים ובלבוש החסידי. "החסידות מעודדת עזרה לזולת"
(צילום: יהושע פרוכטר)
"אני מודה שמדובר בהתמכרות, אם יש אירוע שזקוקים בו לעזרה ואני לא לוקח בו חלק - אני חש החמצה", הוא אומר בחיוך אבל מתכוון לכל מילה. "את ציוד ההצלה אני לוקח איתי לכל מקום שבו אני נמצא, כך שאני תמיד בכוננות לכל מקרה שלא יהיה. הילדים שלי יודעים איפה אני מתנדב באותו יום, לפי המדים שאני לובש בבוקר".
לפני כמה שבועות, לראשונה מזה שמונה חודשי שירות מילואים רציף כקצין זו"ק (זיהוי וקבורה) ב"עוצבת הגליל" שבגבול הצפון, שפילברג ביקש לצאת להתאווררות בת חודש ימים. הוא רצה להיות לצד בני משפחתו, איתם כמעט ולא התראה מפרוץ המלחמה, לחזור לעבודתו כפקח במערך השיטור העירוני של קריית אתא, וכן לפעילותו ההתנדבותית בארגונים בהם הוא פעיל בשגרה: ארגון זק"א, איחוד הצלה, כבאות והצלה וארגון "ידידים".
איך אדם אחד מצליח גם לעבוד במשרה מלאה, וגם להתנדב בכל כך הרבה מקומות בו-זמנית?
"עבורי מדובר בשליחות פנימית, להיות דווקא בזירה שרוב האנשים הנורמטיביים בורחים ממנה - ולעשות כמיטב יכולתי כדי להציל חיי אדם, ובמקרים הקשים יותר - להעניק כבוד לאדם שנפטר ולדאוג לכך שיגיע לקבורת ישראל באופן הכי מכובד וראוי שאפשר. בדיוק כמו שאומרת הסיסמה של זק"א: 'להציל כשניתן להציל, ולכבד כשנשאר רק לכבד'".
"בגיל 15 הצלתי את חיי אבי"
הבית בו גדל שפילברג היה ידוע כמכניס אורחים. הוריו פתחו את דלתם בפני כל מי שהיה זקוק לעזרה, לא משנה מה הייתה אמונתו או תפיסותיו הפוליטיות. לדבריו, הם נהגו לתרום מזון ולהעניק ארוחות וציוד לאלו שידם לא הייתה משגת. "התחנכתי על ערכי עזרה לזולת בעת צרה, כך שמגיל צעיר ידעתי שהייעוד שלי בחיים הוא לעזור לאחרים", הוא משתף.
המטרה המרכזית העומדת לנגד עיניו - הצלת חיי אדם - השתרשה בו כשהיה בן 15, לאחר שאביו לקה באירוע לבבי. "באותם רגעים הפגנתי תושייה רבה, ובמקום לאבד עשתונות מיד הקפצתי את כוחות ההצלה, שהגיעו במהירות רבה, וחייו של אבי ניצלו. ברגע הזה נפל לי האסימון והבנתי את המשמעות בהצלת חיים".
מאז, כאמור, הוא החל להתנדב בכל גוף מציל חיים שפעל בסביבתו. לאורך השנים הוא לקח חלק בהצלת חיים של אנשים רבים במגוון רחב של אירועים מסכני חיים בכל הארץ. "תקופת הקורונה הייתה אינטנסיבית מאוד וכוחות ההצלה פעלו אז בעצימות גבוהה", הוא משחזר.
"לא אשכח איך באחד מהימים התקבל דיווח בשיטור העירוני של קריית אתא, על אודות צעירה חולת קורונה שהייתה מחוסרת הכרה ובבידוד מוחלט בביתה. יחד עם עמיתיי לצוות יצאנו מיד לכיוונה, פרצנו את הדלת וביצענו בה החייאה שהצילה את חייה. ואת כל זה ביצענו למרות שידענו שאנחנו עלולים להידבק וכמובן, שניאלץ להיכנס לבידוד בעקבות כך".
גם באסון הר מירון שהתרחש ב-2021, שפילברג נמנה על הצוותים המטפלים הראשונים שהגיעו לאזור כדי לטפל בנפגעים הרבים שנכחו בזירה. "זה היה מחזה קשה מאוד לצפייה, כזה שככל הנראה יישאר חקוק במוחי לעד, אבל אני לא מצטער לרגע שהייתי שם. ברגעים כאלו, עם כל הקושי, הדבר היחיד שאני מתרכז בו הוא ניסיון להציל את מי שאפשר".
