בשיתוף מפעל הפיס ואתר שווים
פאנל תעסוקה - משדר שווים בתעסוקה
(צילום: אולפן)
אחד האתגרים המשמעותיים עבור אנשים עם מוגבלויות הוא השילוב בשוק התעסוקה באופן מכבד ושוויוני. רבות נעשה כדי לעזור בקידום אותו שוויון ונשאלת השאלה אם המאמצים נושאים פרי ו-55% שיעורי תעסוקה בקרב בעלי מוגבלויות במשק זה נתון אופטימי. במסגרת משדר מיוחד של פרויקט "שווים בתעסוקה" המשותף למפעל הפיס, קבוצת ידיעות אחרונות ואתר "שווים" התכנס פאנל מיוחד לעסוק בנושא.
ד"ר נצן אלמוג"ישראל מתקדמת אבל אנחנו תמיד רואים קצת התקדמות וקצת רגרסיה", אומרת ד"ר נצן אלמוג, ראש המיקוד בנגישות ומוגבלות, בקריה האקדמית אונו. "בישראל, התפיסה כבר מאוד מתקדמת של מי הוא בעצם אדם עם מוגבלות. למשל, האופן בו ניתנות קצבאות בישראל אינה משקפת את יכולתו של אדם לעבוד. הרבה מאוד אנשים שיש להם מאה אחוז אובדן כושר עבודה, יכולים לעבוד בצורה מאוד מאוד מיטיבה לעצמם וגם לעולם העבודה עצמו. כשאדם יוצא מהמוסד לביטוח לאומי עם טופס שכתוב עליו אחוז של אובדן כושר עבודה, נגזר מזה אוטומטית שהוא אינו יכול לעבוד. איך אפשר לעודד תעסוקה במציאות בה אומרים לאנשים שהם לא יכולים לעבוד?", שואלת ד"ר אלמוג שבהחלט רואה בקצבאות הכרחיות והיא אף חושבת שצריך להגדיל את מספר הזכאים להם אבל לא בשליטת הטלאים הקיימת עכשיו.
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
פתיחות וסובלנות לפני הכל
"הקצבאות כקצבאות אינן מכשול, הן בדיוק להיפך, הן מעודדות אנשים לצאת גם למעגל החברה וגם למעגל התעסוקה", אומר אלכס פרידמן, מנהיג מחאת הנכים ויו"ר "נכה לא חצי בן אדם", שמפתיע ואומר שהוא חושב שהחברה היום דווקא מכילה יותר מבעבר. "סוגיית משה נוסבאום מאד מעניינת – יש את הסבלנים למצבו ואת אלה שזה מאוד מאוד מפריע להם. בכל מקרה, זה בתודעה הציבורית", אומר פרידמן. "עובדה שגם אני פה היום, אבל בעבר חוויתי לא מעט ביטולי ראיונות ודברים כמו: האם אתה יכול לדבר? יבינו אותך?"
אלכס פרידמןמי שמסכימה עם פרידמן היא מיכל וילף, סמנכ"לית שירותים מקצועיים בעמותת אלווין ישראל. "החברה כולה עוברת שינוי והמעסיקים הם חלק מהחברה ועדיין יש תהליך שעוד צריך לעשות", היא אומרת ומספרת שבעמותה הם נותנים שירותי תעסוקה נתמכת, בחברה היהודית ובחברה הערבית גם יחד. "אנחנו רואים עוד מעסיקים שפותחים את דלתם".
צבא העם כדוגמה מובילה
צה"ל היה תמיד פורץ דרך בקרוב אוכלוסיות שונות ללב הקונצנזוס הצה"לי וגם בעלי מוגבלויות הם חלק מאותה מגמה בשנים האחרונות.
"עד לפני שנתיים, צה"ל לא אפשר לאנשים על הרצף, למשל, להתגייס כחיילים רגילים, לעבור קורסים ולשרת שירות כמו כל אזרח אחר בישראל", מספר סרן אודי הלר, יזם התוכנית "תתקדמו" בצה"ל. "בשנה וחצי האחרונות צה"ל גייס כחיילים מן המניין 270 צעירים וצעירות על רצף האוטיסטי. בנוסף, עוד 230 מתנדבים על הרצף משרתים, מה שהופך את צה"ל ל"מעסיק" הגדול בעולם בתחום אבל יש כאן לא מעט אתגרים משום, שאוטיזם היא מוגבלות שקופה, שאינה ברורה, לא למפקדים, לא למנהלים, גם לא לאדם עצמו".
