מתח בין פוליטיקאים שמחלחל לשטח, מבצע צבאי בעזה, וגם סרטון גזעני בטיקטוק, כל דבר, קטן כגדול, עלול לטלטל את הזירה המורכבת ביותר במדינת ישראל - זירת הערים המעורבות.
כולנו זוכרים איך במבצע הצבאי האחרון, "שומר החומות", הערים המעורבות בישראל הגיעו לנקודת רתיחה שלא נראתה כמותה. אבל בזמן שבעכו, יפו, ירושלים, ובעיקר בלוד השכנה נצפו עימותים אלימים, ברמלה,שבה קהילות העיר שזורות זו בזו לאורך השנים, נשמר השקט באופן יחסי.
מה הפך את רמלה לכזו? ננסה לנתח את הרקע שקדם לשומר החומות ואת הפעילויות שננקטו מראש ואולי יצרו את ההבדל.
יום כיפור וחג הקורבן
באוקטובר 2008, יום כיפור וחג הקורבן צוינו באותו היום. חג הקורבן, הוא חג משפחתי, שבו כל משפחה מארחת את ילדיה לארוחת חג חגיגית. בעכו, נכנס נהג ערבי לאחד מהרחובות היהודיים בעיר. השקט של כיפור הופר באחת לשמע קולות הרכב ועורר גל של מהומות בעיר. ברמלה, הבינו ששילוב המועדים הדתיים עלול להוביל לנקודת רתיחה גם בבית שלהם. יום הכיפור הזה, מסמל עבור העיר רמלה, את הרגע שבו הבינו שצריך לייצר מודל אחר לעיר המעורבת.
5 צפייה בגלריה
"התחלנו לזהות מנהיגים שמשפיעים בקהילה, והוחלט שלפי האחוז המספרי שלהם בעיר יהיה להם ייצוג בפורום". פורום רמלה לגישור
עליזה סילוורה, מנהלת מרכז הגישור ברמלה ותושבת העיר, מספרת: "אחרי מאורעות עכו 2008 הייתה ישיבת צוות מוביל שבה הוקם פרויקט הגישור של העיר. נשאלה השאלה איך רמלה תתמודד עם משבר קהילתי. תהליך ההקמה כלל זיהוי התרבויות הדומיננטיות בעיר, נבחרו 13 קהילות. התחלנו לזהות מנהיגים שמשפיעים בקהילה, והוחלט שלפי האחוז המספרי שלהם בעיר יהיה להם ייצוג בפורום. גם לקהילה היה פה משקל, כל קהילה המליצה על האדם הנכון מבחינתה. לאחר מכן נעשו ראיונות אישיים, חיפשנו מנחה וגייסנו את המשטרה ואת העירייה".
לתהליך הייחודי גויס עמרי גפן, מומחה לגישור, שיתופיות ואמון, שותף בקבוצת גומא-גבים, ומרצה באוניברסיטאות רייכמן ותל-אביב, שנבחר להנחות את הקבוצה, אך לפי עקרונות מודל השיתופיות של פורום הגישור, גפן היה חבר שווה בין שווים בה. העיקרון הזה מנחה את הפורום ששותפים לו לצד המנהיגות הקהילתית גם גורמים רשמיים כמו מנכ"ל העירייה וגורמי מפתח במשטרת רמלה. כל ההחלטות שהפורום מקבל, מתקבלות באופן שווה, אין קול שווה יותר או קול שווה פחות.
"את התהליך הוביל מרכז הגישור של העיר בגיבוי הנהלת העירייה. בהתחלה, אותרו וגויסו השחקנים המובילים והמשפיעים מכלל הקהילות. מרגע שנבנתה הקבוצה, החלו מפגשים שהתקיימו באירוח של הקהילה עצמה, ובמסגרתם המשתתפים למדו לא רק על התרבות, הצרכים והמנטליות של כל קהילה, אלא גם על האתגרים העומדים בפני כל קהילה וקהילה. כך, לאט-לאט נוצרה תשתית ההיכרות. חיבור הכוחות השווים יצר אימפקט משמעותי לשינוי, להבנה שהאינטרס המשותף לכולם הוא הרצון לחיות חיים נוחים ומכבדים בעיר, והדרך היא יצירת שיח מאפשר אחר", מספר גפן.
