בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
תעסוקת אנשים עם מוגבלויות מעמידה אתגרים בפני המבקשים למצוא עבודה וגם בפני מעסיקים פוטנציאלים. מה דורשת ההיערכות משני הצדדים, זו השאלה, אבל התשובה הברורה מראש – מה שזה לא יהיה, זה שווה לכולנו.
במסגרת יום שידורים מיוחד לציון היום הבינלאומי לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", המשותף לקבוצת ידיעות, מפעל הפיס ועמותת "שווים", ששם לו למטרה לעשות שינוי בעולם התעסוקה, התכנסו בכירים ובכירות במשק - בעבר ובהווה - כדי להסביר את הערך המוסף שיש לעסקים שמשלבים אנשים עם מוגבלויות בעבודה.
הכל מתחיל בטרמינולוגיה
"טרמינולוגיה היא כלי משמעותי לשינוי המציאות", אומרת ח"כ שירלי פינטו. "עד היום מדברים על אנשים עם מוגבלויות כ'הם ואנחנו'. הם נמצאים שם, אנחנו פה, צריך לעזור להם. צריך להפסיק עם השפה הזאת, עם ההפרדה הזו. כולנו פה יחד כדי ליצור את החיבור הזה, גם מבחינת התבטאות בשפה ומבחינת הכלה. הטרמינולוגיה הנוכחית ממשיכה את ההפרדה ואת הריחוק. הממסד ייטפל בהם שם, אנחנו נדאג להם, אנחנו נעזור להם, הם חמודים מקסימים אבל בחצר האחורית.
"פעם בשנה, לקראת יום שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות, מביאים את נכי המחמד. מביאים אותם לבתי הספר, 'הנה ילדים, תראו כמה זה מעורר השראה, איזה יופי'", אומרת פינטו בביקורת שהיא מכירה באופן אישי. "אני לא אומרת לא לעשות את זה, אבל בסופו של דבר המטרה שלנו היא לחתור לשילוב אמיתי ביום יום, לתת הנגשה מלאה בתעסוקה, בלימוד, בחינוך ובפנאי, ולאמץ תפיסה של זכות לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו משלמי מסים, אוהבים את המדינה, רוצים להקים פה משפחות, לעבוד, אנחנו חלק מהחברה הישראלית. יש לנו גם חובות, אבל גם מגיעות לנו זכויות", היא אומרת באופן נוקב וישיר.
תעסוקת אנשים עם מוגבלויות עדיין נמוכה
צחי שליו, מנכ"ל חברת סינרגיה, שעוסקת בהשמת אנשים עם מוגבלויות מספר שתעסוקת אנשים עם מוגבלויות מגיעה ל-45%, נתון נמוך יחסית לשוק החופשי ולתעסוקת אנשים נורמטיביים. "המילה 'מוגבלות', שמה את האנשים שהם בקצוות. לאנשים עם מוגבלות יש ספקטרום מאוד רחב של אנשים, יכולות ותרבויות שונות. אנשים עם 20% נכות ומעלה יכולים להיות גם עם מחלות אוטואימוניות, עם סרטן, עם בעיות נפשיות. לפעמים את הנכות לא בדיוק רואים. המילה 'מוגבלות' מגבילה וגורמת להדרה של אוכלוסייה שלמה. זה לא הם מול אנחנו, ולמדינה יש חלק מאוד מרכזי כי אנחנו לא מדברים וחיים בוואקום".
משרד הכלכלה מרים את הכפפה
"מאז צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי, שמחייב מעסיקים להעסיק לפחות 3% אנשים עם מוגבלות ובגופים ציבוריים 5% , אנחנו רואים קודם כל את עניין המודעות", אומרת דפנה מאור, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה. "נושא של העסקת אנשים עם מוגבלויות מכיל שינוי עמדות, שינוי תפיסות לאותו עובד כאל פוטנציאלית עובד מצוין, ככל שיינתנו לו או לה ההנגשות הרלוונטיות.
"יש כאן שני שחקנים מאוד חשובים במשחק הזה", אומרת מאור, "המעסיק, מצד אחד והאנשים עם המוגבלות. אנחנו מלמדים אנשים עם מוגבלויות להציג את הצרכים שלהם, לא בהכרח את המגבלה שלהם אלא מה הם צריכים על מנת לתפקד בצורה הטובה ביותר עבורם, ועם המעסיקים, כדי שיבינו, שאדם עם מוגבלות הוא עובד ככל העובדים".
השינוי כבר החל
"נושא התעסוקה מתחיל הרבה לפני היחס בין המעסיק למועסק", אומר אלכס פרידמן ממחאת "נכה לא חצי בן אדם". "קודם כל התנאים של אדם עם מוגבלות להגיע לעבודה, החל מהתאמת מסגרת חינוך לקבלת השכלה מתאימה, שלרוב אינה נגישה או לא מותאמת בתחבורה הציבורית. אדם עם מוגבלות לא יכול היום לנוע בין עיר לעיר באוטובוס ציבורי. 2022 בפתח וזה עדיין לא אפשרי. לפני שאנחנו פונים למעסיקים, אנחנו צריכים לפנות גם למדינה, שתיתן את השוויון הזדמנויות המלא".
