נדבי,
אני יושבת במרפסת, מתבוננת בגינה ונזכרת איך לפני קצת יותר מחצי שנה ישבת פה איתנו, עזרת לנו לתכנן את הגינה ולחשוב מה יתאים לנו לגדל. קשה לי להחליט אם זה מוזר יותר שעברה כבר חצי שנה, או שלא תבוא יותר לבקר אף פעם. הגינה השתנתה כל כך מאז שהיית פה בפעם האחרונה, והאמת היא שהכל מרגיש ממילא כמו חיים אחרים.
2 צפייה בגלריה
"אני מדמיינת שאתה מגיע בשבת בבוקר ומציע שנצא לקטוף פטריות". נדב עמיקם ז"ל מימין עם מור טפר ובנה בטיול משפחות בנחל קשקש ונחל חווארים
(פרטי)
לפעמים, כשאני מוצאת כמה דקות של שקט, אני אוהבת לדמיין שה-7 באוקטובר בכלל לא קרה. שהכל היה רק חלום רע. אני מדמיינת שאתה מגיע אלינו בשבת בבוקר על הקלנועית, עם ג׳ס והילדים. שאתה מציע שנצא לחורשה לקטוף פטריות. שאנחנו מטיילים ביחד עם הילדים, ואתה מסביר להם בכזאת סבלנות ורגישות על סוגים שונים של פטריות, על העצים ועל הסביבה.
אני מדמיינת שאתה שוב מנסה לשכנע אותי לבוא אתכם לאיזו מסיבה טובה שתהיה בקרוב ומסביר לי בפשטות הגיונית להפליא למה זה יעשה לי רק טוב. אני מדמיינת שאני סוף סוף באה אתכם למסיבה ושאנחנו נהנים ביחד וצוחקים ואתה מספר לי כמה אתה אוהב לראות את כולם ביחד. אני נזכרת כמה זה כיף להיות בסביבה כשאתה רוקד את הריקוד המיוחד שלך וחיוך ענק וטוב ממלא לך את הפנים.
הזיכרון שלך עוד כל כך חי, שאני ממש יכולה להרגיש שזה קורה. הנוכחות שלך תמיד הביאה מן שלווה כזאת, ונועם. כשהיית בסביבה זה היה כאילו הדברים הפכו פשוטים יותר לזמן מה, ונפתח מרחב ליהנות ולהיות ולצחוק. הבאת איתך קסם מיוחד שהיה בו רצינות ושובבות, עומק וקלילות, סבלנות ותושיה. תמיד ידעת למצוא דרך לחבר בין הדברים ולהתחבר לאנשים.
2 צפייה בגלריה
"הבאת קסם מיוחד שהיו בו רצינות ושובבות, עומק וקלילות, סבלנות ותושיה". נדב עמיקם ז"ל עם אשתו, ג'סיקה
מאז ומעולם הרגשתי שיש לך חוכמת חיים גדולה. כאילו הבנת טוב יותר מכולנו שהחיים קצרים, שחבל לבזבז את הזמן. שכדאי להיות נוכח באמת בכל רגע ורגע. אתה הבנת מה חשוב באמת - הטבע, החיוך, המבט, הלהיות ביחד, ליצור, לרקוד
היית שם בשבילנו ובשביל כל מי שהיה צריך, ותמיד בנדיבות טבעית שלא נגמרת. תמיד התנדבת לתת ולעשות טוב למען אחרים, ותמיד בשקט ובצניעות. תמיד היית נכון לתת יד, לעזור, לתקן, לבנות, ליצור. היה כיף לראות אותך עובד בעץ או תופר במכונה בסבלנות וברגישות. תמיד אזכור את האמנות היפה שלך זורמת, שימושית ומדויקת.
מאז ומעולם הרגשתי שיש לך חוכמת חיים גדולה. כאילו הבנת טוב יותר מכולנו שהחיים קצרים, שחבל לבזבז את הזמן. שכדאי להיות נוכח באמת בכל רגע ורגע. אתה הבנת מה חשוב באמת - הטבע, החיוך, המבט, הלהיות ביחד, ליצור, לרקוד.
כל כך כואב לי לחשוב שהזמן בחברתך היה כה קצר ובר חלוף, אבל עם זאת, אני מודה ומברכת על הזמן הזה ועל כל הדברים הרבים שלמדתי ממך, שיישארו איתי תמיד. אני בטוחה שרוחך תמשיך לחיות ולהדהד בלב של כל מי שזכה להכיר אותך.
מור
* * *
מור טפר מקיבוץ דורות היא מעצבת גראפית במשרד הפרסום דרומה שפעל מקיבוץ ניר עם. חברה הקרוב נדב עמיקם, מורה לאמנויות העץ בבית הספר "יחיאל" בטל שחר, היה חבר בכיתת הכוננות של כפר עזה. הוא לחם ב-7 באוקטובר במחבלים שפלשו לקיבוץ, נפגע ונהרג. בן 39 היה במותו, השאיר אחריו רעיה, ג'סיקה, ושני ילדים, רוני ודין.
.
