בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
השותפות בין חוקרים ויזמים ישראלים והאיחוד האירופי היא חלק ממערכת יחסים פורה וארוכת שנים. מאז 1996, אז הצטרפה ישראל לתוכנית המסגרת למימון מחקר ופיתוח, יותר מ-5000 פרויקטי מחקר של חוקרים ישראלים קיבלו סיוע מהאיחוד. במהלך השנים נרשמו פריצות דרך חסרות תקדים והצלחות מסחריות משמעותיות, שהועילו לחוקרים, למכוני המחקר ולסקטור הפרטי - בישראל, באיחוד האירופי ובעולם כולו.
כמשך ישיר לשיתוף הפעולה המוצלח, לאחרונה נחתם בין ישראל והאיחוד האירופי הסכם ההצטרפות של ישראל לתוכנית Horizon Europe, אשר מתמקד בפתרונות קונקרטיים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות לאתגרים הגלובליים של התקופה האחרונה - החל ממגפות, דרך שינוי האקלים ועד התמודדות עם אתגרים חברתיים. דרך התוכנית החדשה, חוקרים, יזמים ועמותות יכולים לקבל מענקים לפרויקטים משותפים עם גופים מהאיחוד האירופי.
מחלקת מחקר ופיתוח של משלחת האיחוד האירופי בישראל, יחד עם ISERD, מרשות החדשנות אשר מנהלת את הצד היזמי-ישראלי של ההסכם, והות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב הפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל) אשר מנהל את הצד האקדמי-ישראלי, קוראים לחוקרים צעירים בתחילת דרכם לשתף פעולה עם חוקרים וגופים מהאיחוד האירופי, ולהגיש יחד בקשה לקבלת מענק.
לחשוב רחוק ובגדול
הפנייה פתוחה לכל ישות משפטית - החל מחוקרים באקדמיה, סטראטאפים מתחילים ועד חברות ענק, בתי חולים, עמותות, ארגונים חברתיים ועוד. בנוסף, ניתן להגיש בקשה לתוכנית ללא קשר לשלב הפיתוח של הרעיון.
איך זה עובד? באתר התוכנית מתפרסמים כל העת אתגרים חדשים, המנוסחים בתור קול קורא לקבלת פתרונות. האתגרים מגיעים ממגוון עצום של נושאים, על פי סדר העדיפויות של האיחוד האירופי: ה'Green Deal' האירופאי (הפחתת השפעת האקלים, שימור מגוון ביולוגי, ייצור מזון בריא ונגיש, התייעלות אנרגטית, תחבורה חכמה ונקייה, מניעת זיהום קרקע/ מים/ אוויר, קידום כלכלה מעגלית, קידום תעשיית פארמה ירוקה, צמיחה כלכלית ירוקה), דיגיטליזציה (התמקדות באבטחת סייבר ותשתית קריטית), מעבר אנרגטי למקורות חלופיים, בריאות (מחלות מדבקות, סרטן, בריאות הציבור) וחדשנות (סינרגיות בין אקוסיסטמים של חדשנות).
על מנת לעזור לגופים ישראלים למצוא את ההזדמנות המתאימה ביותר עבורם, רשות החדשנות מציעה מסלול תמיכה כספית ומקצועית באיתור התוכנית המתאימה, מציאת שותפים והכנת ההצעה. הות"ת מספקים לחוקרים מהאקדמיה כלים מקבילים לתמיכה בדרך להכנת ההצעה וקבלת המענק המיוחל.
שיתוף פעולה עם ערך מוסף
אחת המטרות המוצהרות של Horizon היא שיתוף פעולה מובנה בין מדינות, מתוך תפיסה כי האתגרים של היום אינם מקומיים. לכן, כל הצעה לפתרון צריכה להיות מורכבת ממשתתפים משלוש מדינות שונות. היתרון הוא שקבוצת המגישים פתוחה לכל ישות משפטית, כולל עמותות וארגונים חברתיים - באופן שכזה, יכולה להתארגן קבוצה המנסחת פתרון אשר מורכבת מחברה שמייצרת טכנולוגיה, חוקרים מהאקדמיה, עמותה סביבתית רלוונטית, ומשרד ממשלתי- כל אחד עם ההתמחות והייחודיות שלו.
קבוצות רב-לאומיות ורב-תחומיות מבטיחות נקודות מבט שונות, לצד פתרונות רלוונטיים, נגישים ופתוחים למספר אזורים, הכוללים שיתוף ומעורבות של האוכלוסייה. באמצעות שיתוף הפעולה בין המדינות, האיחוד שואף ליצור פלטפורמה להעברת ידע, שיתוף מידע וניצול תשתיות ממדינות שונות. החיבור בין הגופים יוצר גם נטוורקינג משמעותי.
עבור האיחוד האירופי, חיזוק שיתוף הפעולה עם שותפי מחקר וחדשנות באמצעות פרויקטים משותפים מוביל לתועלת כלכלית וחברתית עבור החברה הישראלית והאירופאית. האיחוד האירופי וישראל חולקים חזון משותף של צמיחה כלכלי בת-קיימא, והאיחוד מחויב להשקיע במחקר ובחדשנות בתור כלים מרכזיים לשיפור התחרותיות, שמירה על צמיחה, יצירת עבודה והבטחת שגשוג מתמשך.
על רקע העובדה כי ישראל הייתה המדינה הלא-אירופית הראשונה שהצטרפה לתוכנית סיוע של האיחוד, מאמינים באיחוד האירופי כי ישראל היא אחת הדוגמאות הטובות בעולם לאקוסיסטם יעיל של חדשנות, וכי האיחוד האירופי מספק מצידו בסיס מצוין ומסורת של מחקר. עבור ישראל, השתתפות בתוכניות, כגון Horizon, מאפשרת להיות חלק מרשת רחבה של מחקר וחדשנות, בעוד שעבור האיחוד האירופי, מדובר על הזדמנות ליהנות מהחדשנות והכישרון של החוקרים הישראלים - לטובת האזרחים, הכלכלה והחברה.