8 צפייה בגלריה
שפילברג במדי זק"א. "הילדים יודעים איפה אתנדב באותו יום לפי המדים שאני לובש בבוקר"
(צילום: מהאלבום הפרטי)
בשעות הבוקר המוקדמות ב-7 באוקטובר, בזמן שבעירו החלו בהכנות לחגיגות שמחת תורה, שפילברג כבר קיבל את הדיווחים על פלישת מחבלי חמאס לשטח העוטף ועל מתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביתר שאת ("אני תמיד נמצא בהאזנה, גם בימי חג ושבת, למקרה שיהיה מקרי חירום ויצטרכו להקפיץ אותי לשטח", הוא אומר).
את גודל האירוע האכזרי הוא הבין תוך זמן קצר, ומיד יצא בריצה לבית הכנסת כדי להקפיץ את כל המתפללים שיש ברשותם נשק. "נערכתי כבר לנסיעה דרומה, אבל בשעה 9:00 הונחיתי על ידי המפקד שלי במילואים לעלות צפונה כדי לתגבר את קו ההגנה שם, מחשש לתקיפה מקבילה לאירועים שהתרחשו בעוטף", הוא משחזר את אותו בוקר קשה ובלתי נתפס.
"תחילת הלחימה הייתה עצימה ומלאת אי ודאות. אחד האירועים שיחקקו בזיכרוני היה בשלומי, שם נערכנו לתרחיש הגרוע מכל - באחד הימים הבחנו בשיירת רכבים צבאיים, שבתוכה ישב סמח"ט "עוצבת ברעם" (חטיבה 300), סא"ל עלים עבדאללה ז"ל, וכעבור מספר שעות התבשרנו כי הוא נפל בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מלבנון לשטח ישראל. זה היה מטלטל".
"בלי הרעש התקשורתי - אלפי חרדים היו מתגייסים"
בשנת 2013, כחלק מ"גיוס החרדים הגדול" שנערך באותה תקופה, התגייס שפילברג לגדוד החרדי "נצח יהודה", זאת לאחר שקיבל את ברכתו של האדמו"ר מוויז'ניץ לכך. בהמשך, הוא אף יצא לקורס קצינים ומאז שחרורו הוא מתייצב לשירות המילואים כמה פעמים בשנה.
לדבריו, לולא הרעש התקשורתי בנושא גיוס החרדים, התהליך היה קל יותר ולא היינו עדים להתנגדות הערה שהתעוררה לאחרונה עם סוגיית השוויון בנטל, לרבות "חוק הגיוס", העוסקת בשאלת תרומתו של הציבור החרדי למדינה.
"יש לי חברים, גם מהחסידות ממנה אני מגיע, שרוצים לתרום וגם משרתים בתפקידים מסווגים בצבא", הוא אומר. "אין לי ספק כי ללא הלחץ התקשורתי בנושא, היו מאות ואלפי מגויסים מהציבור החרדי. הלחץ הזה מפתח תחושת אנטי בקרב החרדים, אך בד בבד גם נגדו מצד הציבור הכללי.
8 צפייה בגלריה
שפילברג (משמאל) במהלך המילואים, עם חבריו מהחסידות. "החרדים תמיד בעשייה חברתית"
(צילום: מהאלבום הפרטי)
"יש רצון לקידוש השם ואהבת ישראל בקרב הציבור החרדי, ואפשר לראות את זה בשטח; ארגון 'איחוד הצלה' מורכב ברובו מחרדים. 'תורת ההפעלה' של זק"א גובשה על ידי הרב אנשל פרידמן - רב מחוז צפון במשטרת ישראל. מייסד ומנהל 'עזר מציון' הוא חנניה צ'ולק, ואברהם אלימלך פירר (המוכר בשם הרב פירר) הוא יועץ רפואי ומייסד אגודת 'עזרה למרפא'. אף אחד לא עושה את זה כי הוא חייב, אלא מתוך רצון לתרום לחברה ולמען קידוש השם. גם חב"ד תורמים מעל ומעבר הן בישראל והן בחו"ל", הוא מוסיף.
אתה מרגיש צורך להוכיח את תרומתו של הציבור החרדי בעקבות השיח הזה?
"אענה על זה כך: אדם מן השורה שיסתכל עליו ביומיום, יחשוב לבטח שאני משתמט ולא תורם מאומה למדינה. זה הרושם הראשוני שהתקבע כאן בנוגע לחרדים, וחשוב לי שיידעו שמאחורי החליפה והשטריימל שעליי יש נשק, מכשירי קשר וציוד מציל חיים.
