אוטוטו מחזל"שים, נגמרים החגים, מגיעות (שוב) בחירות, ואם לא יהיו סגרים נוספים חלילה, הילדים יחזרו למסגרות ואנחנו סוף-סוף לעבודה. אבל רגע לפני אנחנו מצווים לשבת בסוכה, כולנו, אלו עם הטעם, אלו עם הריח, אלו עם שניהם לצד אלו בלי אף אחד מהם. כולנו, המאופיינים על ידי ארבעת המינים אמורים להיכרך בחוט שמחבר אותנו יחד.
הכינוס הזה מיישם בפועל את ה"שולם" שאנחנו אמורים לעשות בינינו לבין אלו שפגעו בנו או אנו בהם. אחרי שביקשנו סליחה לקראת כיפור, אנחנו אמורים לייצר יחד חוויות חדשות כי בכך מתהדק למעשה מחדש הקשר, במפגש ובשיח משותף המקדם את מערכת היחסים הלאה.
בפועל, מתקיימת תופעה שהולכת ומקצינה בשנים האחרונות, בסיוע הכלים הטכנולוגיים המחוברים לנו ליד כאינפוזיה, אנחנו מייצרים הלימה מוחלטת בין האדם לבין דעותיו, תופעה שגורמת לנו לעוינות הולכת וגוברת. אם בשנות ה-80, ראינו בדוד יעקב שלנו דמות עגולה שמספרת בדיחות, אוכלת בצורה מצחיקה וגם מצביעה ל'מערך', עכשיו ביושבו לידנו בסוכה, הוא הפך ל'עוד סמולן הזוי'.
אני עוד זוכרת את ההפתעה על פניו של חבר שסיפר לי ב-2015 שהוא היה בטוח שבוז'י הרצוג ינצח בבחירות, "כי כולם בעמוד הפייסבוק שלי הצביעו עבורו". היום אנחנו כבר פחות תמימים ויותר מודעים למניפולציות הטכנולוגיות שנעשות עלינו, אבל עדיין, מבלי משים, הדעות שלנו הופכות בעינינו לעובדות, ולאלו שחושבים אחרת מאיתנו כבר קשה לנו לסלוח על חוסר יכולתם לראות את "המציאות לאשורה". הם הופכים ל"הזויים", "מטומטמים" ו"בלתי נסבלים", ואנו משתדלים, בין שביודעין ובין שבלי לשים לב, גם בחיים האמיתיים, להתחכך בהם כמה שפחות כי "זה לא עושה לנו טוב". מדובר בתופעה המכונה "קיטוב" (המוגדרת כהַקצָנה, הִתפַּלגוּת פּולָריזַציה, ההפך מזֵהוּת), היא מתרחשת במקביל לישראל בעולם כולו, ובאה לידי ביטוי בקושי הממשי שלנו לנהל שיח עם קרובי משפחה, חברים וקולגות השונים מאיתנו בדעותיהם.
3 צפייה בגלריה
"הם הופכים ל'הזויים', 'מטומטמים' ו'בלתי נסבלים', ואנו משתדלים, בין אם ביודעין ובין אם בלי לשים לב, גם בחיים האמיתיים, להתחכך בהם כמה שפחות כי 'זה לא עושה לנו טוב'"
(צילום: shutterstock)
"אין, אין לתאר"
דוגמאות? בבקשה, בחזרה משולחן החג של ראש השנה, עידו ודפנה מדברים ביניהם באוטו על נגה, בת הדודה "הטבעונית המעצבנת הזאת שלך". "זה בסדר שהיא הביאה איתה לשולחן החג מייפל במקום דבש", אומר עידו, "אבל למה להסביר ליד הילדים שלנו ש'דבש זה בעצם הקאה של דבורים', בשביל מה הגרפיות הזאת? ממש מרגיזה".
"ודוד ניסים שלך יותר טוב?" משיבה לו דפנה, "הוא גרם לענת להשתגע עם ההערות השוביניסטיות והבדיחות הלא מצחיקות שלו על תימנים, כמה גזען וחשוך הוא יכול להיות? וזה עוד לפני שהוא התחיל לדבר על 'ביבי המלך', אין, אין לתאר".
"כן", מתחמם עידו, "אבל לפחות הוא טרח להתחסן כמו כולם, ולא סיכן את חיי כולנו כמו אלדד אחיך, שהחליט שהקורונה היא המצאה מסוכנת של מי יודע מי, ושכולנו נמות תוך חצי שנה מהחיסון. מצטער, אבל אני מתחרפן ממנו". דפנה ממלמלת, "נכון, אבל הוא גם כל הזמן אמר שזה משהו כמו עוד סוג של שפעת, בתכלס, זה לא איך שכולם מתייחסים לזה עכשיו?". בדרך לארוחת החג בסוכה של סבא, דפנה כבר הבהירה לעידו במהלך הנסיעה: "ותזכור: לא לדבר על פוליטיקה, קורונה או טבעונות".
אנו נמצאים כעת בנקודת שבר בה נמדדת היכולת שלנו לשוב ולהתאחד. למרות תעמולת הבחירות המפלגת עוד יותר שבמסגרתה מתמודדים מועמד שטען שמתנגדיו הם "חראות", מול מי שהסביר שהאחרים "שכחו מה זה להיות יהודים", אנחנו צריכים לשוב ולהתדיין, באופן קשוב ומפרה, ראשית משפחות וחברים, ואחר כך כעם. אנחנו חייבים לנהוג כ"בית הלל" גם עם אלו שחושבים אחרת מאיתנו, לראות את כל הגוונים של האדם ולא רק את דעותיו, ולהפסיק להיות כל כך יודעים, בטוחים וצודקים בדרך שבה בחרנו. זה הזמן לתת מקום ואפשרות לוויכוח בריא שממנו לומדים משהו חדש, ולרוקן קצת את הכלי שלנו כדי שנוכל להכיל גם את מחשבותיו או הגיגיו של האחר.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו צריכים לשוב ולהתדיין באופן קשוב ומפרה. ראשית משפחות וחברים, ואחר כך כעם".
(צילום: shutterstock)
בסוכות נוהגים לקרוא את קהלת, טקסט שכולו דבר והיפוכו, טיעון וסתירתו ומסקנה נחרצת אחת ש"הכל הוא הבל". אולי כדאי שנפסיק לקחת את עצמנו ברצינות כל כך. להיות בטוחים שהדברים שלנו הכי נכונים וחדשים תחת השמש. כעם אחד אנחנו צריכים להפנים שבסוכה המעט רעועה שבה יושבים כולנו יחד, אנחנו חייבים למצוא דרך להקשיב ולהכיל גם את אלו שמהדעות שלהם עולה לדעתנו ריח לא טוב של פשיזם, של קונספירציות או של רפיסות ביטחונית, לצד אלו שאנו לא מוצאים באמירות שלהם שום טעם. אין ברירה, כדי שנצליח לייצר סוכת שלום פנימי בין כולנו אין לנו את הפריווליגיה לתת לאף דעה של אחד, להצליח להעיף לנו את הסכך.
- שמה המלא של הכותבת (החוששת מתגובות קיצוניות ומעליבות) שמור במערכת.
