מה הקשר בין ילדים חולי סרטן, מרוץ מכשולים קשוח באנדורה ומנהלים בכירים במשק? עד לא מזמן גם אני לא ידעתי, אבל אחרי שבתי הבכורה חלתה בסרטן, ולשמחתנו גם החלימה ממנו, נחשפתי לעשייה של נבחרת "Tough Mudders למען גדולים מהחיים" על שם שלמה טירן המתאמנים לקראת אתגר בחו"ל, באמצעותו הם מתכננים לגייס תרומות להקמת "גני חלומות" (גן טיפולי סטרילי למען ילדים החולים בסרטן).
ברגע שבו נחשפתי לנבחרת היה לי ברור שאני חייב להצטרף אליה, ובכלל לא שינה לי שאני בקושי מסוגל לרוץ 200 מטר ברצף. עם המון כוח רצון ודבקות במטרה החשובה, אחרי כמעט שנה של אימונים עם הנבחרת, הגעתי ביוני האחרון למרוץ Spartan באנדורה בו רצתי כמעט 20 ק"מ וצלחתי 45 מכשולים של טיפוס, זחילה, סחיבה ומעבר מעל קירות.
הבשורה המטלטלת, ניתוח מוח וחצי שנה של טיפולים
רגע לפני המרוץ באנדורה והאתגרים שעמם התמודדתי שם, אחזור להתחלה: שמי חן, ואני מנהל קבוצת פיתוח תוכנה בחברת הייטק ואבא לשתי בנות - נועה (בת 6) ועומרי (בת שנתיים).
קצת לפני יום הולדתה השלישי, נועה אובחנה עם גידול בראש - ובין לילה החיים שלנו קיבלו תפנית. יומיים לאחר האבחון, נועה הוכנסה לניתוח מוח להוצאת הגידול. כשהמנתח יצא מחדר הניתוח, הוא עדכן אותנו שהצליח להוציא את הגידול במלואו, אבל כפי שהניסיון שלו מלמד - מדובר בגידול ממאיר ולא שפיר, כמו שחשבנו (וקיווינו בכל ליבנו) לפני הניתוח.
לא אשכח איך אחרי הניתוח, כשנכנסנו לחדר ההתאוששות כדי לפגוש את הילדה הקטנה שלנו, הייתי לחוץ וחרד ולא ידעתי למה לצפות. בכל זאת, מדובר בניתוח מוח. אבל כשנועה התעוררה, היא מיד התחילה לחלק לנו הוראות והכתיבה לנו היכן לעמוד ובאיזה אופן להחזיק לה את היד. נשמתי לרווחה - זאת הילדה שלי.
אחרי כמה שבועות של התאוששות, נועה התחילה סבב של טיפולים כימותרפיים. בהתחלה חשבתי שאצליח לשמור על שגרה ולעבוד בין הטיפולים, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא באמת אפשרי; הטיפולים החלישו את המערכת החיסונית שלה, ובין טיפול לטיפול עלה לה החום ונאלצנו להתאשפז כדי לטפל באותו וירוס או חיידק שתקף אותה.
בתקופה ההיא ישנו יותר על הכורסה הנפתחת של בית החולים מאשר במיטה בבית, והקפדנו שתמיד תהיה מזוודת אשפוז בבגאז' של הרכב, כי אף פעם אי-אפשר היה לדעת מתי נצטרך לנסוע לבית החולים ומה יהיה משך האשפוז. במשך חצי שנה זו הייתה השגרה שלנו.
לא נפסיק לרוץ
עם סיום התקופה האינטנסיבית בבתי החולים, בת זוגי ואני רק רצינו לחזור לשגרת חיים נורמלית, כזו שבה נועה נמצאת בגן עם ילדים בני גילה ואנחנו חוזרים לעבודתנו. אולם, גם אחרי הטיפולים נועה עדיין לא יכולה הייתה להיות בגן רגיל; הגוף היה עדיין חלש ונדרשו כמה חודשים עד שיתאושש ויתחזק. בנוסף, עדיין נותרו בגופה "שאריות" מהטיפולים בדמות עירוי מרכזי תת עורי ("פורט" בעגה המקצועית) וצינור הזנה ישיר לקיבה, באמצעותו היא קיבלה תרופות והשלמת תזונה. בשלב הזה השיער התחיל לצמוח על בחזרה, ואם כל זה לא מספיק - רגלה נשברה וגובסה.