5 צפייה בגלריה
"העיקרון שמוביל את כולנו הוא לפעול יחד מתוך אהבה ואכפתיות כדי לקדם את העיר שלנו ולשמור על החיים המשותפים בה". פורום רמלה לגישור
הוא מוסיף: "לאורך כל התהליך הייתה עבודה ממוקדת על בניית אמון ואסטרטגייה ארוכת טווח. איך משמרים את האמון? מה הגורמים למחלוקות וסכסוכים? לדוגמה, בפורום הבינו שחוסר העיסוק של בני הנוער בקיץ גורם לפשיעה, אלימות וסכסוכים בין הנערים עצמם, ולכן יצירת פעילויות ואפיקי פנאי לבני הנוער יהיו פקטור במזעור ההתפרעויות ובחיזוק הזהות הרמלאית, ובעקבות כך שיקמו את המתנ"ס השכונתי בשכונת ג'ואריש".
עווד אל-ח'ורי, פעיל חברתי מוכר בעיר, שהצטרף לפורום הגישור כנציג הקהילה הנוצרית ברמלה, מספר על החשיבות הרב תרבותיות בתהליך הקמת הפורום: "הרב תרבותיות מייצרת דיאלוג בין כל הקבוצות שיש בעיר, ובכל מיני תפקידי מפתח בעיר, כשנפתחה הקבוצה העמקנו את ההיכרות של הקהילות השונות".
הפעיל החברתי מינו אבו-לבן, חבר מועצה בעיריית רמלה – מחזיק תיק החינוך, יו"ר המתנ"ס הערבי בעיר, מנכ"ל עמותת "אל-הודא" (דרך היושר) ונציגה של הקהילה המוסלמית בעיר, מסביר: "פורום המנהיגים במרכז הגישור הוקם כדי לתת מענה בעתות משבר. לכן נציגים מכל הקהילות המרכיבות את העיר מתכנסים אחת לחודש-חודש וחצי יחד עם מנכ"ל העירייה, מ"מ ראש העיר ומפקד תחנת המשטרה. מי שמכתיב את הנושאים של הפורום – אלו חברי הפורום עצמם שחיים בקרב הקהילות עצמם".
מקרה מבחן ראשון: רצח ג'ורג' סעדו ז"ל בשנת 2012
לאחר תהליך בחירת השותפים שהסתיים בשנת 2009, יצא הפורום לדרך. אבל מקרה הבוחן הראשון באמת, אירע כשלוש שנים אחר-כך. במרץ 2012, בשעת לילה, יצא ג'ורג' סעדו, אב לחמישה, תושב רמלה לטיול עם הכלב שלו. אותו טיול הסתיים ברצח, שעל-פי חקירת המשטרה בוצע על-ידי חבורת נערים משכונת ג'ואריש שבעיר. הרצח של סעדו, יהודי, על-ידי חבורת נערים ערבים, הוא פתיח קלאסי לעימותים נרחבים בערים המעורבות בארץ.
"הרצח היה אירוע מאוד משמעותי בפורום. על הבוקר התחילו הטלפונים. הפורום החליט להיפגש, המפגש התחיל ב-20 דקות של דממה ולאחריה, שיח מורכב. השתיקה הייתה חוויה עוצמתית וזו גם נקודת הבוחן הראשונה שמלווה אותי בכל התהליך של הפורום", מספרת סילוורה.
"לפני שהשב"כ נכנס לתמונה, הפורום התכנס לשיח ארוך, כואב ומעמיק", מוסיף גפן. "אחת מחברות הפורום, שניהלה את בית הספר בו למד הנער שביצע את הרצח, חידדה את ההבנה שמדובר בנער אלים שאיבד שליטה. על בסיס תשתית האמון וההבנה ההדדית, והיכולת לקיים שיח מלא ואותנטי, ההחלטה שהתקבלה הייתה שכל מוביל בקהילה שלו מרגיע את השטח".
