בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
צפו בחנן גרף מספר על ההחלטה החשובה בחייו:
(צילום: ניצן דרור)
הוא היה רק בן 18 כשישב תחת עץ צפצפה בבקו"ם, רגע אחרי ששמע שלא יוכל להיות קצין ולכן לא יתקבל ליחידה המובחרת שאליה קיווה להגיע – ובכה במשך שעות. זה היה גם הרגע שבו חנן גרף (,(66 כיום יועץ בכיר בתחום אבטחת הרכבות, קיבל החלטה משנה חיים: "החלטתי שמעתה והלאה אגמגם בגאון, שאני מגמגם ואני אצליח עם הגמגום, ויהי מה. הרגשתי שאני חייב את זה לעצמי. אמרתי לעצמי: 'תבכה, תוציא הכל, וכשתסיים עם הבכי – אתה אדם אחר'".
הוא מגמגם מלידה, מאמין שהגמגום שלו גנטי ("גם אבי ואחותי, זכרם לברכה, גימגמו"), ומספר כי כילד וכבן נוער זה לא הפריע לו. "הייתי ספורטאי טוב, מקובל חברתית, ואם מישהו העז ללעוג לגמגום שלי הוא חטף", הוא משחזר. "המכה הראשונה ניחתה עליי במיונים לצבא. עברתי כל מיני בחינות פסיכוטכניות, נשלחתי למבדקים לקורס טיס, אמרתי מייד בלשכת הגיוס שאני מגמגם ואמרו שאין עם זה בעיה, אבל במפגש עם הפסיכולוג דיברנו על זה שלא אוכל לשדר רהיטות ברגעי לחץ, וזה נפל.
"נשלחתי למיונים ליחידה מובחרת, עברתי בהצלחה את מבדקי הכושר, אך בשיחה עם האחראי הוא הסביר שלא אוכל לשרת ביחידה כיוון שיש להם הקצאה לשני אנשים עם קב"א גבוהה כמו שלי, שמיועדים לקורס קצינים, ומאחר שאני מגמגם לא אוכל להיות קצין – אז לא אוכל להגיע לאותה יחידה. שם נשברתי ובכיתי".
אלא שכאמור זה היה רגע מחשל. גרף שירת בצה"ל, התחתן, נסע ללמוד רפואה באיטליה ("חלום של אמא שלי יותר מאשר שלי, אבל כן רציתי להיות רופא", הוא אומר בחיוך), וכשהבין שהבחינות מתבצעות בעלפה, החליט לנצל את הגמגום לטובתו.
"הבנתי שלא נעים לבוחנים להתמודד עם הגמגום אז התאמצתי לגמגם יותר, וזה עבד". כדי לממן את השהות באיטליה החל לעבוד באבטחה בשירות הביטחון הכללי, וכשהבין שהוא נהנה מהעבודה יותר ממה שהוא נהנה מהלימודים – ויתר על בחינת הרישוי ועל עולם הרפואה, והתקדם לתפקידים בכירים בשירות.
לאחר חזרתו ארצה ניהל במשך עשור את אגף הביטחון ברכבת ישראל. "שם סגרתי מעגל. למרות שלא יכולתי להיות קצין בצעירותי – השארתי חותם כאיש ביטחון. בגיל 50 הבנתי שיש לי ערך מוסף ואוכל להצליח בתחום באופן פרטי, אז עזבתי את המשכורת הבטוחה והתנאים הטובים בשירות הציבורי, הקמתי עסק פרטי, ועד היום אני יועץ ביטחון למסילות ברזל בכל העולם.
"כיום, כשאני מרצה, אני פותח באמירה שאני מגמגם מלידה ומבקש מהקהל להתייחס לתוכן ולא לאופן. ההרצאות שלי כנראה מרתקות, כי מזמינים אותי שוב ושוב, בארץ ובעולם". גרף הוא דוגמה לאדם שלא נתן לשום סטיגמה לעצור בעדו. אך גם הוא מבין כי הוא אינו דוגמה מייצגת. "גמגום זו מגבלה שגורמת קשיים רבים, הן בתחום התעסוקה והן בתחום האישי, כולל במציאת זוגיות", הוא אומר. "למרות זאת, מגמגמים עדיין לא מוכרים רשמית כנכים בביטוח הלאומי ברמה שתקנה להם קצבה, ואין עדיין התמחות בגמגום לקלינאי תקשורת".
