"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה וכן יום העצמאות, שהוא יום הנַכְּבָּה עבור אזרחיות ואזרחים ערבים רבים, מציפים כמה מהסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר במארג היחסים בין יהודים וערבים בישראל".
"ימים לאומיים אלה מעלים אל פני השטח את הקונפליקט היהודי-ערבי ואת האירועים הטראומטיים בהיסטוריה של שני העמים. השנה, תשפ"ג 2023, הם אף מדגישים את המחלוקת האזרחית הקשה בין הקבוצות בחברה בישראל ביחס לרפורמה המשפטית. המתח והמשבר הפוליטי החמור אינם פוסחים על מקומות העבודה".
כך נכתב בעלון שהפיק מרכז "אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי", ארגון חברתי-אקדמי המפתח ומנגיש ידע אקדמי חדשני בפסיכולוגיה חברתית כדי לקדם יחסים שוויוניים, סובלניים ומכבדים בין הקבוצות החברתיות השונות בישראל.
צפו בסרטון של "אקורד" הממחיש את הצורך ברגישות בהתנהלות בימים הלאומיים:
במשרדים ובארגונים שבהם יש נוכחות פיזית משותפת זה מורגש ביתר שאת: סוגיות כמו עמידה או אי-עמידה בצפירה, יחס ליום העצמאות, לגיטימציה לדבר על יום הנכבה, הבעת עמדות פוליטיות וביטוי תחושות מורכבות או נרטיבים שונים הופכות להיות נפיצות במיוחד בתקופה זו.
כל זה יכול בקלות לעורר מתיחויות וקונפליקטים סמויים וגלויים בתוך הצוותים המעורבים - ומערכות יחסים מיטיבות שנבנו במשך שנים בארגונים מגוונים יכולות בקלות להתערער.
במכון "אקורד" באוניברסיטה העברית יצרו את המדריך למעסיקות ומעסיקים להתמודדות נכונה עם האתגרים שמציפים הימים הלאומיים. המדריך מבוסס המחקר שואף לייצר מרחבים יותר בטוחים עבור כלל העובדים בצוות.
"בתקופה שבה חלים יום הזיכרון ויום העצמאות באים לידי ביטוי ביתר שאת נקודות המבט והנרטיבים השונים – ואף המתנגשים – של האזרחיות והאזרחים היהודים והערבים במדינה. התגברות חשיבותה של הזהות הקבוצתית-לאומית או הדתית או הפוליטית מגבירה את הנטייה לחלוקה של 'אנחנו' לעומת 'הם', או במושגים פסיכולוגיים-חברתיים – ל'קבוצת הפְּנים' לעומת 'קבוצת החוץ'", מסבירים כותבי המדריך. "גוברת גם הנטייה לתפיסה הומוגנית של קבוצת החוץ ('כולם שם חושבים ומתנהגים אותו הדבר'). לפיכך עובדות ועובדים, הרגילים לעבוד יחדיו ובימים כתיקונם אינם מייחסים חשיבות רבה להבדלים לאומיים או דתיים ואף פוליטיים, עלולים לחוש בתקופה זו כי חברי קבוצת החוץ מאיימים על ערכי הליבה שלהם. תהליך זה מוקצן עוד יותר בשל החשיפה לתהודה שיוצרות הרשתות החברתיות, המגבירות את ההזדהות עם קבוצת הפנים".
מה לומר? למה להתייחס? כיצד להתנהל בימים אלה?
הדרך הנכונה להתמודדות של כל ארגון מתעצבת בסביבתו הספציפית ומושפעת מהדינמיקה בצוותים, מתמהיל הגיוון בארגון, מהתפיסות הניהוליות ומהנורמות בו. ב"אקורד" מציעים ארבעה עקרונות מנחים:
- חזקו את הזהות הקבוצתית הארגונית באמצעות חיזוק תחושת השייכות לארגון ובאמצעות הדגשת המשימה המשותפת. הדגישו את ה"ביחד" שמציב חלופה לחלוקה ל"אנחנו" ול"הם" והבליטו אותו.
