בשיתוף מועצת החלב
רפתות במלחמה: מנכ"ל מועצת החלב בפודקאסט
(צילום: ליאור שרון)
רפתות בכניסה ליישובים, מחלבות, חלב ניגר, ערמות חציר ותנובה ממוצעת שהיא הגבוהה בעולם לפרה: משק החלב של ישראל הפך לאחד מסמליה היפים, אבל מול הפסטורליה הזו טמון גם מאבק - על מכסות ייצור, פיקוח מחירים וקרב מול הורדת מכסים והגדלת הייבוא שיפגעו ברפתות הישראליות. ב-7 באוקטובר אל המאבק הזה התווספה גם מלחמה. רפתנים נרצחו ונחטפו, עובדים נפגעו, בעלי חיים איבדו את חייהם ואחרים נכנסו לטראומה, ויש עדיין רפתות שממשיכות לפעול גם עכשיו תחת אש. איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב, מספר בפודקאסט מה קרה לרפתות ולרפתנים מפרוץ המלחמה, עם איזה אתגרים מתמודד משק החלב כיום ולמה אם לא נתעורר ביטחון המזון של ישראל עלול להיות בסכנה.
"על הבוקר ב-7 באוקטובר התחילו להגיע טלפונים. השעה 6:30 והמתקפה תופסת רפתנים בעוטף בתוך מכוני החליבה, בחליבת בוקר, עם צבא של מחבלים שפושט על היישובים. ביזה, הרג, אי אפשר לתאר את המראות", חוזר שניידר לאותה שבת שחורה. "זה אירוע מטורף. אנחנו מבינים שמתוך 20 רפתות בעוטף, 14 נמצאות במוקד, שממש נפגעו, שהצוותים נרצחו ומתחילים לנסות לראות איך מגיעים אליהן".
מנכ"ל מועצת החלב מזכיר כי באותה עת האזור הוא שטח צבאי סגור. "הכול בלגן, לא יודעים מה קורה במדינה ומעל הכול יש לנו את האחריות להמשיך ולספק חלב לאזרחי מדינת ישראל, כי זאת ההתחייבות הראשונה במעלה שלנו. עוד בתוך האירוע הזה אני מתחייב לשר החקלאות: 'אדוני השר, לא יחסר חלב'".
מה שנשמע אולי כמשאלת לב היה לשניידר ברור כשמש. "זה היתרון של ענף מתוכנן כמו ענף החלב ובנינו אותו גם למשברים", הוא מסביר, "עברנו הרבה סבבים בדרום, לא דבר כזה, אבל אנחנו מתורגלים. גם למצבים קיצוניים בצפון".
כשמנכ"ל מועצת החלב מדבר על החזית בצפון הוא מזכיר כי גם כיום עובדים שם הרפתנים תחת אש מאסיבית. "זה עצוב. אתה בא ליישוב שכולו נטוש, חלק מהיישובים בצפון מפורקים לגמרי. אבל בתוך זה יש נקודת אור, כי יש את הרפתנים ואתה רואה את החיוך שלהם ואת המחויבות שלהם כשהם אומרים: 'אנחנו פה, אנחנו נאחז בקרקע, נמשיך לחלוב את הפרות - וזה נותן כוח".
"החתן שלו נחטף ונרצח - והרפתן מתעקש: אני ממשיך"
"הרפתנים שלנו הם באמת גיבורים, גיבורים לאורך זמן, לא גיבורים לרגע", הוא אומר בגאווה. "זה עם מיוחד, עם עקשן. זה בדיוק למה הם גם יושבים שם על הגבולות. בזכות הרפתנים האלה, בזכות החקלאים, נעצרה ההתקדמות של המחבלים. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אם לא היו שם יישובים, אם לא היו שם רפתנים, אם לא היו מחזיקים את המקומות האלה".
"עמדנו במבחן הכי קשה", מוסיף מנכ"ל מועצת החלב. "כשאתה מדבר עם מנהל רפת שהחתן שלו נחטף ואחרי זה התברר שהוא נרצח, והמשפחה שלו מפונה, והוא אומר: 'אני ברפת, ואני קם כל בוקר לחלוב את הפרות ואני אנהל את הצוות, ומהיישוב שלנו ימשיכו לקחת חלב', אתה מתמלא בגאווה".
מחויבותם של הרפתנים, לצד התכנון שמאפיין את משק החלב גורמים לשניידר להיות בטוח כי מועצת החלב תמשיך ותעמוד במחוייבות שלא יחסר חלב במדינה, גם במלחמה ממושכת. "היו כל מיני משחקים וגימיקים של פוליטיקאים ואגף תקציבים, אבל לא היה חסר חלב, לא יהיה חסר חלב, אם רק ייתנו לנו להמשיך במשימה שלנו, אנחנו מחויבים לביטחון המזון של ישראל".
גם במידה והמלחמה תתרחב בחזית הצפונית שניידר לא מודאג. "אנחנו עובדים בצמוד עם האגף לשעת חירום של משרד החקלאות, שעושה עבודה מצוינת", מסביר מי שעומד בראש הענף. "עשינו ניתוחים לגזרה הצפונית ולכל מיני תרחישים: פינוי רפתות, העברת רפתות, ייצור חלב מפה לשם - זה היתרון של ענף מתוכנן".
