עוד בבוקר שמחת תורה, כשהחלו האזעקות וחוסר הוודאות עטף את כולנו, החלו להתגייס עובדות ועובדים סוציאליים כדי לסייע לנפגעים. חלקם עזבו את ביתם ומשפחתם ויצאו תחת אש כדי להיות שם עבור הפצועים בגוף ובנפש. עבור הניצולים, עבור בני המשפחה שהלכו לחפש את יקיריהם בבתי החולים, עבור המשפחות השכולות ועבור אלו שנאלצו להתפנות מביתם.
"ב-8 באוקטובר פנו אליי ואל עובדות סוציאליות נוספות שנמצאות בפנסיה וסיפרו לנו שזקוקים מיידית בבסיס שורה לקבוצת מתנדבים עם ניסיון שמכירים היטב את תחום הטראומה", מספרת חנה גן, עובדת סוציאלית שעבדה במשך שנים רבות במשרד הרווחה והתמחתה בין היתר בטראומה. "זה היה אירוע שלא ידעו איך להתמודד איתו, וחיפשו אנשים עם ניסיון וחוסן נפשי שיוכלו לעמוד בסיטואציה הזאת".
"התפקיד שלנו בשורה היה לקבל את המשפחות שמגיעות", היא משחזרת. "היה שם מצב קשה של בלבול. בני משפחה שלא ידעו אם ילדיהם או ההורים שלהם נרצחו. קיבלנו אותם בשער וליווינו אותם כדי לזהות את החלל שלהם. זו הייתה סיטואציה מאוד לא פשוטה, אבל החוסן והניסיון שפיתחנו עם השנים מאוד עזר לנו. המקום הזה של להיות עם ההורים, לחבק אותם, ללוות, להסביר להם מה הם הולכים לראות. עצם זה שיכולנו להיות שם, פשוט להיות - הרגשתי שיכולתי לתרום במשהו".
חנה גן. "כבוד גדול להיות שם ולתרום"בהמשך עברה חנה להתנדב במלונות המפונים באילת. "הייתה שם התמודדות מאוד לא פשוטה, פגשנו שם אנשים שאין להם בית, שעברו חוויות מאוד קשות, והגיעו למלון בו כל המשפחה נמצאת בחדר אחד. היינו צריכים לשלב את הילדים במסגרות החינוך, ללוות את ההורים. היו מצבים של איומי התאבדות וקראו לנו ללוות את הצעירה או הקטינה.
"אנחנו נמצאים באירוע נוראי, ואתה אומר לעצמך כגמלאי - יש לי ניסיון, יש לי ידע, יש לי יכולת לסייע. זה כבוד גדול להיות שם ולתרום".
לא עומדים מנגד
בתשעת החודשים האחרונים, במקביל לאתגרים שבמילא מלווים את המקצוע, הצטרפה המלחמה, ומאות עובדות סוציאליות התגייסו כדי לטפל ולסייע במשפחות שנפגעו כתוצאה ממנה. רבות מהן עושות זאת במקביל או בנוסף לעבודה השוטפת שלהן. חלקן נאלצו להתפנות מביתן, והן ממשיכות לסייע במקביל להתמודדות עם אובדן, טראומה או דאגה לקרובי משפחה שנמצאים בחזית. אחרות ממשיכות לעבוד באזורים תחת אזעקות וטילים.
מתוך הצורך שנולד במלחמת "חרבות ברזל", ועל מנת להיות מוכנים למצבי חירום בעתיד, הקים משרד הרווחה את "מערך המילואים החברתי" שיאפשר גיוס עובדים סוציאליים שאינם עובדי משרד או רשויות למערך החירום, שבעיתות שגרה יגיעו להכשרות על חשבון ימי מילואים.
"הרעיון הוא לגייס אנשים שמעוניינים להצטרף למערכת בשעת חירום על כל המשתמע מכך, להכשיר אותם בזמן שגרה, תוך היכרות ומחויבות מול המשרד והמחוז", מסבירים במשרד. "זאת, בכדי שבשעת חירום יהיה מערך משמעותי של עובדים סוציאליים אשר יגיעו לתת מענה בהתראה קצרה".
העובד הסוציאלי יוני בן שמואל היה עם משפחתו בשליחות בקנדה כשהחלה המלחמה. "כששמענו את הבשורות מישראל לקחתי טיסה לארץ", הוא מספר.
