בשבוע שעבר התפרסמה ב-ynet כתבת וידיאו שהפכה לי את הבטן. צפיתי במשך כעשרים דקות בפעולה של אקטיביסטים אוהבי חיות שפלשו למשק של בעלי חיים ברשפון והציגו משם תמונות קשות. היה לא נעים לצפות באלימות שהופגנה כלפיהם אבל יותר מכך (הרי הייתה כאן גם פרובוקציה, הם נכנסנו לשטח פרטי בכל זאת), מצבם של בעלי החיים במקום החריד אותי וגרם לי לחשוב.
צפו בכתבה המציגה את תנאי בעלי החיים במשק ברשפון:
כתבתה של שלומית שרביט ברזילי 
(צילום: חגי דקל | עריכת וידאו: רותם שבתאי)
גילוי נאות - אני אוכל בשר. אוהב את הטעם, מאמין שזה מחזק לי את הגוף ולא מעוניין להפסיק. אך עם זאת אני מגדל שני כלבים, חובב בעלי חיים, וקשה לי להתעלם מהעובדה שבעלי החיים שם, בלשון המעטה, לא נראו שמחים.
לא הצלחתי להבין מדוע חייבים להפריד את הטלאים הקטנים מהאימהות שלהם ולתת להם לשתות מפטמות מלאכותיות, בזמן שהכבשים שרק המליטו, מלאות בחלב שלא נעשה בו שום שימוש? בעל המקום, או מי מטעמו, הסביר שהאם לא יכולה לגדל שניים או שלושה טלאים והם ימותו, אז למה לא לעזור לה, לראות מי מהצאצאים לא מקבל ממנה חלב ואותו להכווין לפטמה?
3 צפייה בגלריה
meat the victims
meat the victims
מתוך הכתבה של שלומית שרביט ברזילי
(צילום: פעילי meat the victims)
למה לעזאזל העגלים צריכים לשבת על ערמות של צואה ושתן? מדוע אי אפשר לנקות להם את המקום בתדירות גבוהה יותר? וגם לגבי המים העכורים שמהם הם נאלצים לשתות, למה לא להחליף אותם פעם ביום ולא פעם בשבוע? זה כל כך קשה ומסובך?
"הרי ברור שמה שנחסך כאן הוא כסף. כסף שיכול היה לאפשר לבעלי החיים לחיות ברווחה יחסית לפני מותם. כסף שיאפשר להם להיות בריאים יותר לפני שהם מגיעים אליי לצלחת. כסף שאני מוכן לשלם כדי לדעת שהמזון שאני אוכל הוא איכותי, גם מבחינה מוסרית".
בסוף הכתבה הופיעה תגובת משרד החקלאות לנעשה במשק, היא עוד יותר העבירה בי חלחלה - נאמר בה שנעשו עבירות אבל לא ברף הפלילי, אני תוהה אם כך - האם מה שחשפו אותם פעילים נחושים הוא הנורמה? האם כל או רוב המשקים בארץ מתייחסים כך לבעלי החיים שלהם, כמו למוצר?
אין לדעת. כי המקומות הללו סגורים בפנינו, קהל הצרכנים. אנחנו נאלצים לתת אמון עיוור במגדלים ולסמוך עליהם שהטיפול נעשה כיאות והבשר בריא וטוב. האומנם?

"לדעת שהמזון שאני אוכל הוא איכותי, גם מבחינה מוסרית"

3 צפייה בגלריה
meat the victims
meat the victims
המים שמהם בעלי החיים שותים. מתוך הכתבה של שלומית שרביט ברזילי
(צילום: פעילי meat the victims)
את הירקות והפירות שאנו אוכלים, כמו גם את הלחם ומוצרים שונים אחרים אנחנו יכולים לראות, ואף למשש אותם לפני הקנייה כדי לדעת שאנו מכניסים לגוף מוצר איכותי (כן, יש ענייני ריסוס והקפאה אבל זה כבר דיון שונה). בכל הקשור למוצרים מן החי, אין לנו באמת מושג.
את הביצים שאני קונה, אני מקפיד לקנות מחוות חופש אורגניות, למרות המחיר היקר יותר אני משלם בשביל להשקיט את מצפוני בידיעה שבחרתי במוצר שפגע כמה שפחות בבעלי החיים, ואני מקווה שמה שאני מכניס לגוף הוא יקר יותר אך בריא יותר.
3 צפייה בגלריה
meat the victims
meat the victims
מתוך הכתבה של שלומית שרביט ברזילי
(צילום: פעילי meat the victims)
הרי ברור שמה שנחסך כאן הוא כסף. כסף שיכול היה לאפשר לבעלי החיים לחיות ברווחה יחסית לפני מותם. כסף שיאפשר להם להיות בריאים יותר לפני שהם מגיעים אליי לצלחת. כסף שאני מוכן לשלם כדי לדעת שהמזון שאני אוכל הוא איכותי, גם מבחינה מוסרית.
לא, אני לא רוצה להיות טבעוני. אני אוהב בשר ואמשיך לאכול אותו. אבל למה הבשר שאני אוכל צריך לעבור חיי סבל וייסורים בתנאים סניטריים ירודים? חשוב ונכון להקנות תו תקן למגדלי בעלי חיים כדי שנדע שאנחנו אוכלים בשר שלא סבל כל חייו בדרך לצלחת. אני קורא למשרד החקלאות או המשרד לאיכות הסביבה, להרים את הכפפה, לפקח, ולהציע לנו, אוכלי הבשר המושבעים, אפשרות הומנית ובריאה יותר, שעל הדרך גם תחמול על בעלי החיים וכדור הארץ.