"במקרה של ג'ורג' סעדו המנהיגים ממש התערבו, ובזכות ההתערבות שלנו, ובגלל שהצלחנו להעביר את המסר שדובר בעצם ברקע פלילי ולא לאומני, הצלחנו להרגיע את הרוחות בעיר", מספר אל חורי.
זהות רמלאית
אחד התהליכים המרכזיים שפורום הגישור עבר, היה יצירה ותשתית לחיזוק הזהות הרמלאית של תושבי הפורום שתחלחל אט אט לתושבים. הזהות והחיבור של תושבי העיר היו חלק מהנרטיב התרבותי שלה מאז ומתמיד. "רמלה עיר חמה, היא קרובה ללב של כל תושביה. גם יהודים וגם ערבים, וביחד עם המתנדבים של העיר עבדנו תמיד על איך לחיות ביחד, יהודים וערבים, ככה שהתשתית לזהות הרמלאית קיימת מאז ומעולם בשיח בעיר", הוא מוסיף.
"זהות רמלאית בשבילי, זה שאנחנו עיר קולטת עליה, יש פה עולים ותיקים וחדשים, מהרבה מדינות ותרבויות" מפרט סא"ל במילואים שמעון גונן, נציג הקהילה היהודית בפורום הגישור, יקיר העיר רמלה, ופעיל חברתי מוכר בעיר. "זו עיר מעורבת, אבל יחסי הגומלין בין היהודים והערבים הם הרבה יותר טובים ונכונים. מרקם האוכלוסייה מייצר חיי חברה ותרבות בעיר באופן שונה מערים מעורבות אחרות".
ראש העיר, מיכאל וידל, טוען: "למנהיגות המקומית הקהילתית יש חשיבות רבה בחיי היום יום. שיתוף הפעולה ביני, כראש העיר, עם חברי הנהלת העיר ומנהיגי הקהילות מביא אותנו להישגים רבים ומחזק את החוסן העירוני והקהילתי של רמלה. היכולת שלי להיעזר בפורום הגישור הרמלאי מכפיל את הכוח בפעילות הציבורית, המאפשרת קידום שיח ועשייה טובה ואפקטיבית יותר. העיקרון שמוביל את כולנו הוא לפעול יחד מתוך אהבה ואכפתיות כדי לקדם את העיר שלנו ולשמור על החיים המשותפים בה".
יתכן שאחד האלמנטים המרכזיים שמאפשרים לעיר להתקיים בשלווה יחסית, הוא השילוב של הזהות הרמלאית לצד הזהות הלאומית של כל אחת מהקהילות בה. אין השתקה לאומית, אבל בדיוק ברגעי משבר, שבהם הלאומיות יכולה להיות שעון מתקתק, הזהות הרמלאית גוברת, הרצון לשמור על מרקם החיים הייחודי בעיר, מתגבר על הצורך הלאומי של כל אחת מקהילות עיר.
המכנה המשותף – עשייה חברתית והתנדבותית
הקו המקשר בין שלושת תושבי העיר: אבו-לאבן, אל-ח'ורי וגונן הוא העשייה המרובה שלהם לאורך השנים, למען הקהילות בעיר. אל-ח'ורי, שפעיל רבות בארגוני הצדקה של הקהילה הנוצרית-אורתודוקסית בעיר, מעיד על עצמו שההתנדבות היא "בדם שלו" והוא עסוק בה מגיל צעיר. אבו-לבן הוא מנכ"ל עמותת "אל הודא" שמפעילה מערך חינוך שלם בעיר, מפעוטונים ועד תיכון לצד פעילויות חינוך בלתי פורמליות אחר הצהריים. בנוסף, לעמותה מערך צדקה בשם "מרכז אל הודא למעשים טובים" - המסייע לכ-300 משפחות נזקקות (רובן מרמלה) בחבילות מזון שבועיות כל השנה. גונן, החל את הפעילות ההתנדבותית שלו בעיר כיו"ר ועד ההורים, הכיתתי הבית ספרי ולאחר מכן העירוני. הוא היה שותף להקמת מנהלת השכונות, וכיהן כיו"ר העירוני של המנהלת. על הקמת מערך ההתנדבות העירוני, יחד עם בתיה אילון, הם זכו באות המתנדב העירוני. בנוסף זכה במגן שר העבודה והרווחה למתנדבים מצטיינים. כיום הוא חבר במועדון רוטרי רמלה - בוועדות הארציות של הארגון, ובוועד המנהל של המועצה הישראלית להתנדבות.
