בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
"כל בן אדם, לא משנה מי הוא, איפה הוא נולד, מי המשפחה שלו – צריך ללכת בעקבות השאיפות שלו והחלומות שלו ולא לוותר על שום דבר, לעשות מה שהוא רוצה גם אם יש קשיים בדרך. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים עם מוגבלויות במרחב הציבורי, גם בתעסוקה, אבל זה לא מספיק. צריך לעשות יותר, להנגיש את המרחב הציבורי. אי אפשר להגיד לבן אדם 'תבוא לעבוד אצלנו, אבל לא ננגיש לך את המרחב'. ולא מדובר רק בנגישות הפיזית, אלא גם בשעות עבודה וסביבת עבודה מתאימות. כל הדבר הזה צריך להיות בהלימה ובהתאמה. כרגע, לצערי, אנחנו לא שם".
את הדברים האלה אמרה קארין אלהרר, שרת האנרגיה, ביום השידורים המיוחד שהתקיים במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה" – שיתוף פעולה של קבוצת "ידיעות אחרונות", מפעל הפיס ועמותת "שווים", שהתקיים בשבוע שעבר. הפרויקט יצא לדרך בחודש אוגוסט בתקווה לקדם שילוב אנשים עם מוגבלויות בעולם התעסוקה ולחולל שינוי, כלכלי ומחשבתי. "זה קודם כל עניין של להכיר" היטיבה להסביר אלהרר, "כשמכירים אנשים שונים מאיתנו, בסוף זה לא מרתיע. זה פחות מפחיד. קלטתי במשרד אדם עם מוגבלות. בעיניי זה ערך. השילוב שלו במשרד מועיל לכולם. לא רק לו, אלא גם לעובדי המשרד. אני חושבת שכולם צריכים לעשות את זה, כל משרדי הממשלה. זה לא פייר לבקש רק מהשוק הפרטי לעשות את הדבר הזה. משרדי הממשלה צריכים להיות דוגמה. ואני אומרת לכולם: אתם תרוויחו מזה המון".
אלהרר, המתמודדת עם מחלת ניוון שרירים ומתניידת בכיסא גלגלים, פעילה בתחום החקיקה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. "אני לא אוהבת להתנסח במושגים כמו 'הפליה מתקנת', אבל כיוון שאנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאנשים עם מוגבלויות מועסקים בהתאם ליכולת שלהם – צריך ליצור מכסות שיאפשרו לאנשים להגיע למשרות לפי יכולותיהם", היא אומרת, "אני לא רוצה לעשות טובה לאף אחד, אבל אני חושבת שאם נבדוק יכולות, יש הרבה יותר אנשים עם מוגבלויות שיכולים להיות מועסקים, וחבל שזה לא קורה. החברה כולה מפסידה".
הספורטאית מורן סמואל השתתפה אף היא ביום השידורים המיוחד. "בגיל 24 התעוררתי בוקר אחד ותוך שעתיים הייתי משותקת לגמרי, כמעט בכל הגוף", סיפרה, "הייתי אז ספורטאית מקצוענית, בריאה לחלוטין, סטודנטית בסוף השנה השנייה בלימודי פיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה, ופתאום עברתי אירוע נדיר של שבץ בחוט השדרה. כתוצאה מהשבץ הזה נשארתי עם פגיעה נוירולוגית ושיתוק בפלג גופי התחתון. המסע מפה הוא לא מסע פשוט. הייתי תלויה בסביבה 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, בשביל לעשות את הדברים הכי קטנים והכי פשוטים. והנה, בדיוק עשור אחר כך אני על הפודיום באירוע הספורט הכי גדול בעולם, המשחקים הפאראלימפיים בריו, עם מדליה על הצוואר, בענף שלא עסקתי בו לפני כן מעולם. אז איך? בניצחונות קטנים. אני מאמינה שהדרך לכל ניצחון גדול בחיים שלנו חייבת להיות רצופה בניצחונות קטנים. בתהליך השיקום שלי היו שלושה דברים מרכזיים שעזרו לי: הדבר הראשון היה להבין שהכוח נמצא אצלי, להסתכל פנימה ולהגיד 'אני יכולה להתמודד עם הדבר הזה'. הדבר השני: ההבנה שלא נגמרו לי החיים – אלא שנגמרו החיים כמו שהכרתי אותם. הדרך שבה אנחנו מדברים ומדברות לעצמנו משפיעה על מצב הרוח, על המוטיבציה ובסוף על ההתנהגות; והדבר השלישי זה להאמין בדרך: הדרך היא חלק מהמקום הזה שבו אנחנו משתפרות, דוחפות את עצמנו קדימה, לומדות מה זו התמדה".
