עליית המחירים הגדולה לא פוסחת גם על העמותות ומשפיעה באופן ישיר על יכולת הסיוע שלהן לאוכלוסיות החלשות שזקוקות לכך. לקראת חג הפסח, עונת השיא של העמותות, אירחנו באולפן ynet
את ערן וינטרוב, מנכ"ל "לתת" - ארגון גג של למעלה מ-100 עמותות, ואת ארז קרלנשטיין מנכ"ל עמותת "לחיות בכבוד" המחלקת למעלה מ-1,500 מנות לניצולי שואה וקשישים.
צפו בריאיון באולפן ynet:
"חבילות הסיוע לפסח מצטמצמות בעקבות יוקר המחייה"
(צילום: נויל האריס)
התייקרות חבילות הסיוע, זה אומר שהחבילה קטנה יותר או שפחות אנשים מקבלים?
וינטרוב: "מאז פרוץ הקורונה לפני שנתיים, התווספו עוד 233,000 משפחות למצוקה כלכלית. יש בישראל 292,000 משפחות ו-402,000 ילדים שנמצאים באי בטחון תזונתי חמור, כך שהיקף הצורך הוא מאוד מאוד גדול, ויש התרחבות בעצם כפי שאנו רואים גם בפערים בחברה הישראלית בכל המישורים. אנו רואים התייקרות ורוכשים מזון רק ב'לתת' ב-30 מיליון שקל, מצילים מזון בעוד 150 מיליון שקל. חלק מהמזון מגיע גם ל'לחיות בכבוד' ברחובות, ועוד 200 עמותות ברחבי הארץ. אנו רואים התייקרות ב-15% במוצרים שאנו קונים לחג, התייקרות של למעלה מ-30% במחירי העופות. הערכתנו בהיקף שנתי, שנצטרך לגייס עוד שישה מיליון שקל על ה-30 שאנו רוכשים, רק עבור ההתייקרויות".
כלומר אתה צריך עוד 20% תוספת רק כדי להספיק?
וינטרוב: "רק כדי לשמור על מה שאנו מתכננים לעשות השנה. תוסיף על זה עוד 2.5 מיליון שקל של התייקרויות בנושאים שונים: דלק, שכ"ד, ליסינג, עלות עובדים. פעולות רוחביות, אתגר עצום, מה גם שגם ככה אנחנו לא מצליחים להגיע לכל הצורך. עמותות משלמות מע"מ ולא מזדכות – אנחנו בעצם משלמים למדינה על מה שאנחנו מחליפים אותה. אנחנו רק ב'לתת' משלמים שמונה מיליון שקל מע"מ על מזון שאנו קונים ושירותים אחרים, וזה המדינה לוקחת אליה כמס שאנחנו בעצם מנסים לעזור סה"כ לנזקקים.
מה שכן, הדבר הקצת אופטימי, משרד הרווחה בראשות מאיר כהן עושה יותר השנה, למעלה מ-100 מיליון שקל שמחציתם לתקציב לביטחון תזונתי. מעבר לזה יש עשייה חברתית של החברה האזרחית יוצאת דופן, היום יש מבצע איסוף ברשתות שופרסל רק אתמול עשינו אריזות מזון בכל רחבי הארץ".
אתמול התפרסמו נתונים על התעסוקה בישראל, כרגע יש כמעט אפס אבטלה. ולכן אני כל כך מופתע לרעה מהמספרים שאתה מציג. אם יש כ"כ הרבה תעסוקה, איך כ"כ הרבה אנשים מתחת לקו העוני שזקוקים לסיוע?
וינטרוב: יש כאן דיסוננס או אנומליה שגם לי לא מובנת. כל עולם התעסוקה השתנה לחלוטין ויש אנשים שבוחרים לא לעבוד והם גם לא דורשי עבודה, אז הם לא נכנסים למעגל הסטטיסטיקה. מאוד קשה לגייס עובדים, בטח מול המשכורות בהייטק אבל לא רק. אנחנו פועלים כדי לגייס אנשי תפעול, מלגזנים, מחסנאים וכו', זה מצב שהוא בלתי אפשרי, אבל צריך להבין שיש הרבה אנשים שצברו חובות במהלך הקורונה, יש כאלו שחזרו לעבוד במשרה חלקית ועוד".
תן לנו מילה על "לחיות בכבוד"
קרלנשטיין: עמותת "לחיות בכבוד" פועלת כדי לתת עזרה למשפחות. אני ביום יום מברך את השת"פ עם ארגון "לתת". עיקר הדגש והמאמץ שלנו זה לייצר את המזון, אנחנו שמים דגש על האוכלוסייה הזקנה, הקליינטים שלנו בני 80 פלוס, קשישים וניצולי שואה, ודאי שהם לא במעגל העבודה והם לא מייצרים אוכל, הם לא מבשלים. ברגע שהתחיל יוקר המחיה, זה לא רק שאנחנו כעמותה מתמודדים עם משקולת כבדה מאוד ברכישת המזון, להזכיר, אנחנו מחלקים כל יום 1,500 מנות מבושלות ישירות לקשישים ואנו עדיין בתקופת הקורונה אז חייבים לתת את זה בכללים של משרד הבריאות – להגיש בחמגשיות. גם מחירם של הכלים החד פעמיים עלה במעל 25%".
והמזון גם הוא התייקר ומתייקר. כמה אתם צריכים כדי להיות מאוזנים?
קרלנשטיין: במחזור הכספים שלנו אנו על 20 מיליון, נצטרך לפחות עוד ארבעה מיליון.
אז גם אתם צריכים 20% יותר
קרלנשטיין: בוודאי. כל האוכל מתייקר. עם כל הקשישים שפונים אלינו, אנו מתכוונים להגביר את הפעילות. ויינטרוב: אנחנו צריכים את עזרת הציבור לבוא להתנדב ולתרום.