- הפגינו אמפתיה ורגישות לצרכים של כלל הקבוצות הלאומיות והחברתיות: טעות היא להפגין אמפתיה כלפי צד אחד – ויש להפגינה כלפי הקבוצות השונות בעת ובעונה אחת.
- הכירו בעובדה שליהודים ולערבים נקודות מבט ונרטיבים לאומיים שונים וכי שניהם לגיטימיים. כל קבוצה צוברת חוויות חיים שונות ואין חוויות האחת מבטלות את חוויות רעותה.
- המשיכו לנהוג בהוגנות כלפי עובדות ועובדים המחזיקים בעמדות הפוכות משלכם הן בתחום הפוליטי-אזרחי והן בתחום הלאומי, מתוך הכרה במעמדם ביחסי הכוח בתוך הארגון.
המלצות מעשיות להתנהלות נכונה
- ארגנו עבודת הכנה מוקדמת עם העובדים לקראת המועדים האלה. מתיחות סביב השסע הלאומי היא חלק ממציאות חיינו לאורך השנה כולה, אך היא גוברת לקראת הימים הלאומיים. עבודת הכנה לקראת מועדים אלה חיונית, ובה יש להסביר לעובדים ולעובדות על המורכבויות שתקופה זו מזמנת.
- שדרו מסרים מכבדים המכירים בנקודות המבט השונות ובנרטיבים השונים. מסרים של דרגי הניהול בישיבות ארגון או בשיחות צוות ובשיחות אישיות מבססים את הנורמות הרצויות בארגון. למסרים אלה נודעת השפעה רבה על התנהגות העובדים והעובדות.
- קדמו מדיניות גמישה כלפי הנהלים המקובלים בארגון לגבי נוכחות בימים הלאומיים ובחגים וכלפי עמידה בהישמע צפירת הזיכרון.
פרקטיקות רלוונטיות
- אפשרו לעובדות ולעובדים המעוניינים בכך להצניע את נוכחותם ולא לבלוט בימים אלה, ובפרט בזמן הצפירה. לדוגמה, הגדירו מרחב נפרד לעובדים הערבים שבו יוכלו להתכנס ולא לעמוד בזמן הצפירה או לחלופין מרחב לעובדים היהודים שבו יעמדו יחדיו. צעד מעין זה יאפשר לעובדים הערבים לא לעמוד בעת הישמע צפירה, להישאר במקומם ולא לנקוט צעד אקטיבי של הימנעות.
- התחשבו ככל האפשר בבקשות של עובדים יהודים או ערבים, מטעמים שונים, להיעדר מהעבודה בימים אלה.
- ודאו כי העובדים ערים לאפשרויות העומדות לרשותם.
- היו נוכחים במהלך הימים הלאומיים, היו ערים למתרחש במרחב הפיזי והדיגיטלי, נטרו ואתרו התנהגויות החורגות מהנורמות וטפלו בהן מייד. הגבירו בעובדים את תחושת השייכות ואת הלכידות הארגונית (הדגישו כללים משותפים, משימות משותפות) ותנו לגיטימציה לנוכחותן של הזהויות השונות, של נקודות המבט המגוונות ושל הנרטיבים השונים.
עינת לוי, מנהלת תחום תעסוקה ב"אקורד", מסכמת: "המדריך שלנו מבקש לתת מענה לצורך שקיים בעולם העבודה - לנהל טוב יותר את המפגש היומיומי, המקצועי והאישי, של עובדים ועובדות מקבוצות חברתיות ופוליטיות שונות. עדיין לא מלמדים את זה בקורסי ניהול, אבל האתגר קיים. הנרטיבים השונים קיימים ומשפיעים על ההתנהגות של כולם - יהודים וערבים. ניהול נכון, מודע ואחראי של הצרכים הרגשיים והזהותיים של כלל העובדים בארגון אפשרי ומתחייב, אפילו ובמיוחד בימים רגישים אלה".