בשיתוף הסוכנות היהודית
מידי שנה יוצאים כאלפיים צעירות וצעירים ישראלים בשליחות הסוכנות היהודית לקמפוסים, מחנות קיץ וקהילות יהודיות מסביב לעולם. רבים מהם משרתים באוניברסיטאות מובילות ופועלים לקרב סטודנטים יהודים למדינת ישראל.
בימים אלה נסגרת עונת גיוס השליחים והסוכנות היהודית קוראת לבוגרי תואר ראשון להצטרף לנבחרת השליחים של אוגוסט 2022. לקראת יציאת המשלחת הקרובה לקמפוסים ולקהילות היהודיות ברחבי העולם, פגשנו שלוש בוגרות שליחות, שכיום מכהנות בתפקידי מפתח בחברות, בארגונים ובמוסדות המובילים בישראל. שמענו מהן על חוויית השליחות שלהן, ההתמודדות עם עמדות אנטי-ישראליות בקמפוס והתרומה של השליחות לעתיד המקצועי.
לפעול מול ה-BDS
דיקלה כהן שינפלד (41), כיום ראשת הסגל של נשיא המדינה, יצאה לשליחות קמפוסים באוניברסיטת וויסקונסין שבמדיסון בין השנים 2005 ל-2007. עבודת השליחות שלה, היא מספרת, כללה בין היתר את חיזוק השדולה הפרו ישראלית (איפא"ק) בקמפוס והקבוצה הפוליטית הליברלית. "קיימנו סיורי לובינג בוושינגטון די.סי וגם אירועי חגים, שבתות ופעילויות כדי לחבר את הסטודנטים לישראל".
כהן שינפלד מספרת כי יצאה לשליחות מיד בסיום התואר הראשון, "בדיוק אחרי ההתנתקות. בשנה השנייה שלי פרצה מלחמת לבנון השנייה. היה פיצול גדול ואווירה קשה בקמפוס ובקהילה היהודית. זו קהילה מאוד מאוד ליברלית, ששנה קודם חלקם תמכו ביוזמה ליצירת עיר תאומה בין מדיסון לרפיח ברצועת עזה".
באותן שנים, תנועת ה-BDS הייתה עוד בחיתוליה, אבל כבר אז כהן שינפלד הרגישה את האווירה האנטי ישראלית המפעפעת בקמפוסים. "הכי קשה היה עם הפרופסורים היהודים תומכי ה- BDS. כישראלית, את לא מבינה למה יש פרופסור יהודי שמתדרך נגדך. היה מקרה שאירחנו הרצאה של חברת כנסת אחרי תפילת שישי על יחסי ישראל מזרח תיכון. הגיעו הסטודנטים הפרו-פלסטינים כולל פרופסורית יהודייה שבאה לתפילת יום שישי עם הטלפון שלה, ענתה לשיחות ושמעה מוזיקה. השתדלתי לא לריב ולא ליפול לפרובוקציות. אבל זה היה כל כך בוטה".
ובתוך האווירה האנטי ישראלית הזו, השליחים באמת מצליחים לייצר השפעה?
"יש לשליח את היכולת להשפיע עד אינסוף. אתה משפיע בכל דבר. אתה משפיע במי שאתה, בעובדה שאתה חי שם, שאתה הולך ברחוב עם חולצה וכיתוב בעברית. בכל שיחה ובכל קפה עם סטודנט. דווקא החלק הכי קשה היה לחזור לארץ ולהרגיש שאתה כבר לא האור שאלוהים שלח לעולם".
"הסטודנטים היהודים צריכים להתאמץ להיות יהודים"
השליחות המספקת והחוויה המשמעותית שחוותה דיקלה דרבנה את אחותה, מיכאלה כהן (37), כיום דוברת הביטוח הלאומי, להצטרף למסע השליחות לאחר סיום התואר הראשון.
