אחרי אירועי 7 באוקטובר, היינו אנחנו במשפחה, כמו אזרחים רבים במדינת ישראל, בהלם. איבדנו בן משפחה בקרבות בעוטף ומצאנו את עצמנו המומים, כואבים ומוכים וכולנו. באופן טבעי כל כך, הסתכלנו על העוגן של המשפחה, אימי מרים, שחצתה מזמן את גיל 90, וחיכינו למוצא פיה.
בדרכה שלה היא ידעה להרים את כולנו ולהיות המגדלור של המשפחה, כשאמרה את המשפט שאמרה לנו כל החיים: "יותר נמוך מאושוויץ אי אפשר לרדת, אפשר רק לעלות".
3 צפייה בגלריה
יעקב גנדלמן עם ילדיו ועם אמו, מרים. נטל הטיפול בניצולים נשען על הילדים
(צילום: אוסף פרטי)
אמא שלי שורדת, פייטרית שלא מוותרת בקלות. היא נאלצה לעשות זאת כל ימי חייה. כנערה יהודייה במלחמת העולם השנייה היא נלחמה על חייה ועל חיי אחותה באושוויץ ובצעדת המוות, ושרדה. לאחר מכן כשעלתה לארץ התמודדה עם מלחמות ישראל, כשבעלה נמצא בשירות קרבי מרבית חייו, ועם גידול הילדים בימי הקמת המדינה ובצל הקרבות.
היום, כשהיא מתקרבת לגיל 97, היא לא מפסיקה להילחם ולשרוד. גם אחרי נפילות, ניתוחים רבים והידרדרות בריאותית, היא נותנת לכולנו דוגמה ומראה מהו אופי של שורדת.
תורים רחוקים ומלחמות בירוקרטיות
לאורך כל חייה אמא שלי פעילה, עצמאית וחזקה מאוד, גם כעת, לאחר שנפלה ושברה את הירכיים, עברה ניתוחים רבים והפכה נכה. בשנים האחרונות, מפאת הגיל, עיקר העיסוק סביב אימי קשור בטיפולים רפואיים, בדיקות אצל רופאים, ניתוחים והתייעצויות.
כמרבית בני הגיל השלישי בישראל, גם היא מסתמכת על מערכת הבריאות הציבורית שלצערי לא מסוגלת, בשל גורמים רבים, לעמוד בצרכים של אדם מבוגר בכלל ושורדי שואה בפרט, שסובלים מצלקות נפשיות חמורות. המערכת לא מספקת עבורם את המענה הראוי.
כבן הדור השני לשואה גדלתי כל חיי לצד סיפורי השואה והגבורה. ראיתי בעיניה של אימי את הקשיים שאיתם היא נאלצה להתמודד כנערה צעירה, את אובדן בני המשפחה, את העצמאות הכפויה מגיל צעיר, את הוויתור על חלומות ושאיפות - ועם זאת את האופטימיות מעוררת ההשראה שלה.
"שום דבר לא הכין אותי להתמודדות של השנים האחרונות עם מצבה הבריאותי של אימי. רק המחשבה שאמא שלי תהיה תלויה כל כך באחותי ובי בכל הקשור לטיפולים הרפואיים נראתה לי לא טבעית, כי כל חיינו היא זו שדאגה לנו והייתה העוגן במשפחתנו, ולא ההפך"
במשך מרבית חיה הבוגרים יצאה כעדה עם משלחות של תלמידים וסטודנטים למחנות ההשמדה בפולין. הייתי מתלווה אליה למסעות האלה, שומע אותה שוב ושוב מספרת את סיפור השואה מנקודת מבטה ומתמלא גאווה בכל פעם מחדש. עד לפני מספר שנים היא הייתה מרצה באופן קבוע על השואה, בפני נציגי דובר צה"ל וגופים רבים נוספים.
שום דבר לא הכין אותי להתמודדות של השנים האחרונות עם מצבה הבריאותי של אימי. רק המחשבה שאמא שלי תהיה תלויה כל כך באחותי ובי בכל הקשור לטיפולים הרפואיים נראתה לי לא טבעית, כי כל חיינו היא זו שדאגה לנו והייתה העוגן במשפחתנו, ולא ההפך.
