ריאיון עם מיכל שרון מזרחי, אמו של סמ"ר אור מזרחי ז"ל
(צילום: שמוליק דודפור)
"בבוקר 7 באוקטובר התעוררנו, כל המשפחה, מרצף של אזעקות. מיד חשבתי על אור, בני הבכור, ששירת בעוטף והיה בבסיס באותה שבת. כבר ב-6:30 שלחתי לו הודעת וואטסאפ ובה שאלתי לשלומו, מתוך ידיעה שבאזור הסמוך לגדר ההפגזות מגיעות לפני האזעקות", משחזרת מיכל שרון מזרחי את אירועי אותו יום שבו השתנו חייה וחיי משפחתה לנצח.
"אור ענה כעבור כמה דקות וכתב שהוא בסדר, וזו הייתה ההודעה האחרונה שקיבלנו ממנו", היא ממשיכה. "בדיעבד, התברר לנו שבלילה הוא שמר על הבסיס עד 2:00 לפנות בוקר, והתעורר מוקדם כתוצאה מההפגזות. בשלב הזה המפקדים, שכבר הבינו שהבסיס שורץ במחבלים עם נשק, הורו להם לרוץ לממ"דים ולהסתתר שם. לצערנו הרב הממ"דים היו נעולים, ואור וחבריו לא הצליחו לפתוח אותם. בהוראת המפקדים הם רצו לחמ"ל".
הסבירו לך מה הסיבה שהם היו נעולים?
"הצבא הפך אותם למחסנים ולמשרדים. ייתכן שאם זה לא היה המצב - אור וחיילים נוספים שנרצחו שם, היו בחיים עכשיו".
"שלא יישכחו אותם"
אור מזרחי ז"ל, שירת כבלונאי תצפית בגדוד 414 (גדוד האיסוף של אוגדת עזה שספג אבידות רבות באותה שבת - א"ל). את אותה שבת ארורה הוא העביר במוצב ארז, בו שירת, יחד עם ארבעה מחבריו לגדוד. לחמ"ל רק שלושה מהם הצליחו להיכנס, ולבסוף מתוך הארבעה - רק שניים ניצלו. "אור נהרג מטרים ספורים מהכניסה לחמ"ל, ומקס רבינוב ז"ל נפצע קשה ולא שרד את משך הזמן עד שהחילוץ הגיע", מספרת מזרחי.
"השבר והכאב שלי עצומים, במיוחד כשאני יודעת שאילו הממ"ד לא היה נעול - אור היה בחיים. גם המחשבה שהוא נורה מטר מהדלת, רגע לפני שהצליח להגיע למקום מבטחים, מכאיבה לי מאוד".
ויש דבר מה נוסף שמכאיב לה ולא נותן לה מנוח. "כשמזכירים את גדוד 414 בתקשורת זה תמיד בהקשר של התצפיתניות, אבל בגדוד הזה היו גם בלונאים, גששים ולוחמים נוספים שעבדו קשה מאוד ונפלו באותה שבת, ולא מדברים עליהם מספיק. חשוב לנו, המשפחות, שאנשים יידעו איזו עבודה חשובה הם ביצעו ואיך הם נפלו", היא אומרת. "מלבד אור ומקס שנפלו במוצב ארז, באותו יום נפלו גם דניאל שפרבר, שמעון לוגסי, אמיר איל, נטע ברעם ואלרואי בן שטרית - חמישתם שירתו בבסיס נחל עוז בתפקיד בלונאים".
הערב (חמישי) ייערך ברמת גן מפגש הנצחה לזכרו של אור, שארגנו בני משפחתו וחבריו לתיכון. "לפני כחודש, פנו אליי החברים והמחנך של אור מהתיכון, וביקשו לארגן ערב זיכרון עבורו. הצעתי שנקיים את המפגש סמוך ליום ההולדת שלו שיחול בשבוע הבא", מספרת האם.
"הם הסכימו כמובן, ולקחו על עצמם את כל תכנון האירוע, כך שאני לא יודעת מה בתוכנית ואני מצפה ומתרגשת מאוד מכך שגם מי שלא הכירו את אור, ייחשפו לאור שהוא הקרין על כל מי שהיה בסביבתו".
ספרי קצת מי היה אור.
"אור נולד בערב שבועות. הוא היה ילד חייכן, חכם, נבון ומצטיין בלימודים. בתיכון הוא הרחיב מקצועות כמו פיזיקה ומתמטיקה וגם הצטיין בערבית, בקיצור - הוא היה מושלם".