"אחת הסיבות העיקריות שנכנסתי לפוליטיקה היא לקבל את הכלים הפרלמנטריים, שהם מאוד משמעותיים, להוביל את השינוי וגם את המודעות ויצירת הנגישות בישראל", אומרת ח"כ פינטו. "לפני שנכנסתי לכנסת הייתי פעילה 10 שנים חברתית, גם כאישה חירשת וגם כבת למשפחה של חרשים. ניסיתי לממש את הפוטנציאל שלי ולהתקבל לשוק התעסוקה וראיתי כמה זה קשה. צריך להביא את הנושא הזה לראש סדר העדיפויות, להתעסק בו באופן תמידי ולא פעם בשנה. אני לא רוצה להיות היחידה שמתעסקת בזה ואני מקווה שבשנים הבאות ובכנסת הבאה נראה עוד חברי כנסת עם מוגבלויות, שנוכל לשתף פעולה יחד, להעלות את המודעות. חקיקה תמיד אפשר לעשות, אבל החוק יכול להיות מת אם לא תהיה את המודעות, אם לא תהיה את האכיפה, אם לא תימצא הדרך להביא את זה לשטח. חוק אפשר למסגר ולשים על הקיר, אני רוצה שיהיה לו ביטוי עשייה בשטח".
פינטו מסבירה שיש פוטנציאל עבודה של 800 אלף אנשים ונשים עם מוגבלויות. "מדינת ישראל צריכה לאפשר את ההנגשה במקומות העבודה. דפנה ואני נפגשנו והתחלנו לעבוד על הפחתת הבירוקרטיה, לקבלת ההנגשה כשאתה מגיע לעבודה". פינטו אף חוותה על בשרה את הבעייתיות בבירוקרטיה, כשעשתה התמחות במשפטים. "ניסיתי לבקש ממשרד הכלכלה התאמות, מימון בתרגום והיו כל כך הרבה סעיפים לא ברורים ודברים להגיש. גם אני וגם המעסיק שלי אבדנו בבירוקרטיה".
תפקידה של המדינה
צחי שליו מספר שבסינרגיה הם מפעילים את תוכנית 'תעסוקה שווה', לליווי תעסוקתי לאנשים מ-20% אחוזי נכות מוכרת על ידי הביטוח הלאומי. הם גם מלווים מעסיקים בהעסקת אנשים עם מוגבלות. "כל בן-אדם שיש לו 20% נכות ומעלה יכול לקבל ליווי תעסוקתי שכולל בתוכו את כל הכלים לשוק העבודה", הוא אומר ומוסיף: "גם מול המעסיקים אנחנו שם, כדי לעזור להם להעסיק ולשמר עובדים עם מוגבלויות. משרד הכלכלה מוביל את התכנית הזו. מה שחסר היום זה נתונים", הוא אומר. " חסרים נתונים על אנשים עם מוגבלות מכיוון ההיצע והביקוש".
גם נושא הנגישות הגיאוגרפית בעייתי יותר לאנשים עם מוגבלויות. "הקורונה עשתה עימנו חסד במידה מסוימת. הגיאוגרפיה איבדה קצת מהמקום שלה", אומרת מאור. "היום אנחנו עובדים על מציאת פתרונות לעבודה מרחוק, לא רק לאנשים עם מוגבלות. צריך למצוא פתרונות טכנולוגיים שיקלו את השילוב של אנשים עם מוגבלות. לפעמים זה דורש רק התאמה". מאור מדגישה שעבודה מהבית אינה עומדת לבדה. "האיזון של עבודה חלקית מהבית ובמקום העבודה חשובה גם היא. הקמנו את אתר "עבודה נגישה", שבו יש לכל אדם עם מוגבלות יכולת להבין איזו תוכניות רלוונטיות עבורו, לאן להתקשר, לאן לפנות ויש שם גם משרות עבור אנשים".
לסיום, מבקשת ח"כ פינטו להעלות את נושא הקשר בין הקצבה ליכולת ההשתכרות של אנשים ונשים עם המוגבלויות. "אחד החסמים העיקריים של אנשים עם מוגבלויות לצאת לשוק העבודה, זו הפגיעה בקצבת נכות ברגע שהם יוצאים לעבוד. הם עושים את החישוב של קבלת קצבת הנכות, שלא מאפשרת להם לקבל כל עבודה כי זהמעל סכום הכנסה מסוים, גובה הקצבה שלהם תיפגע. אנשים לא יוצאים לעבודה. מטרת הקצבה היא לעזור לנכה בהוצאות הרפואיות ובהתאמות הדרושות ושכר עבודה זה על יזע ועל עבודה של בן-אדם. השבוע העלה שר הביטחון, בני גנץ, הצעת חוק שתעלה לוועדת שרים, ומבקשת לנתק בין קצבת הנכות לנכי צה"ל ובין יכולת ההשתכרות שלהם. אני לא רואה שום סיבה שזה לא יחול גם על אנשים עם מוגבלויות בכלל. אני אמשיך ואבדוק את הנושא ואגיש הצעת חוק, שתנתק גם אנשים עם מוגבלויות מהקשר הזה".
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