אחרי שנעדרה ממסגרות חינוכיות לתקופה ממושכת ונוסף על הצרכים הפיזיים שלה, נועה צברה גם פערים חינוכיים וחברתיים. למזלנו, עמדה לרשותנו האופציה לרשום אותה ל"גן החלומות" - גן שיקומי-סטרילי, הבנוי בהתאם לסטנדרטים של חדרי בידוד בבתי חולים, ומיועד במיוחד לילדים במצבה.
5 צפייה בגלריה
מימין: נועה, זמן קצר אחרי סיום הטיפולים. משמאל: ביום האחרון שלה ב"גן החלומות"
(צילום: חן טל שחר)
צוות הגן עובר הכשרה מקצועית המעניקה להם כלים להתמודדות עם הצרכים המיוחדים שנדרשים עבור ילדים המחלימים מסרטן, לצד הצורך לסייע להם להשלים את הפערים שצברו בתקופת הטיפולים ולאפשר להם פשוט להיות ילדים. במהלך השהות בגן הם סוף-סוף יכולים לשחק עם בני גילם אחרי תקופה ארוכה שבה הם היו בעיקר בחברת מבוגרים, ובמקביל לקבל ליווי פיזיותראפי, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי ועוד.
למעשה, עצם קיום המסגרת הזאת מאפשר למשפחה כולה לחזור לפעילות שגרתית לאחר תקופה של התמודדות מאתגרת ופרק זמן ממושך בבתי חולים.
בתקופת הטיפולים נעזרנו בעמותות שונות, וכבר אז ידעתי שבשלב מסוים ארצה לעבור מהצד המקבל לצד הנותן, מתוך הבנת החשיבות והקושי לצלוח את התקופה הזאת לבד, ללא תמיכה של מי שכבר נאלצו להתמודד עם הסיטואציה הלא-פשוטה הזאת.
כששמעתי על נבחרת "Tough Mudders למען גדולים מהחיים" - המגייסת כספים לטובת הקמת "גני החלומות" דרך פעילויות ספורטיביות - ידעתי מיד שזאת המסגרת המתאימה ביותר עבורי. אמנם מדובר באתגר פיזי לא קל, אבל הכול מתגמד כשפוגשים את חברי הנבחרת הנהדרים - שמהר מאוד הפכו למשפחה שנייה עבורי - וכמובן, כשמציבים מול העיניים את המטרה המרכזית שלשמה אנחנו כאן, או כמו שאומר קפטן הנבחרת, אלון כהן: "לא נפסיק לרוץ עד שיוקמו בארץ 'גני חלומות' לכל ילד וילדה המחלימים בסרטן".
"מלחמה בתוך מלחמה"
בספטמבר 2023 התחלנו בתכנון פעילות הנבחרת לשנה הבאה, וזמן קצר אחר-כך כבר פרצה המלחמה. תוך ימים ספורים קבוצת הנבחרת הפכה לחמ"ל מבצעי לכל דבר, וחבריה נרתמו לסיוע בכל מה שנדרש - מציוד לחיילים ועזרה למפונים, דרך ביצוע עבודות חקלאיות ושיווק סחורות של חקלאים מקו העימות, גיוס תרומות (בין אם בכסף ובין אם בציוד) ובגדול, עשינו כל מה שיכולנו כדי לעזור בתוך חוסר הוודאות שהמדינה נקלעה אליו.
לקראת חודש דצמבר, חברי הנבחרת הגיעו למסקנה שהיא חייבת לחזור לפעול למטרה שלשמה הוקמה, ולהתמקד באותם ילדים שנאבקים במלחמה הפרטית שלהם - הסרטן. תוך כדי אירועי 7 באוקטובר המטלטלים והמלחמה המתמשכת, הילדים ומשפחותיהם המשיכו במאבקם להחלים ולהצליח לפתוח מסגרות חינוכיות ייעודיות שלא יסכנו את ילדיהן. בין לילה הם מצאו את עצמם ב"מלחמה בתוך מלחמה".
