בשיתוף מפעל הפיס
מטיפול ושיקום באנשים המתמודדים עם פגיעות נוירולוגיות ואורטופדיות קשות, יחד עם תרומה לתחום הספורט האתגרי לאנשים עם מוגבלויות, דרך מהפכה עולמית בניתוח מערכות ביולוגיות וקידום טכנולוגיות שמובילות להבנות חדשות בתחומי האימונולוגיה, הסרטן, ומדע המוח, ועד לפיתוח מערכת למידה חישובית לניבוי התרופה המתאימה ביותר לחולה על סמך תיקו הרפואי האישי ולהבנה ושיפור של תהליכי הבדיקות והחיסונים למגפת הקורונה.
כל אלו הן רק חלק מהסיבות לבחירתם של פרופ' אבי עורי, פרופ' עידו עמית ופרופ' רועי קישוני לקבל את פרסי מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2021. שלושתם פועלים ללא לאות בחיפוש אחר מענה לבעיות ושאלות, עורכים אינספור מחקרים והכל במטרה לעזור למין האנושי.
מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות והמדע בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ומדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל. פרס מפעל הפיס לאומנויות ולמדעים ע"ש לנדאו עומד על סך 150,000 שקלים לכל אמן ומדען. מדי שנה מוענקים תשעה פרסים לאמנים ואמניות, מדענים ומדעניות מצטיינים אשר תרמו תרומה משמעותית לחיי התרבות והאמנות ולקידום המדע והמחקר. הכירו את השלושה הראשונים:
מהשהות בשבי והפציעה לשיקום נכים ופדויי מלחמה
פרס על מפעל חיים לפרופ' אבי עורי, פרופ' מן המניין אמריטוס לרפואה שיקומית מאוניברסיטת תל אביב ורופא בכיר בחטיבת השיקום בביה"ח השיקומי רעות ת"א
פרופ' אבי עורי
(צילום: שחר גולדשטיין)
פרופ' עורי, ממייסדי רפואת השיקום בישראל ואחד ממובילי התחום בעולם, הקים את מערך השיקום בבית חולים שיקומי רעות תל אביב והינו מחלוצי ספורט הנכים בארץ. על פועלו בתחום מבחינה קלינית, מחקרית וחברתית, ניתן לו הפרס, אבל גם בזכות אישיותו כרופא וכמנהל.
עשורים של מחקר, טיפול ושיקום באנשים המתמודדים עם פגיעות נוירולוגיות ואורטופדיות קשות ושנים ארוכות של ניהול מחלקות שיקום בביה"ח שיבא ובבי"ח "רעות", מעניקים לפרופ' עורי את הפרס בזכות. תחת ניהולו שוקמו בהצלחה רבים מחיילי צה"ל וכן אנשים שנפגעו בתאונות דרכים ועבודה.
במהלך 22 שנות עבודתו ברעות, הוביל פרופ' עורי לביסוס רפואת השיקום בביה"ח רעות בפרט ובישראל בכלל והנו חלק מרכזי בעשייה המקצועית בביה"ח השיקומי רעות ת"א. בתרומתו הכשיר דורות של רופאות ורופאים מומחים בשטח השיקום, לצד תרומה יוצאת דופן לשיפור איכות חייהם של אנשים המתמודדים עם נכויות. הוא אף פרסם פרסומים, ספרים וסקירות רבות, בעלי תרומה משמעותית לשטח השיקום.
את ניסיונו כפדוי שבי במלחמת יום כיפור, תרגם פרופ' עורי לתרומה למחקר תמיכה, ושיקום של פדויי שבי והלומי קרב. הוא גם תרם מניסיונו בתחום הספורט האתגרי לאנשים עם מוגבלויות, ברמה הארצית והבינלאומית. הוא דוגמה ומופת לשילוב הנדיר של חוקר איכותי, רופא שיקומי ואדם רחב אופקים הפועל במסירות לקידום תחום הרפואה והקהילה השיקומית.
בזמנו הפנוי הוא גם מתופף ג'ז וחוקר היסטוריה רפואית.