נקודת מבט אחרת, אם כי לא פחות אופטימית, סיפק יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר ואביו של יהונתן, שמתמודד עם מוגבלות גופנית. "אתה נהיה אבא או אמא לילד עם מוגבלויות ללא שום הכנה מוקדמת", אמר כהן, "וזה מעמיד את כולם במבחן מאוד משמעותי. יהונתן, כילד קטן מאוד עם מוגבלויות, היה מבחינתנו אתגר חיובי. בהתחלה לא כל כך ידענו מה יש לו. הבנו שיש פגיעה מוחית, אבל לא היה ברור ההיקף שלה ולא התרגום שלה לחיים הפרקטיים".
המגבלה, התברר, פגעה רק בתפקוד הפיזי. יהונתן היה ילד מבריק, שסיים בגרות, שירת בצבא ב־8200 והפך לקצין, ולפני מספר שנים התחתן. ההורות המיוחדת, מספר כהן, שינתה אותו כאדם. "ההסתכלות הסלקטיבית שלנו בנראות של בני אדם היא דבר שאנחנו מטפלים בו כל הזמן, כחברה, כמדינה, כפרטים. אבל אין ספק שכשרואים עיוור, או אדם בכיסא גלגלים, או עם צורת דיבור אחרת, אנחנו נוטים להירתע. כהורה לילד עם מוגבלות אתה רוצה כל הזמן למשוך אותו להיות 'כמו כולם'. אתה רוצה שמה שיש לו לא ישפיע באמת על חייו. לכן, העסקתו ביכולת הכי גבוהה שלו במקום עבודה זה אתגר שחייבים להשקיע בו. יש לזה משמעות היקפית גדולה מאוד".
לדבריו, ילדים כמו בנו צריכים "להתחנך במסגרות רגילות כמיטב יכולתם. צריך למשוך אותם למעלה כמיטב יכולתם, להטיל עליהם משימות כמיטב יכולתם, וכמובן לגייס אותם לצבא. אני מאוד גאה באנשי המוסד. יחד הרמנו פרויקט גדול ומשמעותי לגיוס ולהעסקת אנשים עם מוגבלויות. וזה קורה. לקחת אנשים מתוך החברה הישראלית, בהם כאלה שלא קיבלו מעולם את ההזדמנות להשתלב בשוק העבודה, ולשלב אותם דווקא במוסד – זה מכבד את כל מי שעסק בזה".
אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס, הביע תקווה כי עוד ועוד מעסיקים יצטרפו ליוזמה. "תעסוקה היא באמת ערך חשוב בשביל האנשים עם מוגבלויות", הוא אומר, "זה מוציא אותם מהבית, גורם להם להתערות בין חברים ואנשים, הופך אותם לפחות תלויים כלכלית. מפעל הפיס עצמו התחיל להעסיק אנשים עם מוגבלויות ואנחנו נמלא את המכסה שלקחנו על עצמנו עד תחילת או אמצע השנה הבאה. אני קורא לכולם, ללא יוצא מן הכלל, להצטרף אלינו. תנו להם הזדמנות. לא תתחרטו".
פספסתם את השידור? צפו בו כאן:
יום שידורים שווים בתעסוקה
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