"ההחלטה התגבשה בשנה האחרונה של התואר. כמי שלמדה בפנימייה, הייתי מאוד עצמאית, פעילה במועצות תלמידים, הייתה לי תוכנית רדיו בקול ישראל ורציתי למתוח את הגבולות של עצמי, לכן הייתי בטוחה שאני הולכת על זה".
כהן שימשה בתור שליחה באוניברסיטת ג'ורג מייסון ובקהילה היהודית בצפון וירג'יניה. השליחות, כרוכה בעבודה עצמאית, שדורשת הרבה יצירתיות, יוזמה ויכולת להשפיע.
השליחות, מספרת כהן, התפרסה על פני שטח עצום ובימים החופשיים שלה הייתה נוסעת שעות לכל כיוון רק כדי לתת עוד הרצאה לבני נוער שהם דור העתיד של הקהילה. בשאר ימות השבוע עסקה בהעברת הרצאות, הפקת אירועים לכל סוגי האוכלוסיות ולכל מגוון הדעות. "צריך לזכור, בתור יהודים שחיים בישראל, יום כיפור, שבתות, צבא ומדינה ברורים לנו מאליהם, אבל הם צריכים להתאמץ כדי לנהל אורח חיים יהודי ולעמוד אקטיבית לצד ישראל וזה לעיתים מורכב. וכאן נכנסת העבודה של השליחים - הם חלק בלתי נפרד מהתיווך והחיבור לישראל בקמפוס".
הקמתי באוניברסיטה קבוצה של סטודנטים שנקראה "Israel club' וליוויתי אותם בכל ההיבט ההסברתי והתרבותי של ישראל. בסופו של דבר הצטרפו אלינו קבוצות נוספות בקמפוס, ביניהם גם מוסלמים מארצות שונות. מדי שנה ארגנתי בשבוע הבינלאומי דוכנים בקמפוס עם המוזיקה הכי עדכנית, אוכל, אייקונים תרבותיים סביב ישראל. באוניברסיטאות גדל דור שהחוויה הסטודנטיאלית שלו מושתתת על תנועות BDS מאוד חזקות וקולניות שמפיצות הרבה מאוד ידע שקרי ומוטה – בין אם זה "שבוע אפרטהייד" שבו שבוע שלם מוקדש להחרמת ישראל בדרכים יצירתיות ואגרסיביות מאוד ובין אם זה אירוע שמתרחש בארץ ועושה גלים בחו"ל. זה מצב מאוד מורכב וגורם לחוסר ביטחון אצל הסטודנטים שהם מיעוט, והתפקיד של השליחים הוא לספק ידע ולהיות המשענת שהם צריכים. וזה משהו בלתי רגיל בעוצמתו".
השליחות זורקת אותך למים העמוקים
לינור שטיין (31), מודה כי ההחלטה הראשונית לצאת לשליחות הגיעה מתוך הרצון לחוות מנעד חדש של חוויות. "לא הכרתי את עולם התוכן של הסוכנות היהודית, אבל רציתי להכיר תרבות חדשה, לגור בחו"ל ולקחת על עצמי אתגר שאני לא מכירה".
שטיין, כיום העוזרת האישית של מנכ"לית חברת מטא בישראל, עדי סופר תאני, השתחררה לאחר שירות בתור קצינה בחיל המודיעין, היא למדה באוניברסיטה העברית תקשורת וסוציולוגיה ושילבה במהלך התואר עבודה בכנסת. לאחר שסיימה את הלימודים, היא יצאה לשליחות של שנתיים באוניברסיטת בוסטון ושנה באוניברסיטת ג'ורג'טאון בווישנגטון, שם היא גילתה עולם חדש, מסקרן ומאתגר.
"מהות השליחות היא ביצירת החיבור האישי לישראל והנגשת חוויות שיקרבו את הסטודנטים לכאן. יש סטודנטים יהודים שמגיעים מבתים ליברלים עם ביקורת על ישראל. השיחות איתם יותר מורכבות, ישראל היא לא חלק מובן בזהות היהודית שלהם. המפתח הוא הקשר האישי. השיחות הכנות, הפתוחות וההקשבה".