"אני חושב שבן אדם שמעורב מבחינה התנדבותית בעיר יכול לסייע למנהיגות העירייה לקדם נושאים עירוניים, כי הוא מכיר את התושבים, ולכן יכול לקדם את העיר, תדמיתה ותושביה", מסביר גונן. ההנחה הזו משפיעה באופן ישיר על המנהיגות הפורמלית של העיר, וידל מספר כי "בנושאים שבהם יש צורך, אני מקיים התייעצות עם מנהיגי הקהילות הרלוונטיים לנושא. אני מגייס אותם לטובת העניין ושומע את דעתם. זה מסייע לי לקבל את ההחלטות הנכונות עבור העיר והקהילה, תוך רגישות תרבותית".
יום כיפור חג הקורבן - טייק 2
בשנת 2014, שוב צוינו יום כיפור וחג הקורבן באותו היום. "כל השותפים של הפורום נרתמו לפרויקט, היה קמפיין ששילב פרסום מסיבי, הסברה בבתי הספר, המשטרה לקחה חלק יחד עם אנשי דת משני הצדדים, וזה היה היום כיפור הכי שקט בעיר. היה יכול להיווצר משבר רציני שיכל להסלים, יש משפחות מוסלמיות שהחליטו בשנה הזאת לעשות את ה'על האש' שלהם בצאת הכיפורים", מספרת סילוורה. גפן מוסיף, "הפורום התכנס והחליט במשותף מה המסר שעובר לאימאמים ומה המסר שעובר לרבנים כדי שהימים הללו יעברו בשלום". ואכן, חבית הנפץ הזו, שהובילה את מאורעות עכו בשנת 2008, עברה בשקט ברמלה גם ב-2014.
אל-ח'ורי מספר: "החלטנו יחד, בפורום, שהקהילה המוסלמית בעיר תחגוג את החג אבל לא תגיע לשכונות היהודיות. עבדנו על זה חודש מראש, נכנסנו לבתי הספר, לבתי הכנסת, למסגדים, חילקנו פליירים ודיברנו עם התושבים. זה ממש עורר גאווה בקרב תושבי העיר, אנחנו הרגשנו שאנחנו מצליחים לחיות ביחד ולפתח כבוד הדדי בין שני הצדדים".
גם גונן שותף לתחושות סביב ההכנה למועד המשותף: "נפגשנו בפורום וסיכמנו שאנחנו משתדלים מכל הכיוונים לכבד את האחר, סיכמנו שאת כל התנועה בין המשפחות המוסלמיות יעשו ברחובות מסוימים. למול מה שהיה בעכו, אצלנו לא היו צריכים את ההתערבות של המשטרה. זה הישג מדהים", מספר גונן.
5 צפייה בגלריה
"כל המנהיגים, ראש העיר והמשטרה יצאו לסיור בשכונות ובמוקדי החיכוך, התושבים יצאו אלינו והיו נרגשים והרגישו תחושת ביטחון"
שומר החומות
אירועי החיכוך האלימים בערים המעורבות בישראל ב"שומר החומות" נצרבו עמוק בתודעה של כל אזרח בישראל. אבו-לבן משחזר: "עם תחילת המהומות באל-אקצא, החלו הפגנות בעיר העתיקה ובמרכז העיר, ההפגנות הסלימו מהר מאוד למרות ניסיונות הסברה והידברות. בעיד אל פיטר הפורום התכנס שוב באופן מלא והחליטו לסגור את העיר למשך יומיים, לסגור את כל הכניסות והיציאות, לא לאפשר כניסה לאנשים שהם לא תושבי רמלה. ידענו שמי שמתסיס בעיקר הם אנשים שלא גרים בעיר.
