צהרי יום שני, 4 בדצמבר 2023, רצועת עזה. הטנק שעליו פיקד סרן איתן פיש (23), קצין שריון בגדוד 53 בחטיבה 188 (המוכרת גם בכינויה "עוצבת ברק"), נפגע מירי של טיל נ"ט בקרבות מול מחבלים בשֻׁכונת שֻׁגַ'אעִיַּה. כתוצאה מהפגיעה איתן, יחד עם עוד שניים מחייליו - תובל צנעני ויקיר שנקולבסקי, נהרגו במקום.
"איתן יצא למלחמה מתוך תחושת שליחות עמוקה, כשלנגד עיניו עמדו שלוש משימות: להחזיר את החטופים, להשיב את הביטחון למדינה ולהחזיר את הכבוד הלאומי שלנו שאבד באותו יום שבת נורא", מספרת אמו, חיה פיש, בכאב.
איתן ז"ל נולד ביישוב פדואל שבשומרון, להוריו חיה ודוד, ילד רביעי מבין שמונה אחים ואחיות (איתמר, נריה, שרה, הדס, יחיאל, יאיר ונעה). את לימודיו השלים בהצטיינות בישיבת השומרון, והמשיך מיד ללימודים בישיבת ההסדר בירוחם - שמאז תחילת המלחמה איבדה תשעה מבוגריה.
ספרי קצת על איתן.
חיה: "איתן היה חברותי וצנוע, ורבים מחבריו מספרים שהוא היה מודל לחיקוי והערצה עבורם. היה לו כישרון נגינה מופלא והוא ניגן בגיטרה ובפסנתר, וכחלק מתחביביו גם אהב לקרוא ספרים, לצייר ולהרכיב לגו ופאזלים, וכמובן שגם בזה הוא הצטיין".
7 צפייה בגלריה
איתן ז"ל מקשט את הממ"ד בבית שבפדואל. "היום הציורים שלו מעטרים קירות של חדרי ילדים בבתים בארץ"
(צילום: באדיבות המשפחה)
את כישרון הציור שלו איתן הביא לידי ביטוי כשקישט את הממ"ד בבית הוריו בכל יציאה שלו מהצבא, בניסיון להפוך אותו לחדר נעים ככל הניתן. "הוא היה מתעסק בזה בעיקר בשעות הלילה המאוחרות", משחזרת אמו. "הוא צייר שם את פו הדוב ודמויות נוספות מסרטים מצוירים, ולימים הציורים הפכו למדבקות קיר - וכיום הן מקשטות קירות בחדרי ילדים ומוסדות חינוך ברחבי הארץ".
הציור האחרון שאיתן צייר, כמה ימים לפני מתקפת הטרור הרצחנית, הוא של חייל בשדה קרב האוחז בידו ילד ומוביל אותו לעבר טנק. "נחשפנו לציור רק אחרי מותו", משתפת חיה. "בדיעבד, התברר לנו שהציור נשלח לקצינת החינוך של היחידה בה איתן שירת, כגלופה לרגל ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. אחרי 7 באוקטובר - במיוחד נוכח החטופים והחטופות המוחזקים בשבי - הציור קיבל משמעות שונה ומרגשת מאוד".
איך הציור הגיע אליכם?
"כל בני ובנות המשפחה, מלבדי, אוהבים מאוד לצייר, וכשנחשפנו לציור במהלך השבעה לא ידענו מי מהמשפחה צייר אותו, עד שהתברר שזה היה איתן. הציור משקף את האהבה שהייתה לו לילדים, וכן את המשימה המרכזית שעמדה לנגד עיניו ועבורה הוא היה מוכן לסכן את עצמו ולהילחם כמה שרק צריך - שחרור החטופים, ובפרט את הילדים הקטנים, שאז עוד הוחזקו בשבי".
7 צפייה בגלריה
לוחם שריון אוחז בידו של ילד בדרך אל הטנק. הציור המפורסם של איתן
(צילום: באדיבות המשפחה)
ב-29 בנובמבר, חמישה ימים לפני נפילתו, איתן נפגש עם בני משפחתו בפארק ערד. "הוא שיתף אותי בגעגועים העזים שלו למשפחה, ובמיוחד לאחיינים הקטנים שלו", מספרת האם. "יש לו שמונה אחיינים וכולם הגיעו למפגש, ואיתן התרגש מכך מאוד".