כך יצא שהתחלנו את האימונים בשיא החורף, וחוויתי חוויות שלא דמיינתי שאתקל בהן אי-פעם בחיי: ריצות שטח מלאות בוץ בהן הנעליים הפכו למשקולות, ריצה בגשם שוטף כשהבגדים ספוגים במים ומעבר בתוך שלוליות המתנשאות לגובה המותניים - הפכו לשגרת בוקר שבת, כל שבת. וכדי שלא יהיה קל מדי, לצד הריצות התווספו גם אימוני כוח שבועיים.
גויסו 2.3 מיליון שקלים
בחודש יוני הגיע אירוע השיא של השנה: נסיעת הנבחרת למרוץ ה-Spartan - מסלול ריצה עם מכשולים בהרים של אנדורה. זמן קצר לפני פתיחת התחרות נחתנו - כ-35 חברי הנבחרת - באנדורה, בתקווה לצלוח את המסלול המאתגר. עד כמה הוא היה מאתגר? עד מאוד. הוא נפתח בשעה וקצת של טיפוס על הר, שם המתינו לנו המכשולים - מעבר מעל חומות גבוהות, קירות טיפוס, מעברי נינג'ה, נשיאת שקי חול כבדים וכדורי אבן, קפיצה מעל אש בוערת ועוד מיני הפתעות מבית היוצר של מארגני התחרות.
המקצה התפרש על פני כ-12 ק"מ וכלל 25 מכשולים. תשעה מתוך חברי הנבחרת (אלה המכונים "פסיכו") לקחו על עצמם אתגר עוד יותר גדול - להשלים תוך יומיים שלושה מקצים (Beast, Super, Sprint) שכללו כ-46 ק"מ ריצה משולבת עם טיפוס של 3,500 מטר ו-75 מכשולים.
לקראת הנסיעה התבשל במוחי הרעיון לאתגר את עצמי קצת יותר, וכך יצא שיצאתי ביום אחד לשני מקצים - Super ביחד עם כל הנבחרת, ו-Sprint ביחד עם ה"פסיכו". התוצאה: סיפוק שקשה להסביר במילים, בפרט אחרי שנה של אימונים.
הסיכום השנתי הוכיח שלמרות כל הקשיים הפיזיים והמנטליים שניצבו בפנינו בדרך, זה היה שווה את זה וכשניצבת מטרה מספיק חשובה מול העיניים - אפשר לעשות הכול, גם לרוץ מרחקים עצומים בגשם שוטף, לטפס מעל חומות גבוהות בבגדים ספוגי מים ובנעליים שהפכו למשקולות.
הנבחרת הצליחה לגייס כ-2.3 מיליון שקלים עבור הקמת "גני החלומות". זאת, בנוסף לגיוס התרומות והסיוע לנפגעי המלחמה. בתשע שנות פעילות הנבחרת גוייסו למען "גני החלומות" כ- 15 מיליון שקלים. כיום פועלים בארץ שני "גני חלומות" - אחד בכפר אז"ר, סמוך לבית החולים תל השומר, והשני בבאר שבע, סמוך לבית החולים סורוקה. עלות הגן בבאר שבע הסתכמה בכ-10 מיליון שקלים, כשמחציתה מומנה על ידי פעילות הנבחרת.
5 צפייה בגלריה
נבחרת Tough Mudders למען "גדולים מהחיים", קצת לפני הזינוק למרוץ ספרטן
(צילום: גילי חנוך)
כעת, אנחנו מגייסים משאבים לטובת הקמת הקמת גן שלישי בירושלים, ואף מתחילים לתכנן את הגן הרביעי שיוקם בחיפה.
בימים אלה, הנבחרת נערכת לקראת תחילת הפעילות של שנת 2025. חושבים שאתם מתאימים להצטרף או מעוניינים להעביר תרומה ל"גני החלומות"? כנסו לאתר "טאף מאדר" (Tough Mudders)