"לקחת סיכונים למען דור העתיד"
החוקרים והיזמים הישראלים שקיבלו סיוע מהתוכנית של האיחוד האירופי מספרים על שיתוף פעולה פורה וקבלת מענקים שהזניקו את היוזמות והמחקרים קדימה.
דורון בן דוד, אחד מהיזמים העומדים מאחורי פרויקט המפתח את Tando, רחפן אוטומטי לניטור ואבטחה של משרדים, מחסנים וחוות שרתים, מספר כי "הפרויקט נולד כשהשותף שלי ואני - שנינו מגיעים מעולם הרובוטיקה - זיהינו מצוקה בשוק מבחינת מחסור בשומרים ופקחים ועלויות ההעסקה שלהם, מול אופי המשימה המונוטוני, המשעמם והמסוכן".
10 צפייה בגלריה
טנדו - רחפן אוטונומי לניטור ואבטחה של משרדים, מחסנים וחוות שרתים. טס בתוך המבנה ולא בחוץ
(צילום: באדיבות טנדו)
לדבריו, "הקמת חברה שהליבה שלה הוא חומרה היא אתגר גדול, מורכב וארוך, מה שעשוי להרחיק משקיעים 'רגילים'. לכן, המענק מהאיחוד האירופאי הגיעו עבורנו בדיוק בזמן ונתן לנו חמצן שהיינו צריכים כדי להגיש עם המוצר לשלב בגרות שבו כבר הצלחנו לייצר הכנסות".
ד"ר רותי אבליוביץ' מאוניברסיטת חיפה, אחראי על פרויקט במימון האיחוד האירופי 'הדיבוק', אשר מתמקד בקורפוס הנשכח של התיאטרון היידי הפופולארי, אשר נתפס בזמן אמת בתור נחות.
הפרויקט של ד"ר אבליוביץ' מתמקד בשחזור ובמחקר של הצורות הדרמטיות, הפרקטיקות הפרפורמטיביות והתמות התאטרוניות של תיאטרון יהודי, באמצעות שיטות מחקר דיגיטליות המשלבות בינה מלאכותית עם מחקר היסטורי ותיאטרוני – מתוך מטרה לשפוך אור על תרבות היומיום של יהודים במפנה המאה העשרים. על מנת לזהות את כתב היד בחומרים הארכיוניים, פיתחו החוקרים מודל לעיבוד וקריאה אוטומטית של כתב יד ביידיש ופענוחו לטקסט קריא. לדברי ד"ר אבליוביץ', "המענק מהאיחוד האירופי מאפשר לפתח שיטות מחקר חדשות, לקדם את האופן בו אנו מבינים תהליכים היסטוריים בכלל ובפרט את מקומו של התיאטרון ביצירת תרבות. יתרה מכך, המענק מאפשר לגדל את דור העתיד של המחקר בתחום. זו אחריות גדולה וזכות אדירה".
10 צפייה בגלריה
ד"ר רותי אבליוביץ' – אחראית על פרויקט המשלב תרבות, תיאטרון וטכנולוגיות בינה מלאכותית. הפרויקט מתמקד בשחזור ובמחקר של הצורות הדרמתיות, הפרקטיקות הפרפורמטיביות והתימות התיאטרוניות של תיאטרון יהודי באמצעות שיטות מחקר דיגיטליות המשלבות בינה מלאכותית עם מחקר היסטורי ותיאטרוני
(צילום: שחר טמיר)
פרופ׳ ורד פדלר-קרוואני מובילה מחקר בתחום הגליקואימונולוגיה אשר בוחן את המנגנונים השולטים בזיהוי החיסוני של שרשאות הסוכר (גליקנים) העוטפות את כל אחד מהתאים בגוף של בעלי החיים. המחקר של פרופ׳ פדלר-קרוואני מתמקד בקשר של הסוכרים לסרטן, מחלות לב, מחלות אוטו-אימוניות ונטילת תרופות.
בין היתר, המחקר בודק את ההשפעה של צריכת בשר וגבינות, אשר כוללים סוכר שונה מזה הנמצא בגוף האנושי, על הסיכוי להתפתחות של סרטן, ועל הצורך בהחלפת שסתומי לב תחליפיים אצל חולי לב מספר שנים לאחר ההתקנה הראשונית. השאיפה של המחקר היא לייצר כלים לזיהוי הציפוי הסוכרי השונה, מתוך מטרה לזהות את התאים הסרטניים ולשפר את היעילות בטיפול במחלה. לדברי פרופ׳ פדלר-קרוואני "ההיבט המיוחד של תוכניות האיחוד האירופי הוא שהן מממנות תוכניות High Risk-High Gain, עם סיכוי קטן להצלחה, אבל אם זה מצליח - זה מדהים. החזון שלנו במעבדה הוא לטפל באנשים בטכנולוגיות שפיתחתי".
אין ספק שתוכנית Horizon מספקת מגוון רחב מאוד של אפשרויות עבור חוקרים, יזמים וגופים שונים מישראל, אשר יכולים לחבור לשותפים ממדינות אחרות ולהציע פתרונות לאתגרים הגלובליים הגדולים ביותר של העידן הנוכחי. האיחוד האירופי קורא לישראלים לחלום בגדול, להוכיח חדשנות ולקבל מענק בתנאים ייחודיים, כדי לקחת את העולם צעד נוסף לעתיד טוב יותר.
בשיתוף משלחת האיחוד האירופי למדינת ישראל