"היה איום של נ"ט על מכליות החלב, אז סללנו דרכים עוקפות"
הישארותם של הרפתנים על הגבולות מאפשרת קיום של חיים שהוא הרבה מעבר לרפת. מובילי החלב שמגיעים לאזור, ספקי המזון, הווטרינרים שבאים לטפל בפרות ועוד תושבים שנמצאים במערכת העוטפת וממשיכים לקיים במקומות מפונים חיים כדי לאפשר אספקה של חלב למדינה.
"אתה רואה את מובילי החלב", מספר שניידר, "הכול שטח צבאי סגור, אי אפשר להיכנס, לקחת את החלב, אי אפשר להיכנס לטפל בפרות, הכול זה תיאום מול הצבא, הכול הולך קשה - ומובילי החלב אומרים אנחנו ניכנס. בחלק מהמקרים, אגב סללנו דרכים עוקפות כדי לא להיות בקו הראשון של הנ"ט, כי היה איום של נ"ט על משאיות החלב והם באים באמצע הלילה בשביל לקחת את החלב שלא יראו אותם. זה מדהים".
"איפה שיש רפת, יש חקלאות ויש חיים. הדבר הראשון שהשתקם בעוטף, שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר, זה הרפתות. כולן חזרו לעבודה בצורה כזו או אחרת, זה היה לב השיקום, לב החזרה לשגרה עד היום. איפה שיש רפת, יש התיישבות, יש חיים, ואיפה שאין רפת, לא תהיה התיישבות, לא יהיו חיים, לא תהיה מדינה".
6 צפייה בגלריה
ד"ר שי ביטון, וטרינר גליל עליון, ברפת בית הלל. "איפה שיש רפת יש חקלאות ויש חיים"
(אביהו שפירא)
"הרפתנים הרגישו בומבה בבטן"
בעוד הרפתנים נאבקים על קיומם ושיקומם איום הייבוא על משק החלב בישראל לא חדל. "סמוך ל-7 באוקטובר פתחו את היבוא לחלב בקרטון למשך שלושה חודשים. זה היה מין סוג של פשרה שהגענו אליה עם שר האוצר בתיווך של שר החקלאות, לא חצי שנה, רק שלושה חודשים", משתף שניידר. "הרפתנים הרגישו בומבה בבטן. אנחנו פה, אנחנו נאבקים. היו לנו אלף מתנדבים מהענף שהלכו ופיזית חלבו ברפתות בדרום, פיזית חולבים ברפתות בצפון, ופתאום הייבוא - זה היה באמת בומבה בבטן".
אחד הטיעונים לטובת ייבוא במשק החלב הוא פתיחת השוק לתחרות והוזלת המחירים לצרכן, אבל שניידר כופר בו. "רואים שייבוא לא באמת פותר את הבעיה", הוא מסביר, "ראינו את זה בשמן זית, ראינו את זה בשום, כשהממשלה הקודמת הורידה את המכס לאפס. מה שקרה הוא שהפסיקו לגדל שום במדינת ישראל ואנחנו מקבלים היום שום שהוא הרבה פחות איכותי, הרבה פחות טוב, ומשלמים עליו יותר. הייבוא לא פותר את הבעיה".
איך כן אפשר להוריד את המחירים? "הדרך להוריד את מחיר החלב, היא כמו שעשו בעולם. לא צריך להמציא, צריך להסתכל: ברוב מדינות אירופה אין מע"מ על מוצרי חלב, כבר הרווחנו 17-18% אחוז בשנה הבאה. בנוסף, סבסוד ישיר ליצרנים, משלמים ליצרנים. נכון, יש מחירי מים, יש הרבה דברים שהמדינה יכולה לטפל בזה. הכתובת לא אצלנו".
מנכ"ל מועצת החלב מפנה אצבע מאשימה אל אגף התקציבים. "הפקידים שם עוד לא התעוררו, הם ב-6 באוקטובר, עם כל מיני אקסיומות של בתי ספר לכלכלה וייבוא חופשי - וזה יפתור הכול, ואתה בא ואומר להם, הנה, תיקחו את השום, הדגים, שמן הזית. לא הוזלתם, רק פגעתם בביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל".
"צריך ללמוד מה-7 באוקטובר. העולם הולך לקראת משבר מזון וכל זה בלי קשר לזה שאנחנו מדינת אי ויש חות'ים וטורקיה. יש לנו ענף חלב במדינת ישראל שמסוגל לייצר מאה אחוז מצריכת החלב. למה לפגוע בו? בואו נחזק אותו. הציבור מרוויח מענף החלב, שפרוש בכל הארץ, נותן פרנסה, מגן על הגבולות, מחוייב, והוא יהיה פה - עם טורקיה ובלי טורקיה".
מה יקרה אם השוק כולו ייפתח לייבוא? "אז לפעמים יהיו פה מוצרים, ולפעמים לא יהיו פה מוצרים ואלו לא יהיו המוצרים שלנו. בכל מדינה, אחד מהסממנים של המדינה, זה הטעם. הטעם שלנו זה מוצרי החלב שלנו, כמו שהטעם של צרפת ושל הולנד זה מוצרי החלב שלהם. יש לנו את הגבינות המיוחדות שלנו. אנחנו שיאנים בצריכה של גבינות לבנות, כי זה הטעם הישראלי, זה הפולקלור של מדינת ישראל".