"אני עובד סוציאלי הרבה שנים ובמקור מדרום הארץ, ויצרתי קשר עם מנהל מחוז דרום ושאלתי איפה צריך עזרה. הוא ביקש ממני ללכת לים המלח, לשם הגיעו מפונים מיישובי העוטף ושדרות", הוא משחזר. "הייתי שם חודשיים, ולאחר מכן חודשיים נוספים עם המפונים באילת. חלקם הגיעו ממש תחת אש ולפעמים בלי נעליים ובגדים מעבר למה שהם לבשו באותו רגע. קודם כל היינו צרכים לתת מענה לצרכים הבסיסיים, ובהמשך גם מענה רגשי ולהיות כתובת לחוויות הקשות שהם עברו".
יוני בן שמואל. "לא הגיוני לעמוד מנגד" "באירוע כה דרמטי, זה נראה לא הגיוני לעמוד מנגד", הוא מוסיף. "חשבתי שאגויס למילואים, וכשזה לא קרה אמרתי שאעשה את מה שבכוחותיי כשהעם שלי צריך עזרה. במידה מסוימת זה עזר גם לי ונתן תחושה של משמעות בכאוס ובטרגדיה הקשה.
"זה אירוע מאוד מורכב ודרמטי, והוא מאיר את הצורך בהרחבת השירותים בתקופות מלחמה, כדי שיהיה מערך שמייצר תמיכה רציפה ומענים לאותן אוכלוסיות, ושלא יהיו אזרחים שנשארים ללא כתובת".
קמפיין גיוס עובדים
למערך המילואים יגויסו בשלב הראשון כ-250 עובדים ועובדות הנכונים להתחייב ולהתגייס בהתראה קצרה למשימות השונות הצצות בשעת חירום, לפי הצורך. קהל היעד המרכזי הוא עובדים סוציאליים שיצאו לפנסיה, סטודנטים שנה ג' לעבודה סוציאלית ובעלי תעודת עובד סוציאלי שאינם עוסקים בתחום.
"כבר בשעות הצהריים של 7 באוקטובר גילינו שגם אנחנו זקוקים למערך מילואים", מתאר ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. "העובדים הסוציאליים נדרשו בבת אחת לטפל באלפי נפגעים ומפונים, למסור מאות בשורות מרות למשפחות, ולהיות נוכחים במתקנים ממשלתיים שהגישו סיוע לאוכלוסייה.
ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתיצילום: ברונו שרביט, לע"מ"בדיוק כמו חיילי המילואים, גם העובדות והעובדים הסוציאליים לא חיכו שנקרא להם, והתייצבו בהמוניהם", הוא מוסיף. "מכאן גם עלה הרעיון של מיסוד המערך הזה למערך מילואים רשמי. המשרד בנה תורת הפעלה שתהיה מבוססת על עובדי המשרד, ממשקים בין המחלקות ועל עו"סים 'מילואמניקים'. כולם יוכשרו למשימות חירום באופן תדיר על מנת שיוכלו לתת מענה מיידי בעת הצורך בהתאם לתוכנית עבודה סדורה".
חנה גן: "פגשנו אנשים שאין להם בית, שעברו חוויות מאוד קשות, והגיעו למלון בו כל המשפחה נמצאת בחדר אחד. היינו צריכים לשלב את הילדים במסגרות החינוך, ללוות את ההורים. היו מצבים של איומי התאבדות וקראו לנו ללוות את הצעירה או הקטינה"
התוכנית תכלול ארבעה ימי הכשרה שנתיים, המחולקים ליומיים רצופים של הכשרה פיזית, אחת לחצי שנה (בכדי לשלם ימי מילואים יש לעשות הכשרה של יומיים רצופים). המגויסים יקבלו תשלום על ימי הכשרה אלו כימי מילואים דרך מנגנון משרד העבודה לכשירות המשק בשעת חירום.
"הסדרת אופן הגיוס, ההעסקה והזכויות החוקיות של אנשי שירותי הרווחה בעת חירום, תבטיח תגמול לפעילות אנשי ונשות המקצוע ותייצר רצף טיפולי ומקצועי עבור אזרחי ישראל", מסביר עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח.
עידו פיק, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרחצילום: רן יחזקאלבמקביל יוצא משרד הרווחה בימים אלו בקמפיין גיוס גדול לעובדות ולעובדים סוציאליים, שקורא להם לחזור לתפקידים משמעותיים במגזר הציבורי. בישראל ישנם עשרות אלפי עובדים סוציאליים שאינם מועסקים במערך שירותי הרווחה, ובמשרד הרווחה מקווים להחזיר חלק מהם באופן קבוע ואחרים למערך המילואים.
להגשת מועמדות ל"מערך המילואים החברתי" - לחצו על הלינק