איזה דוד הוא היה?
"איתן לא היה דוד שקנה את אחייניו במתנות, אלא בהקשבה שלו אליהם וביחס החם שהעניק להם. באחת מהתמונות המרגשות שצולמו במהלך המפגש, שמתארות אולי יותר מכל תיאור מילולי את הקשר המיוחד ביניהם - רואים את איתן יושב על הרצפה ומדבר עם אחייניו בגובה העיניים. וכך היה תמיד כשהם נפגשו - הוא היה יושב איתם על הרצפה, משחק איתם ומקריא להם סיפורים".
"מנהיג שקט שהצליח לסחוף אחריו"
בימים אלו עומלים בני משפחתו על יצירת הנצחה עבור בנם האהוב, הלוחם האמיץ שלא חשב פעמיים לפני שעלה על מדים והתייצב ביחידה, מוכן לכל משימה שתאפשר לו להגן על המדינה אותה הוא אהב בכל ליבו.
"בנוסף לכל תחביביו, איתן אהב לקרוא ספרים. כבר מגיל צעיר הוא אהב להתכרבל במיטתו ולקרוא להנאתו, ובכל פעם היה זה ספר בסגנון אחר", מספרת חיה. "זו גם הסיבה שבחרנו להנציח אותו באמצעות ספרייה, שתכיל בתוכה את כל מה שאיתן אהב לעשות ותצליח לשקף איזה אדם מיוחד הוא היה".
לטובת הקמת המרכז, שייקרא "ספריית איתן" ויוקם בפדואל, המשפחה הקימה קמפיין גיוס המונים שפועל גם בימים אלו. "היישוב בו אנחנו גרים מציין השנה 40 להיווסדו, ולרגל המאורע החגיגי - עוד לפני שאיתן נהרג - רצינו להקים ספרייה שתחליף את המבנה הרעוע שקיים היום.
"אחרי שאיתן נפל, התגבר אצלנו הרצון להקים מרכז תרבות שירכז תחת קורת גג אחת את כל אהבותיו של איתן - אמנות, נגינה וקריאה. מעין מכלול תרבותי שיכיל פינות הנצחה המבוססות על תחביביו של איתן, לרבות משחקי קופסה שהיו אהובים עליו במיוחד", אומרת האם. "אני לא אשכח את היום שבו הוא סיים להכין את המשחק שיצר, מעין גרסה של משחק האסטרטגיה 'קטאן' - הוא היה כל כך גאה ואפילו לקח אותה לצבא, ושיחק יחד עם חבריו ליחידה".
איזה סוג של מפקד הוא היה?
"איתן היה מהמנהיגים השקטים שמצליחים לסחוף אחריהם אחרים. הוא היה פיקודי, אמיץ ואהוב מאוד על ידי כל מי שהכיר אותו.
"בכניסה הראשונה שלו לעזה, הוא התחבר עם חיילי גולני ונוצר ביניהם קשר מיוחד מאוד. כשהם הגיעו לנחם אותנו בשבעה, הם סיפרו שאיתן לימד אותם לשחק 'ויסט' (סוג של משחק קלפים), ועכשיו הם רוצים להוציא משחק 'ויסט' על שמו".
מרגש מאוד.
"מאוד, ובטח בימים מורכבים אלו של פילוג ושנאה בתוך העם, הקשר המיוחד שנרקם בין החיילים בשדה הקרב מוכיח שאפשר להתלכד ולהתחבר גם אם מחזיקים באמונות ובעמדות פוליטיות שונות.
"אמנם איתן כבר לא יזכה לילדים משלו ולא יוכל יותר לייצר משחקים וציורים חדשים, וגם לא לבלות זמן איכות עם אחייניו", מוסיפה חיה, "אבל באמונה שלנו, דרך ההנצחה שבה בחרנו תאפשר לרוחו של איתן להמשיך להתקיים ולשמח ילדים ומבוגרים, ותחביביו יעשירו את הדור הצעיר - עמו היה לו חיבור מיוחד".
לתרומות לקמפיין עבור הקמת "ספריית איתן" - לחצו כאן
