טלסקי,
יותר מחצי שנה שאני מנסה לתפוס אותך ללא הצלחה. הקליטה בגן עדן כנראה לא להיט, אחרת אין לי מושג למה אתה לא עונה לי להודעות. כמו תמיד רציתי להתייעץ איתך מה נכון לעשות. לאיפה הולכים מכאן ומה ההחלטה הנכונה.
אתה יודע, בטח אתה תצחק (או תקלל) אבל הרמזורים בצומת ארז סוף סוף עובדים ועכשיו נוספו לך באופן רשמי עוד 10 דק' בנסיעה חזרה הביתה.
כמה הרבה הייתי משלם בשביל עוד הודעת נאצה מצחיקה ממך, במוצ"ש, ב-23:57.
איזה ילדים מדהימים גידלת, איך חצי מדינה נשבתה בקסמה של גלי בפריים טיים. הילדה שלך, קפטן, הצילה כל כך הרבה אנשים בתושיה ובחוכמה ואומץ שהם רק תוצר של הורים כל כך מדהימים כמוך וכמו מזי
רציתי לספר לך על גלי, ועל רועי ורותם, איזה ילדים מדהימים גידלת, איך חצי מדינה נשבתה בקסמה של גלי בפריים טיים. הילדה שלך, קפטן, הצילה כל כך הרבה אנשים בתושיה ובחוכמה ואומץ שהם רק תוצר של הורים כל כך מדהימים כמוך וכמו מזי. רציתי לספר לך על מזי. עשינו אני והיא יחד סיור בכפר עזה למשלחת אמריקאית יהודית חשובה. יש לה מעין חן כזה לאשתך, שכשהיא פותחת את הפה כולם מסביב צמאים להקשיב לה בצורה שקשה להסביר, נו מנהיגה אמיתית.
זוכר איך אמרת לי פעם בשיח כן (אחד ממיליון) שאתה המספר שתיים הכי טוב בעולם, המשלים שלה, האיש ביצוע שלה ושאיתה תוכל לכבוש את העולם. רציתי לספר לך איך מאז ה-7 באוקטובר, בכל פעם שקצת קשה לי אני שולח הודעה למזי, והיא מבטיחה לי, ממש כמוך, שהכל יהיה בסדר.
אומרים, טלסקי, שהזמן מחדד את הכאב, והיום אני מבין כמה. פתאום, ברגע אחד, בשיר אחד, משום מקום, דמעות יורדות מאליהן והכאב נעשה גדול יותר. מילה אחת, רגע אחד, מבט אחד והכל פשוט יוצא החוצה.
שנים היית האח הגדול שלי
רציתי לספר לך שלעיתים בלילות, אני חי את החלום של החופשה איתך לצד יאכטה בחופי יוון כל לילה. אנחנו ביאכטה יחד - משפחת אילון ומשפחת ששון, אוהד וגלי קופצים למים, ינאי ורותם משחקים על הסיפון, ורועי מרדים את יואב שלי לשנת צהריים עמוקה. מזי ודפי מרכלות וצוחקות בצד, ואני, ואתה מרימים כוס אוזו ובוחרים לחגוג את החיים שזכינו להם, במקום הכי יפה ביקום, בבית שלנו בשער הנגב.
השאלות על ההווה מטרידות אותי כל בוקר, בוודאי על העתיד, ועם מי כדאי להתייעץ? ואיך שואלים אותו? במשך שנים היית האח הגדול שלי בשער הנגב, והאיש שיכלתי להתייעץ איתו על כל כך הרבה דברים.
אומרים טלסקי, שהזמן מחדד את הכאב, והיום אני מבין כמה. פתאום, ברגע אחד, בשיר אחד, משום מקום, דמעות יורדות מאליהן והכאב נעשה גדול יותר. מילה אחת, רגע אחד, מבט אחד והכל פשוט יוצא החוצה.
אתה יודע טלסקי, הגעגוע נהיה קשה יותר עם הזמן. ותחושת הפספוס? אין לה עדיין מילה באוצר המילים הענק שלי. תשמור עלינו שם למעלה קפטן, תשמור עליי. שאדע מה השלב הבא במסע, שהמצפן השבור שלי יעבוד לרגע ואמצא את הצפון, אבל קודם את הבית שלי בדרום.
אוהב אותך,
שי
* * *
שי ששון מקיבוץ ניר עם הוא מנהל הדיגיטל של מכללת ספיר ומרצה במחלקה לתקשורת. חברו הקרוב, טל אילון, היה הרבש"ץ ומפקד כיתת הכוננות של קיבוץ כפר עזה, והוכר גם כ"קפטן של הכפר". ב-7 באוקטובר נלחם טל וחיסל מחבלים, והמשיך לתת הוראות ולסייע גם כשנפצע קשה ועד רגעיו האחרונים. בן 46 היה במותו. השאיר אחריו רעיה, מזי, ושלושה ילדים - גלי, רועי ורותם. גלי, בתו בת ה-15, גילתה אומץ לב בלתי רגיל, חברה אל לוחמי דובדבן שהגיעו לקיבוץ, כיוונה אותם אל בתי המשפחות הנצורות בקיבוץ, והצילה בכך חיי רבים.
.