בדרך למצוא את התרופות שירפאו את האנושות
פרס בתחום חקר ביולוגיה של התא לפרופ' עידו עמית, חוקר מערכת החיסון
פרופ' עידו עמית
(צילום: ניצן דרור)
פרופ' עידו עמית הוא מחלוצי האימונולוגיה של התא הבודד. עבודות המחקר שלו הניבו תרומה פורצת דרך בתחום הביולוגיה של התא והאימונולוגיה. הוא פתח תחום חדש של אנליזה גנומית ברמת תא הבודד, שחולל מהפיכה עולמית בניתוח מערכות ביולוגיות. הטכנולוגיות שפיתח הובילו להבנות חדשות בתחומי האימונולוגיה, הסרטן, ומדע המוח.
המעבדה של פרופ' עמית פיתחה כלים גנומיים ייחודיים, שמאפשרים להסתכל על הגנים ברזולוציה שלא התאפשרה עד עכשיו. אותם כלים עשויים להביא להבנה וטיפול במחלות להן עדיין לא נמצאה תרופה.
"הכלים האלה אפשרו לנו לגלות ממצאים כיצד מערכת החיסון משתבשת במחלות שונות כמו סרטן ומחלות ויראליות, כמו שפעת ווירוס הקורונה", הוא מספר. "אנחנו ממשיכים לפתח את הכלים הללו כדי שנשלוט במערכת החיסון ונוכל בעתיד לרפא מחלות שכרגע הן בלתי ניתנות לריפוי".
"החלום שלי הוא, שהתגליות שלנו, שמתחילות במדע הבסיסי, יביאו לידי כך שיימצאו תרופות למחלות, שישפיעו על האנושות", הוא פורש את חזונו. "אנחנו צוברים הרבה ידע בהבנה איך עובדת מערכת החיסון ואני מאמין שזה יתורגם בשנים הקרובות לתרופות אפקטיביות מאלה שיש היום", הוא אומר על חלומו למיגור מחלת הסרטן.
למצוא את התרופה האידיאלית לכל חולה
פרס בתחום חקר הביואינפורמטיקה ניתן לפרופ' רועי קישוני, חוקר ביו-אינפורמטיקה בטכניון
פרופ' רועי קישוני
(צילום: ירון שרון)
מחקריו של פרופ׳ רועי קישוני משלבים ביו-אינפורמטיקה, מודלים מתמטיים, למידת מכונה ועבודה ניסויית בצורה יצירתית וחדשנית לחקר שאלות בסיסיות בתחומים בעלי חשיבות מכרעת לבריאות האדם. בעבודתו, פרופ' קישוני תורם רבות לתיאור יחסי גומלין בין אנטיביוטיקות והשפעתם על התפתחות העמידות החיידקית ובדיקה כיצד באמצעות ניטור אנטיביוטי, ניתן לעכב או למנוע התפתחות של עמידות, ומדוע עמידות לאנטיביוטיקה אינה שכיחה בחיידקים הגדלים ללא הפרעה במערכת האקולוגית.
פרופ' קישוני פיתח מערכת למידה חישובית לניבוי התרופה המתאימה ביותר לחולה על סמך תיקו הרפואי האישי ולאחרונה גם להבנה ושיפור של תהליכי הבדיקות והחיסונים למגפת הקורונה.
הראייה הרחבה שלו תואמת את גישתו המדעית: "אנחנו נמצאים עכשיו בעולם שהקידמה והחדשנות נמצאות בתפר בין דיסציפלינות, בעיקר בין מדעי מחשב, לימוד מכונה ומדעי הנתונים, הביולוגיה והרפואה. אנחנו, כאוניברסיטה, צריכים לחשוב על גישות של שיתוף עם מכוני מחקר רפואיים ועם התעשייה", הוא אומר ומצד שני רואה את חשיבותה של האקדמיה להובלה בחוד. "מחקר בעולם עתיר ידע מחייב לסגל ולשמור על האקדמיה, בה מתרחשת החדשנות האמיתית".
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 10:44, 26.01.22