הלר אומר שככל שאוכלוסיית האוטיסטים תגדל מדי שנה ב-20%, כמצופה, יהיה צורך למצוא פתרונות תעסוקה עבורם בכל מקרה. "צה"ל פיתח כאן מודל וחיילים אלה עוברים קורסים מקצועיים בצה"ל. יש לנו קורסים של הייטק, תכנות, סייבר, קורסים אמיתיים שפותחים אליהם את עולם התעסוקה. הם משרתים כשווים ויוצאים עם כישורים".
"ההשתתפות של צה"ל לאורך שנים תורמת למוביליות החברתית", מחזקת את הדברים וילף. "כשילד עם מוגבלות הולך לכיתה נפרדת, מזכירים לו כמה הוא לא חלק, ואז מגיע הצו ראשון ולפעמים הוא כלל לא מקבל ועוד פעם החברה הישראלית אומרת לו 'אתה לא חלק' וזו חשיבות הפרויקט הזה". בנוסף, היא מזכירה שהדרך היחידה לשנות סטיגמות זה מפגש משותף וקבוע ובכך לצה"ל יש יתרון הכנה עצום.
סרן הלר בעצמו מוגדר על הרצף. הוא מספר שצה"ל מפתח מודל עם חיל חינוך, שיעזור לאותם משרתים על הרף האוטיסטי להשתלב גם בתוכניות הכשרה רשמיות של המדינה, עם המדינה, במטרה לשלבם בשוק התעסוקה האזרחי בהמשך.
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
תפקידה של המדינה
"מגיעים אלינו אנשים שמופנים מהמשרד, מהרשויות, ואנחנו מלווים אותם בתהליך של הכנה והכשרה לקראת היציאה לשוק החופשי ואנחנו מלווים את המעסיקים ואת העובדים בתהליך כולו", מספרת וילף על ההכשרות השונות שהעמותה מספקת כמו כלבנות, עוזרי שף, עוזרים אדמיניסטרטיביים ועוד.
מיכל וילףוילף מוסיפה שבמוסדות ההשכלה הגבוהה עדיין יש התנגדות לא קטנה לנושא קליטת אנשים עם מוגבלויות. באוניברסיטה הפתוחה למשל, הסירו את חסמי הפסיכומטרי ותנאי הקבלה הוקלו אבל זה לא כך בכל מקום. "לשמחתי ב-2016 נחקקו תקנות שמחייבים את כל המוסדות להשכלה גבוהה לפתוח מרכזי תמיכה ונגישות לסטודנטים עם מוגבלויות. הרבה מהמוסדות מקיימים את זה ונותנים שירות משופר אבל הדרך עוד ארוכה עד שכולם יהיו שם", היא אומרת.
עם הפנים למעסיקים
אנשים עם מוגבלויות, אך לא פחות בחשיבותם - המעסיקים, הם חוליה קריטית. "מבחינתנו המעסיק הוא חלק משיתוף הפעולה", אומרת וילף ומספרת שהם מלווים אותם בכל צעד. "אנחנו מנגישים עבורם גם את מיצוי הזכויות שלהם, כמעסיקים שלאנשים עם מוגבלות, בתמריצים ועוד", היא אומרת.
"הרבה פעמים המעסיקים גם זקוקים להתאמות", מרחיב פרידמן. "כשאתה נותן תמריץ כלכלי, זה סיוע, שילוב. אני בעד".
"מי שאינו אוטיסט או לא אדם עם מוגבלות לא ידע מה זה להיות אדם עם מוגבלות", אומר לסיום רס"ן הלר, אחרי שנתן מונולוג אישי ומרגש, "פה הפנייה שלי היא למפקדים, למנהלים, למנכ"לים, לכל המדינה: אל תחשבו שאתם מבינים במקומנו מה זה להיות אנחנו. תקשיבו לנו, אנחנו יודעים הכי טוב מה אנחנו צריכים".
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
בשיתוף מפעל הפיס ואתר שווים