אחרי שנים של עבודה באירופה החלטתי לחזור לארץ כדי לסייע לאימי. יחד עם אחותי, שאצלה אימי מתגוררת, אנחנו עוברים יום-יום התמודדות קשה שכוללת תורים ארוכים שנקבעים חצי שנה מראש, ואפילו יותר - זמן שלאדם מעל גיל 90 פשוט אין. אנחנו מתמודדים עם קיבעון של המערכת, תיזוז לתורים רחוקים ומלחמות בירוקרטיות, למשל לצורך קבלת זכאות למכשיר חמצן.
הרופאים שמצילים את ניצולי השואה
למזלה של אימי ולמזלנו, נחשפנו לפעילותה של עמותת "למענם" - רופאות ורופאים למען שורדי שואה, שהחזירו לנו בפעם הראשונה את האוויר לנשימה, ואת האמונה והביטחון שיש רופאים בישראל שכל המהות שלהם היא תרומה אחת גדולה.
הרופאים המתנדבים בעמותה מפתיעים אותנו כל פעם מחדש ברמת המסירות, בחום, בשליחות, ברגישות ובסבלנות אין קץ. העמותה מעניקה בדיקות רפואיות של רופאים מומחים עד הבית, קיצור תורים, סיוע בבירוקרטיה רפואית ועוד, וכל זה בהתנדבות וללא עלות.
וכך, בגילה, חייה של אימי ניצלו שוב ושוב על ידי רופאי העמותה, לא פחות מכך. לא כי הטיפול שהם מעניקים הוא טיפול חירום, אלא דווקא כי מדובר בטיפול שגרתי לכאורה, אך חשוב כל כך לאיכות חייהם ולאריכות חייהם של השורדים.
רבים משורדי השואה בישראל סובלים מהזנחה רפואית. הם מתמודדים עם קשיים פיזיים ונפשיים, דוגמת סיוטים, בעקבות הזיכרונות הקשים שעימם הם מתמודדים יום-יום. כך נוצר סבל מתמשך, אבל הם פשוט נמנעים מלקבל טיפולים רפואיים שהם זקוקים להם.
ה"נטל", במירכאות כמובן, עובר לילדים, שלא תמיד קרובים פיזית כדי לסייע ולעיתים פשוט לא מסוגלים להעניק להוריהם את העזרה בתחומים האלה בעצמם. בדרך הזו מתחילה הזנחה רפואית שעלולה להגיע גם לאובדן חיים.
מאז שפנינו לעמותת "למענם" פגשנו רופאים מומחים שונים במגוון תחומי טיפול, בהם רופא שיניים מומחה שבזכותו אימי חזרה לאכול, או קרדיולוג בכיר שהגיע לבדוק את אימי בביתה, והפעיל קצת קשרים ושיחות עם קולגות שסייעו לה גם אחרי שחלתה פעמיים בקורונה. סידרו לה גם משקפיים חדשים לאחר שכמעט איבדה את ראייתה, וכל זאת ללא עלות ובזמינות מיידית, בזמן שבמערכת הציבורית רשימת ההמתנה לתורים אורכת חודשים ארוכים.
אדגיש שהכול נעשה ברגש, כשחלק מהרופאים הם דור שני או שלישי לשורדים וחוו את המצוקה בעצמם, דרך המשפחה.
אמא שלי, השורדת הגדולה, תרמה כל חייה למדינה, וכעת אני אעשה את כל המאמצים כדי שתהיה לה איכות החיים הטובה ביותר שיכולה להיות לאדם בגיל הזה. בזכות "למענם", כל יום הוא נס, ועל כך מגיעה להם התודה וההערכה.
לפניות למוקד עמותת "למענם": 3191* בטלפון, או באתר
זכויות והטבות חדשות לניצולים שעודכנו השנה
כ-130 אלף ניצולי שואה חיים כיום בישראל, כרבע מהם חיים בעוני. מאז 7 באוקטובר והמלחמה שעדיין נמשכת, ניצולי השואה חווים החמרה משמעותית בבריאותם, כשכעת נוספו טראומות שמציפות את זיכרונות העבר, חרדות ותחושות של איום קיומי. ולצד כל אלה, הניצולים נאלצים להתמודד גם עם האתגר והקושי במיצוי מכלול זכויותיהם בארץ ובחו"ל - זכויות שעשויות לשפר את חייהם ולהעניק להם ביטחון כלכלי לעת זקנה.
