בשיתוף עיריית שדרות
אילו כלים שילדינו מקבלים בבית הספר באמת יעצבו את אישיותם ויעזרו להם בעתיד? שאלה זו מטרידה אנשי חינוך בכל העולם, והתשובות עליה רבות ומגוונות.
אחת התשובות המודרניות לסוגיה היא "למידה רגשית-חברתית" (,Social Emotional Learning ובקיצור .(SEL השיטה גורסת כי לצד החומר הלימודי הרגיל, יש להקנות לילדים מיומנויות ותפיסות רגשיות וחברתיות שיפתחו אצלם "סל כלים" אשר יעזור להם להצליח בלימודים בהווה, אך גם ישרת אותם בעתיד – במערכות היחסים, במסגרת הצבאית, במקומות העבודה ועוד. מדובר, למשל, במיומנויות כמו אמפתיה, עבודת צוות, קבלת החלטות מושכלת, ויסות, התמדה והתמודדות עם כישלון.
בעולם משתמשים בשיטה כבר כמה שנים. לישראל היא הגיעה לפני שנתיים, כשמי שאימצה אותה לראשונה הייתה העיר שדרות, שם קיוו כי היא תעזור לצעירי העיר להתמודד טוב יותר עם הפוסט טראומה שיצר המצב הביטחוני, וכן תאפשר להם לפרוץ את תקרת הזכוכית הפריפריאלית בדרך לשירות משמעותי בצה"ל, הצטיינות בלימודים אקדמיים ושילוב בשוק התעסוקה המתקדם בישראל.
גיל חדש, מנהל אגף החינוך בשדרות ומי ש"ייבא" את השיטה, מסביר כי "היא מביאה בטווח הקרוב לשיפור בציונים, בין היתר, אך בטווח הארוך הוכחה גם כמפחיתה מצבי סיכון והזדקקות לשירותי רווחה, וכמיטיבה בתחום התעסוקה".
בשבוע שעבר (ב'-ג') נערך הכנס הראשון אי-פעם בישראל שהוקדש לשיטה, בשיתוף פעולה יוצא דופן: של עיריית שדרות ועיריית תל-אביב-יפו. היו בו למעלה מ-350 משתתפים, בהם ראשי הערים השותפות, צמרת משרד החינוך, מנהלות בתי ספר, נציגי עולם האקדמיה ומומחים בכירים לשיטה מכל העולם. היום הראשון בכנס התקיים בשדרות, השני בתל-אביב.
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, אמר: "כמי שהיה מורה בעברו אני יכול להעיד ששיטת ה-SEL כבר יצרה פה שינוי. אני מתפלל שבזכות הכנס הזה, שעוסק כולו בלמידה ובהטמעה של השיטה, הילדים שלנו, וחבריהם בכל הארץ, יהיו מוכנים טוב יותר לאתגרי העתיד, בכל התחומים".
רון חולדאי, כיום ראש עיריית תל-אביב ובעבר מנהל תיכון, אמר כי "ילדים שהייתה להם מסגרת חינוך טובה שבה מלמדים מיומנויות כמו ב-,SEL הצליחו לעבור את תקופת הקורונה טוב יותר גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית ורגשית".
אז אילו מיומנויות בעצם כוללת השיטה? גיל חדש נותן דוגמה: "כשילד בגן מרגיש שהוא הולך להרביץ או להשתולל, הוא יכול להשתמש ב'טכניקת הצב', שמתמקדת בוויסות רגשי. הילד מתכדרר כמו קיפוד – ואז מפסיק להוות איום על סביבתו. הוא מדבר לעצמו, פורק את מה שיש לו על הגננת, על החברים שהכעיסו אותו וכל דבר דומה, ומסיים במספר נשימות שעוזרות לו לייצר רגיעה. הוגה הטכניקה, פרופ' מארק גרינברג, סיפר בכנס שמחקרים גילו כי היא מפחיתה באופן משמעותי אירועי אלימות בגני ילדים.
מעבר למה שלמדו המשתתפים, הכנס הוביל לשורה של הישגים: ישראל הוזמנה להפוך שותפה בארגון החינוך ;Karanga המודל החינוכי שפועל בשדרות יוצג בכנס הקרוב של ארגון ,CASELאשר מתמחה בלמידה רגשית, שיתקיים בשיקגו באוקטובר. זו הפעם הראשונה שהארגון משתף פעולה עם גורמים מחוץ לארה"ב. פרופ' קימברלי שונט רייכל, מהחוקרות החשובות בעולם בתחום, תשתף פעולה עם ד"ר אודט סלע, המדענית הראשית של משרד החינוך, לקידום מחקרים מבוקרים אקראית (RCT) בתחום של למידה רגשית-חברתית, ועוד.
עוד השתתפו בכנס: דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, רם זהבי, מנהל מחוז דרום של משרד החינוך, אלעד קלימי, מ"מ ראש עיריית שדרות ומחזיק תיק החינוך, ד"ר אליה סמואל, נשיאת ומנכ"לית CASEL, פרופ' מארק גרינברג, מוביל בכיר בתחום ה-SEL, לוקה פארי, יזם חברתי ומנכ"ל Learning Future אוסטרליה, כריסטה טורקסמה, יזמית חינוכית מהולנד שעומדת בראש ארגון CREATE, שירלי רימון ברכה, מנהלת מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו ואנשי חינוך נוספים מהארץ ומהעולם. במסגרת ההופעה האומנותית, הופיעה להקת 'גוונים', המורכבת מאנשים עם מוגבלויות משדרות ואחרי הופעתם התחלק הכנס למושבי חשיבה ועבודה, ביניהם ניתנו הרצאות על חינוך ו-SEL ונועם גרשוני, אלוף פארלימפי בטניס נכים, סיפר את סיפורו – סיפור על מוטיבציה וכוח רצון כטייס במלחמת לבנון השניה שנפצע באופן אנוש והשתקם עד למעמד של אלוף אולימפי.
בשיתוף עיריית שדרות
