בסיומו של סבב המילואים הראשון שלו במלחמה, אלון רצון (28), קצין מילואים בשייטת 13, החליט לעשות מעשה: הוא יזם מחנה מנהיגות לבני ובנות נוער מעוטף עזה, שחוו את השנה הקשה בחייהם.
"הייתה לי תחושה עמוקה שהנוער בעוטף זקוק למשהו שייתן להם אוויר לנשימה, שיעזור להם להחזיר את השליטה על חייהם", הוא מספר. "אני מאמין בדור הזה בלב שלם. יש להם עוצמות אדירות, הם רק צריכים הכוונה וביטחון להאמין בעצמם".
רצון, תושב תל-אביב, פעיל חברתי וסטודנט לניהול ופסיכולוגיה, עומד להתחתן עם דנה, חובלת במילואים, שאותה הכיר בחיל הים. המטרה המרכזית של המחנה, לדבריו, היא לפתח את תחושת המסוגלות של בני הנוער שלמרות שנולדו לתוך אזעקות "צבע אדום" ומורגלים בריצה מהירה למרחבים מוגנים - אירועי 7 באוקטובר הותירו אותם המומים וללא אוויר.
"יוצאים מאזור הנוחות"
בארבעת החודשים האחרונים גייס רצון צוות שותפים שחולקים את חזונו, שהתאפשר "הודות לתורמים יקרים עם לב ענק שרוצים לחזק את החברה הישראלית. בנינו תוכנית, הסתובבנו בעוטף, פגשנו בני נוער והבנו את הצרכים שלהם", הוא מתאר.
"בשבוע האחרון הפרויקט יצא לדרך, והתגובות של בני הנוער היו מדהימות. היה מרגש לראות אותם יוצאים מאזור הנוחות שלהם בכל יום מחדש, מתנסים בדברים חדשים, עם אנשים שזה עתה הכירו, ומגייסים את האמונה בעצמם ובסביבה שלהם. הם ממש צומחים מתוך החוויות האלה. אני רואה איך כל אחד מהם מתחזק לא רק פיזית, אלא גם נפשית".
4 צפייה בגלריה
"מגייסים את האמונה בעצמם ובסביבה". פעילות סנפלינג במסגרת המחנה
(צילום: אלון אסף ג'ורג'י)
בין התגובות החיוביות להן זכו רצון וצוות המדריכים, הייתה אחת ששימחה אותם במיוחד: חניכה בת 15 מהמועצה האזורית חוף אשקלון, שסיכמה את השבוע האינטנסיבי בציפייה לעוד: "היה מחנה מצוין, ממש נהניתי והיה כיף ברמות. לא אשקר שבהתחלה היו קצת חששות, אבל גם הילדים וגם הצוות היו מושלמים, ואני מחכה לראות מה הם יעשו בהמשך". אמה הצטרפה אף היא למחמאות, ואמרה לרצון ולצוות המדריכים בסיום המחנה כי "השבוע הזה טמן בתוכו תכנים משמעותיים, וזה שימח וריגש אותנו מאוד. הילדה שלי כל-כך נהנתה, ואני מקווה שאתם מתכננים מחנה דומה בחגים ובחופשות הקרובות".
"המחנה היה רק יריית הפתיחה"
ולצד ההצלחות היו גם אתגרים. "ביום הראשון היו לא מעט קשיי הסתגלות. להגיע עם עוד חבר או שניים לקבוצה של כמה עשרות בני נוער שמעולם לא פגשת, זה לא פשוט. לקח לחניכים כמה שעות כדי להצליח להתמסר לתהליך", משתף רצון, "אבל כבר בערב הראשון ראינו שהקרח מתחיל להישבר, ואחרי הלילה הראשון החבר'ה כבר התחילו להיפתח. היה מדהים לראות את התהליך שהם עוברים עם עצמם וכקבוצה, בחמישה ימים בלבד. מהצד, אפשר היה להניח בטעות שמדובר בתהליך שנמשך שנה שלמה.
"כשאני מסתכל לאחור אני קולט עם כמה אתגרים היינו צריכים להתמודד כדי להרים את המחנה הזה, בכל כך הרבה גזרות, כולל בגזרת עזה; בין אם זה בגיוס נוער לפרויקט שמוקם לראשונה וגיוס צוות חינוכי והכשרתו באופן המקצועי ביותר, ובין אם בכל מה שנוגע לצד הבירוקרטי - להשיג את כל האישורים ממשרד החינוך, לדאוג לספקי המזון והציוד ועוד", הוא מוסיף, "זו הייתה תחושה מטורפת לראות את הפרויקט קורם עור וגידים ויוצא לדרך, על אף כל האתגרים והקשיים שמסביב".
אחד מהרגעים המרגשים במחנה התרחש בערב האחרון, כששניים מחבריו של רצון הגיעו למקום וערכו מסיבה לחניכים ולצוות. "הם העמיסו רמקולים ומיקסר קטן על הרכב, והגיעו כדי לעשות שמח", הוא משחזר. "לא ידעתי איך זה יתקבל, אבל לשמחתי ברגע שהמוזיקה התחילה - החניכים רקדו ולא הפסיקו עד לסיום הערב. אפשר ממש היה לראות את התהליך האינטנסיבי והעמוק שהם עברו יחד במהלך השבוע הזה. אחרי שביום הראשון היה להם קשה להיפתח אחד לשנייה, בערב האחרון כולם רקדו עם כולם. באופן אישי הייתי באופוריה באותו ערב, ולא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים".
אז מה השלב הבא שאתם מתכננים?
"המחנה היה רק יריית הפתיחה. אנחנו מתכננים פעילויות המשך ארוכות טווח במועצות העוטף, עם חזון להרחיב את רשת תוכניות המנהיגות לכל הארץ שיכללו גם מפגשים שבועיים, עשייה חברתית שתורמת לקהילה ומחנות מנהיגות שייערכו כמה פעמים בשנה. המטרה המרכזית היא כאמור להמשיך ולתמוך בנוער לאורך זמן, ולייצר עבורם מסגרת שתעזור להם להתפתח ולהוביל עוד לפני השירות הצבאי".