*מענק בסך 200 אירו לניצולי שואה שמוכרים על ידי ממשלת גרמניה:
ועידת התביעות מעבירה בימים אלה תשלום חד פעמי חדש בסך 220 אירו לניצולי שואה בישראל, על ידי הקרן לסולידריות עם ישראל (SFI) - קרן חירום חד פעמית שהוקמה בהסכם בין ממשלת גרמניה לרשות לניצולי השואה בישראל ולוועידת התביעות, מתוך הכרה בצורך הדחוף לסיוע לניצולי שואה בתקופת המלחמה. הסכום הכולל של הקרן לסולידריות עומד על 25 מיליון אירו.
את המענק החד פעמי של קרן הסולידריות עם ישראל, זכאים לקבל ניצולי שואה שמוכרים על ידי ממשלת גרמניה והיו תושבי ישראל נכון לתאריך 1 בינואר 2024, ללא קשר לסוגי הפיצויים להם היו זכאים לפני כן.
שימו לב: ניצולי שואה המקבלים שירותים כמו טיפול ביתי במימון ועידת התביעות, אך אינם מקבלים תשלומים מוועידת התביעות - יקבלו מכתב בדואר הכולל הסבר ותדרוך כיצד למסור את פרטיהם, על מנת שיקבלו את המענק של קרן הסולידריות עם ישראל.
- לבירור נוסף ניתן לפנות לוועידת התביעות - טלפון: 03-5194400, פקס: 03-6241056, דואר אלקטרוני: infodesk@claimscon.org
*הכרה בגטאות נוספים ברומניה
בחודש ספטמבר 2023, ממשלת גרמניה אישרה הכרה ב-18 ערים נוספות ברומניה כגטאות פתוחים: אדג'וד, ביוש, בלץ, קראקל, דומבראבני, פגראש, האצג, לודוש, מדיאש, גלאץ-ואד, אוראביצה, פקלישה, פיטשי, סרמאשו, סיגישוארה, טרנאבני, טינקה וטורנו סברין.
המשמעויות העיקריות עבור ניצולי שואה ששהו בערים אלה הינם:
- ניצולי שואה ששהו בערים אלו, ושאינם מקבלים כלל קצבה חודשית בשל רדיפותיהם, עשויים להיות זכאים לרנטת קרן סעיף 2 מוועידת התביעות, או לקצבת יוצאי מחנות וגטאות מהרשות לזכויות ניצולי השואה.
- ניצולי שואה ששהו בערים אלו ושמקבלים רנטה בגין רדיפה באזורים ספציפיים מוועידת התביעות, או שמקבלים קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה כעובדי כפייה או כילדים שהתלוו לעבודות כפייה - עשויים להיות זכאים לעבור לקבל רנטה ע"פ קרן סעיף 2. המעבר לרנטה קרן סעיף 2 הוא משמעותי עבור ניצולים המקבלים הכנסות נמוכות יחסית, שעשויים להיות זכאים לתגמול מוגדל לפי הכנסה, וזאת משום שרנטת קרן סעיף 2 (667 אירו לחודש) לא תילקח בחשבון כהכנסה לעניין זה.
*הארכת מענק משלים למקבלי מענק קרן סיוע מוועידת התביעות לארבע שנים נוספות
בשנים 2021, 2022 ו-2023, שילמה ועידת התביעות תשלומים שנתיים חד-פעמיים בסך 1,200 אירו, לניצולי שואה שקיבלו מענק קרן סיוע מוועידת התביעות, כתמיכה כלכלית בניצולי שואה בכל העולם שאינם זכאים לקצבה חודשית.
ועידת התביעות סיכמה עם ממשלת גרמניה כי משנת 2024, תמשיך הוועידה להעביר תשלום שנתי חד-פעמי בארבע השנים הקרובות, עד 2017. בנוסף, התשלום יגדל ב-50 אירו בכל שנה, כך שהתשלום יהיה 1,250 אירו ב-2024, 1,300 אירו ב-2025, 1,350 אירו ב-2026, ו-1,400 אירו ב-2027.
