1 צפייה בגלריה
יעל שרר, ד"ר מיכל לוריא ושרה טנקמן
יעל שרר, ד"ר מיכל לוריא ושרה טנקמן
יעל שרר, ד"ר מיכל לוריא ושרה טנקמן
(צילום: עופר קידר, שחר לוריא, אור שיטרית )
"מערכת הבריאות לא נבנתה על ידי נשים ולמען נשים, לא כמטופלות ולא כצוות", כך אומרת מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, יעל שרר, לקראת ועידת הבריאות של קבוצת "ידיעות אחרונות". אחד הפאנלים בוועידה יעסוק ברפואת נשים בישראל.
הוועידה תיערך ב-25 ביולי ותשודר בשידור חי באתר ynet. בדיון על רפואת נשים ישתתפו שתי מומחיות נוספות: שרה טנקמן, מייסדת ומנכ"לית "קרן בריאה" לקידום בריאות נשים וכן ד"ר מיכל לוריא, מומחית בגינקולוגיה ומטפלת מינית מוסמכת המשמשת כמנהלת המרכז לבריאות מינית בהדסה הר הצופים. שלוש המומחיות ידונו בסוגיה האם מערכת הבריאות ידידותית לנשים. את השיחה תנחה עיתונאית ynet ו"ידיעות אחרונות" הדר גיל-עד.
שרר אמרה עוד לקראת הפאנל: "מערכת הבריאות לא התמקצעה ברפואה שאינה רפואה 'ביקינית'. הרפואה מתמקצעת היום רק בביקני. היא לא מתייחסת לצרכים ולמצבים היחודיים של נשים וגם לא לכך שנשים חשופות לאלימות בשיעורים גבוהים ובוודאי שלא לאלימות מינית ולעובדה שהיא גורם סיכון פיזית אנחנו סובלים כחברה ממערכת בריאות נפש שלא מותאמת לנשים וחושפת אותן לפגיעה נוספת. אני רואה את העשור הקרוב כפריצת דרך בתחום ואני מקווה שמשרד הבריאות נרתם למהפכה הזאת".
שרה טנקמן אמרה: "בשנים האחרונות חלו התקדמויות משמעויות בשירותים של מערכת הבריאות כלפי נשים, כמו פרסום בפעם הראשונה של נהלים שקובעים זכויות נשים, בדיקה גינקולוגית, נוהל ראשון שמתחיל להסדיר את הטיפול בתלונות על הטרדה מינית במערכת הבריאות, והעלאת מודעות לנושאים כמו בריאות לב האישה. לצד זאת יש הרבה לתקן. נשים למשל עדיין לא מאובחנות בזמן כשזה מגיע לבריאות הלב, או לתסמונות של כאב כרוני כמו פיברומיאלגיה ואנדומטריוזיס. עולם בריאות הנפש סביב מעגל הפריון סובל מהרבה פערים ומחסור בתקציב, ועוד. יש לנו עוד לאן לשאוף".
ד"ר מיכל לוריא אמרה: "כשאני התחלתי התמחות ברפואת נשים בשנות ה־90, מערכת הבריאות לא הייתה ידידותית, לא לנשים ולא לגברים. השירות היה מקצועי ולעיתים אדיב ואף לבבי, אך לא הייתה מודעות לכך שלמטופלת זכות לקחת חלק פעיל בקבלת החלטות על הגוף שלה. בשנים האחרונות חל שינוי, הדרגתי, איטי, אך נוכח. קולות מהשטח, נשים שחוו חוויות קשות מול נותני ונותנות שירותי בריאות שנהגו בפטרנליזם, התחילו לזעוק שמשהו חייב להשתנות. התהליך מתכתב עם שינויים חברתיים נרחבים. פירמידות ישנות של כוח ושליטה על הידע, מוחלפות בשיח שווים".
נתונים של מרכז טאוב המוצגים לקראת הוועידה מצביעים כל כך שתוחלת החיים של נשים יהודיות בישראל היא 84.8 שנים, תוחלת הנשים של הנשים הערביות הישראליות נמוכה יותר – 81.5. עוד נתונים מהדוח: "נשים יהודיות נוטות להביע יותר אמון וביטחון במערכת הבריאות מנשים ערביות: 51% לעומת 43%. 79% מכלל הנשים צפויות להעביר את רוב חייהן ללא בעיה בריאותית שתפריע להן בתפקוד. נשים, בעיקר בנות 65 ומעלה, מדוכאות יותר מגברים. נשים הן הסובלות העיקריות ממחלות שקופות כמו למשל למשל גמישות יתר, פיברומיאלגיה ואנדומטריוזיס".
בוועידה יתארחו גם שר הבריאות ניצן הורוביץ, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, מנכ"לית פמי אטל מולכו-פילבה, נשיא ויו"ר צבר רפואה ד"ר איתמר עופר, מנכ"ל קרונוס ישראל רן גורליק, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות אילנה כהן, פרופ' רפי קרסו, פרופ' טריף בדר, ליקי רוזנברג מיכאלי ועוד.