"כל המנהיגים, ראש העיר והמשטרה יצאו לסיור בשכונות ובמוקדי החיכוך, התושבים יצאו אלינו והיו נרגשים והרגישו תחושת ביטחון. המטרה להרגיע, לחזק את התושבים, להראות שהם לא לבד, כולם ביחד, הגרעין התורני, מוסלמים, יהודים, אתיופים, עם נציגות של המשטרה. ככה הצליחנו להוריד את רמת המתח בעיר, והאנשים חזרו לאט לאט לשגרת חייהם".
עווד מוסיף: "באותו היום של ההפגנות, ראש העיר הזמין אותנו וחשבנו יחד איך לפתור את זה, החלטנו יחד איתו לטייל איפה שההתקהלות עם כל חברי המועצה ופשוט להסתובב בשטח, יחד עם הרב והאימאם של העיר. ראש העיר אהב את ההצעה וזה מה שעשינו. ראינו שהצעירים שהפגינו כיבדו את אנשי הדת שבאו, וזה באמת הרגיע את הרוחות".
רמלה, כידוע, צלחה את הימים האלו בשקט יחסי. "לא מדובר במעשי קסם, היו מספר אירועים בעיר במבצע האחרון, אך לא בעוצמה ובכמות כמו בערים מעורבות אחרות", מסביר גפן. "יתרה מכך, המנהיגות של רמלה עזרה ללוד להרגיע את השטח. פורומים כאלו יכולים לסייע לכלל הערים המעורבות ובמרחבים משותפים אחרים".
המשימה והאתגר: שיתוף הדור הצעיר
קשה שלא לשים לב למכנה משותף נוסף של חברי הפורום: מרביתם נעים סביב גיל 60. חבריו וחברותיו של הפורום מבינים היום שעיקר המיקוד והאתגר שלהם הוא לייצר המשכיות למודל הייחודי שנבנה ברמלה. לוודא שהדור הצעיר, שבלט בעיקר סביב ההפגנות בשומר החומות, יהיה דור ההמשך של הפורום.
"עד המשבר האחרון במאי הייתה השפעה על הצעירים. כשהמנהיגים היו יוצאים באמירה היא השפיעה מאוד על הנוער והצעירים. בתקופת אינתיפאדת הסכינים, מנהיגי הקהילות יצאו לשטח שוחחו עם הנוער והצעירים, ועזרו בהרגעת הרוחות. במאי האחרון הפער הבין דורי היה מורגש, והבנו שאנחנו צריכים לייצר דור מנהיגות צעירה כי השיח משתנה. חלק מהמשימות של הפורום הוא לזהות את האתגר וזה כרגע האתגר המרכזי שלנו", מציינת סילוורה.
גישור על הפער הבין דורי, הוא אחד מהיעדים המרכזיים שמציין גם ראש העיר וידל, בנוגע לפורום הגישור: "כיום האתגר שלנו הוא צירוף מנהיגות צעירה, דור ביניים, שיהווה בין היתר את החוט המקשר בשיח בין המנהיגים לבין בני הנוער".
גפן מאמין שהמודל הייחודי הזה, שנבנה ברמלה, הוא בשורה אמיתית, בכל קבוצה שהיא: "יצירת תשתית ארוכת טווח שיש בה אמון, דיאלוג, לקיחת אחריות והבנה של כל השחקנים, הפורמליים והלא פורמליים, היא המפתח ליצירת שותפות אמיתית, בעסקים, בפוליטיקה ובערים המעורבות".
אבל בינתיים, ללא ספק, רמלה היא ניצחון של שיתופיות, בין אנשים, בין קהילות ובעיקר בין אנשים שמבינים שהחיים יחד מורכבים, אבל אי אפשר בלעדיהם.