*הגדלת הקצבה המשולמת על ידי ועידת התביעות
בחודש אפריל 2024 עלה סכום קצבת קרן סעיף 2 המשולמת על ידי ועידת התביעות מ-600 אירו ל-667 אירו (כלומר התשלום הרבעוני יעמוד על 2,001 אירו). למקבלי קצבה בגין רדיפה באזורים ספציפיים על פי הסכם סעיף 2, הסכום יעלה מ- 375 אירו ל-417 אירו (כלומר התשלום הרבעוני יעמוד על 1,251 אירו).
שימו לב: הסכום החדש של קצבת קרן סעיף 2 - 667 אירו לחודש, גבוה יותר מסכום התגמול החודשי שמשלמת הרשות לזכויות ניצולי השואה לנכי רדיפות הנאצים בדרגות נכות 25% עד 39%, בסך 2,617 שקלים. מאחר וכך, מחודש אפריל 2024 הרשות לא מעבירה השלמה למקבלי הקצבה מוועידת התביעות, שדרגת נכותם היא עד 39%, שכן קצבתם גבוהה יותר מזו המשולמת לנכי רדיפות הנאצים באותה דרגה.
אנו ממליצים לניצולי שואה שדרגת נכותם ברשות לזכויות ניצולי השואה היא עד 39%, לבדוק האם הם זכאים להעלאת אחוזי הנכות.
*פיצוי חד פעמי לניצולי שואה יוצאי אוסטריה
בעקבות מו"מ עם ועידת התביעות, ממשלת אוסטריה פתחה אפיק סיוע חדש לפיצוי קורבנות המשטר הנאצי יוצאי אוסטריה.
הסיוע יועבר באמצעות הקרן הלאומית האוסטרית, שתעביר תשלום חד-פעמי בסכום של 5087.10 אירו לקורבנות המשטר הנאצי שעומדים בתנאי הזכאות שנקבעו על ידי ממשלת אוסטריה, בהם: זכאים שנרדפו על רקע מוצא, דת, לאום, נטייה מינית, על רקע נכות נפשית או פיזית, אנשים שהואשמו בהיותם א-סוציאליים, שהיו נתונים לרדיפות שכיחות על ידי המשטר הנאצי ו/או עזבו את המדינה בכדי להימלט מרדיפות.
תנאים נוספים לקבלת הזכאות לסיוע, הם:
- מי שהחזיקו באזרחות אוסטרית והתגוררו בתחומי המדינה נכון ליום 13.3.1938.
- כאלו שהתגוררו דרך קבע באוסטריה למשך עשר שנים נכון ליום 13.3.1938, או נולדו כילדים לנרדפים העונים לתנאי זה.
- איבדו את האזרחות האוסטרית או את מקום מגוריהם בעשר השנים שקדמו לתאריך הנ"ל, כתוצאה מהגירה עקב החשש מפני כניסת צבא גרמניה הנאצית לאוסטריה.
- נולדו לפני 9.5.1945 באוסטריה במחנות ריכוז או במקומות אחרים תחת תנאים דומים, לאנשים שנכנסים להגדרות בסעיפים 1-3 לעיל.
- הקרן האוסטרית פנתה בכתב לזכאים שהוכרו בעבר לצורך יידוע ומתן הנחיות כיצד לממש את הזכאות: משלוח אישור חיים, עדכון פרטי קשר ופרטי חשבון בנק ומילוי טופס בקשה (באנגלית או גרמנית), בפורמט PDF שניתן למילוי באופן אינטראקטיבי באמצעות כל תוכנה לעריכת קבצי PDF. הטופס ניתן להגשה גם באופן מקוון (טופס מקוון, מייל).
- את הטופס יש למלא ולשלוח למייל שכתובתו: office@nationalfonds.org, או בפקס שמספרו: 500 4314081263+
- ניצול שואה שעומד בתנאי הזכאות וטרם הוכר על ידי ממשלת אוסטריה, נדרש למלא טופס מורחב. הרחבה ופרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט של הקרן האוסטרית.
* מידע נוסף על הזכויות המעודכנות בארץ ובעולם ניתן למצוא באתר של עמותת "אביב" לניצולי השואה. לסיוע במיצוי זכויות ללא תשלום פנו למוקד הסיוע הטלפוני - 5711* או מלאו דף פרטים אישיים באתר (לחצו כאן), מומחי הזכויות של עמותת "אביב" לניצולי השואה ישמחו לסייע לכם במיצוי זכויות ללא עלות.