שטיין מספרת כי גם היא התמודדה עם תנועת ה-BDS ועם עמדות אנטי ישראליות. "באוניברסיטת בוסטון כרבע מאוכלוסיית הסטודנטים הם יהודים. זה נשמע כמו מרחב בטוח ליהודים, אבל לא בהכרח מרחב שאוהד את ישראל. באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, אוניברסיטה עם שורשים נוצריים ואוכלוסייה יהודית מזערית, המצב היה מורכב בצורה אחרת. לצערנו, אנטישמיות עדיין קיימת, לפעמים היא באה לידי ביטוי בתנועות אנטי-ישראליות בקמפוס והדרה של סטודנטים יהודים מעמדות שונות".
מה החוויה שהכי זכורה לך מהשליחות?
"אחת הסטודנטיות שליוותי בבוסטון שיתפה אותי במהלך השליחות שיש לה מחשבות לעלות לארץ ולהתגייס לצבא. זו לחלוטין לא המטרה שבגללה אנחנו שם, אבל אין לי ספק שלקשר שנבנה בינינו, ולחוויה במהלך הלימודים היו חלק בהחלטה שלה".
לסיכום, אילו כלים קיבלתן בשליחות שסייעו לכן בהמשך הדרך?
לינור שטיין: "המסוגלות לצאת מאזור הנוחות ולעבור מדינה מצריך ממך אחריות ומשמעת. אלו דברים שלוקחים להמשך החיים ומקדמים את היכולת האישית. אני מרגישה שהייתי במסלול מואץ ממנו יצאתי עם תובנות של עשור קדימה".
8 צפייה בגלריה
שליחות הסוכנות היהודית מניפות דגלי ישראל אל מול מפגינים פרו-פלסטינאים בקמפוס. אורנג' קאונטי, קליפורניה.
(צילום: מיה וורביוב)
דיקלה כהן שינפלד: "פיתחתי חוצפה שלא בהכרח הייתה לי קודם. הרגשתי שם שאני לא אוותר, לא אתבייש ולא אגיד לא נעים לי. אם לא עובד - אנסה דרך אחרת. בסוף מה שצריך לקרות יקרה ואני אשיג את המטרה".
מיכאלה כהן: "במסגרת השליחות שלי, בניתי תפריט עם הרצאות בנושאים שונים. היכולת לבנות את ההרצאות, ללמוד ולהתעדכן במידע הרלוונטי והחדשני ביותר לקראת ההרצאה. אתה לומד להיות מקצועי, לדבר מול קהלי יעד שונים, ואתה מוצא את עצמך נפגש עם האנשים הבכירים והמשפיעים ביותר. זה נותן לך פרספקטיבה אחרת לגור בחו"ל, לדבר אנגלית מדי יום, לארגן דברים מאפס ואלו דברים שלא תחווה לעשות בשום מקום אחר".
"היציאה לשליחות חשובה היום מאי פעם", אומרת הגר שהם מרקו, מנהלת היחידה לשליחות בסוכנות היהודית. "אנחנו רואים בשטח יותר ויותר ביטויים נגד ישראל וניתוק הולך ומעמיק של הדור הצעיר מהקשר והחיבור לישראל. המטרה היא להביא את הקול ואת הסיפור הישראלי לכל קהילה, קמפוס ואזור בו קיימת אוכלוסייה יהודית ברחבי העולם. בכל שנה, ובייחוד לאחר תקופת הקורונה, אנחנו מרחיבים את יעדי השליחות ומחפשים מועמדים בעלי רקע בהדרכה, שידעו לייצר חיבורים ושיתופי פעולה. רבים מהשליחים רואים בשליחות מרכיב משמעותי בקריירה שלהם ומנוף לעשייה קהילתית חברתית בארץ לאחר חזרתם".
בשיתוף הסוכנות היהודית