המצב בשוק העבודה לא פשוט עבור אנשים עם מוגבלויות. רק 40% מהם מועסקים, בעוד שבקרב אנשים נטולי מגבלות השיעור כפול. בדיוק לכן נולד פרויקט 'שווים בתעסוקה', שיתוף פעולה של קבוצת 'ידיעות אחרונות', מפעל הפיס ועמותת 'שווים'. בין רכיבי הפרויקט נמצאים שני קורסי הכשרה, שיינתנו בחינם. הראשון: 'מסלול המראה לעולם ההייטק', קורס שיתקיים במיקרוסופט. השני: קורס בעיתונות וביח"צ שיתקיים בבית 'ידיעות אחרונות'.
אבל זו רק ההתחלה. "החזון שלנו הוא לעורר הד ציבורי חזק שיגרום למעסיקים גדולים נוספים להרים את הכפפה, ליישם את המודל שפיתחנו, לייסד קורסי הכשרה משלהם ולהקצות משרות אטרקטיביות לאנשים עם מוגבלויות כדי שביחד נוכל ליצור שינוי חברתי של ממש במדינה", מסביר יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי.
ואכן, בינתיים הצטרפה כבר שורה של גופים. רשת מלונות פתאל, לדוגמה, תקיים שני מסלולי הכשרה לעובדים עם מוגבלויות, אחד בתחום הבישול והשני בתחום המכירות והשירות. כל מי שיסיים אותם בהצלחה יקבל עבודה באחד ממלונות הרשת. להרשמה: .ShahafGa@fattal.co.il
בנוסף, מאז השקת הפרויקט הקצו עסקים רבים מאות משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלויות. משרות אלה ועוד הרבה מידע רלוונטי שיעזור למעסיקים בקליטה נכונה של אנשים עם מוגבלויות מחכים באתר 'תעסוקה שווה': .taasukashava.org.il
רוצים לגוון גם את החברה שלכם ולהוסיף כוח אדם מסור ועתיר כישורים? מעסיקים שמעוניינים לקיים קורסי הכשרה ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות או להציע להם משרות אטרקטיביות - מוזמנים לכתוב ל: .idan@shavvim.co.il
טיפים שיעזרו לכם למצוא עבודה:
אז נכון, לא תמיד קל למצוא עבודה כשיש מוגבלות, אבל יש כלים שיעזרו בזה. עינב שוינקלשטיין-אדרעי, מנהלת מקצועית ב'תעסוקה שווה', התוכנית הממשלתית לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, נותנת כמה טיפים:
.1 בשלב ההתארגנות כדאי להיעזר בייעוצים התעסוקתיים החינמיים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, הן לטובת שיפור המיומנויות והן לטובת ההכנה לשלב החיפוש האקטיבי. כדאי לעשות סימולציות ולקבל משובים.
.2 חשוב לאמץ גישה פרואקטיבית בשלב החיפוש הממשי. זה מאתגר, אבל זה חיוני, וזה כולל בין השאר שיפור קורות החיים, יצירת נטוורקינג וכו'. בשלב הזה כדאי לעבוד על תחושת המסוגלות ולאמץ את הגישה שלפיה גיוון הוא יתרון ולא חיסרון בשוק העבודה העכשווי. "זכרו, אתם זקוקים להתאמות, לא להקלות, וחשוב שתהיו שלמים עם עצמכם כשאתם אומרים את זה", ממליצה שוינקלשטיין-אדרעי.
.3 גמישות ומיומנויות 'רכות' נוספות, כמו ניהול זמן יעיל, אכפתיות ויחסי אנוש טובים, הן בעלות חשיבות רבה. רצוי לעבוד עליהן ולשפר אותן במידת הצורך.
.4 מציאת עבודה היא תהליך שלוקח זמן, כדאי לזכור את זה ולגלות נחישות והתמדה בחיפושים.
.5 מומלץ לנצל את ההכשרות שהמדינה מציעה ולהשלים פערי ידע, כשיש כאלה.
.6 רצוי להרחיב את מעגל החיפושים – לא להסתפק במודעות הדרושים באתרים הרגילים אלא להיעזר גם ברשתות החברתיות, באתר 'עבודה נגישה' ובאתר 'תעסוקה שווה'.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס ועמותת שווים
פורסם לראשונה: 09:15, 09.09.21