"אנשים לא מבינים כמה הציבור החרדי תורם בכל עת, ולא רק בתקופות חירום", הוא מוסיף. "יש לי חבר מהחסידות שמעביר פצועים מבית לווינשטיין מיוזמתו, לא הכריחו אותו לעשות את זה. הוא עושה את זה מתוך אהבת ישראל. החרדים תמיד בעשייה חברתית".
ואיך מגיבים לשירות שלך בחסידות ויז'ניץ?
"מעניקים רוח גבית לפועלי - בין אם בשירות הצבאי ובין אם בהתנדבות האזרחית, והרבנים מעודדים לעשייה ולתרומה למען הזולת. ההתעניינות מצד החסידות בי ובשאר החיילים היא גדולה מאין כמוה, והאדמו"ר מוויז'ניץ בעצמו מנחה לנחם משפחות שכולות, לשמח פצועים בבתי חולים ולחלק מזון לנזקקים.
"אני מלא גאווה במקום ממנו הגעתי, כשאחד מהסיפורים המרגשים ביותר התרחש בחנוכה השנה; הגעתי עם מספר חיילים נוספים על מדים לטקס הדלקת נרות בחסידות, והעמידו אותנו על הבמה המרכזית מול האדמו"ר, עם מדים מלאים ודרגות קצונה על הכתפיים, וכולם מחאו לנו כפיים ובירכו אותנו".
מה הפתרון האפקטיבי ביותר למשבר הגיוס?
"אני חושב שהסדר צריך להשתנות כך שהצבא לא יבוא מעל או על חשבון התורה. יש צוותי חשיבה בקרב החרדים שברגע שצוותים מטעם הצבא יישבו איתם באותו חדר ויגבשו תוכנית שתיתן את המקום הראוי לתורה כחלק משירות צבאי - אז זה יכול לעבוד. האנטי של הציבור החרדי לחוק הגיוס נובע מכך שאין הידברות אמיתית בין הצדדים, אלא הנחתה של הוראה חד-משמעית מלמעלה ללא רצון אמיתי לשמוע מה שיש לחרדים לומר.
"כמו שיש חוקים מיוחדים עבור נשים שמשרתות בצבא, למשל מגורים נפרדים גם בתנאי שטח, כך צריכים להיות חוקים לחרדים. 'נצח יהודה' זה גדוד חרדי לייט, צריך שיהיה גדוד חרדי מוחלט שבו יישמרו כל העקרונות החשובים לחרדים, כאלו שלא יגרמו להם לחשוש שהם עלולים לפגוע בתורה או להפוך אותם לחילוניים.
"בסופו של דבר, הצבא הוא גוף חשוב שמעצב את האדם, כך שברגע שתהיה הידברות והדברים לא ייעשו בכפייה אלא בתבונה ובדרכי נועם, תוך ניסיון להבין באמת מה מפריע לחרדים בשירות הצבאי - כל הצדדים ירוויחו".
ותודה לרעייתי
לפני כמה שבועות, בטקס לעובדים במשק הישראלי שנערך מטעם "ידיעות אחרונות" בהשתתפות נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ' ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, הוענק לשפילברג פרס העובד המצטיין הארצי לשנת 2024.
במהלך הטקס, ועדת הפרס ציינה לשבח את עבודתו וקבעה כי הוא עונה על כל אמות המידה - הן כעובד מצטיין והן כפעיל מתנדב בקהילה - הודות למסירות, למקצוענות ולאדיבות המאפיינים את פועלו.
8 צפייה בגלריה
חיים שפילברג מקבל את פרס ההצטיינות על עבודתו כפקח בעיריית קריית אתא. "הפרס שייך בכלל לרעייתי"
(צילום: מהאלבום הפרטי)
"אות העובד המצטיין הוא מחווה של הוקרה והערכה לטובים ולאיכותיים שבעובדי עירנו, העושים מלאכתם נאמנה במגוון רחב של מקצועות וענפי תעסוקה ומהווים דוגמה לכלל העובדים. אנו מוקירים את פועלו המסור של שפילברג למען הקהילה וגאים שהוא חלק מהמערך העירוני", נמסר מטעם עיריית קריית אתא. שפילברג מצידו, לא שוכח למי באמת מגיע הפרס.
"כשקיבלתי את פרס ההצטיינות אמרתי מיד שהוא לא שלי, אלא של רעייתי פנינה", הוא אומר בהתרגשות. "היא זו שנמצאת עם הילדים בבית ותומכת בי ובפועלי, למרות שלעיתים זה מגיע על חשבון החיים המשפחתיים - בין אם בארוחות משותפות, בקידוש או בחופשות. היא תמיד מגבה אותי וממלאת את החסר, כך שהפרס הזה מגיע לה - היא היסודות שמחזיקים את כל הקומות".
