"שאפתי עמוק והרהרתי בכך שהחיים הם כמו נשימה ארוכה שמתחילה בכלום ונגמרת בכלום. שאולי אין לי דבר מלבד נשימה, כמו רוח שמנשבת במרחבים הפתוחים וצוברת לאט, בהשפעת הסביבה, תאוצה, כיוון וכוונה. ואולי בתוך המרחבים הפנימיים, המעוננים שלי, הבחנתי בקצה של זנב. ראיתי אותו חומק ממני וממתין, כאילו הוא רומז לי איזה דבר או מנסה לפתות אותי לבוא בעקבותיו. רק לא ידעתי אם זה זנב של מטוס שבו אמריא, או זנב העכבר המפוחד שבי". מתוך הספר "כלומים".
"כל חיי עסקתי ביצירה, מאומנות פלסטית ועד איורים וכתיבה. אך לא פעלתי באופן ממוקד, לא הצגתי את יצירותיי ולא מכרתי אותן, ולכן נראיתי לאנשים מהחוץ כ'כלומי חסר זהות'. כשהתחלתי לעבוד באקים חיפה כמדריך בדיור המוגן של אנשים עם תסמונת דאון, הרגשתי שבמובן הזה הם דומים לי: לא כוח עובד ויצרני, גם לא צרכנים. כמוני, נתפסים גם הם כ'כלומים' בעיני החברה. בשנים הבאות, ככל שהכרתי אותם יותר, התגלו לי הדיירים כנוכחים ביותר", אומר גיא יוספן (51), צייר, כותב, מאייר ומדריך לשעבר בדיור בקהילה של עמותת אקים חיפה.
ב"כלומים", הספר החדש שכתב, הוא חושף את האנשים המיוחדים והיחס של הסביבה אליהם. על הקשר שבין כתיבת הספר לעבודתו באקים חיפה, הוא מסביר ש"כאדם יוצר, הנטייה הטבעית שלי היא להשתבללות, כך שחיפשתי עבודה שתוציא אותי מהסטודיו גם באופן טכני וגם באופן אנושי".
"באקים חיפה מצאתי בדיוק את האתגר להפעיל ולדאוג לדיירים באופן שוטף במשימות החיים, ובו בזמן גם יצירת קשר מפתיע, מחמם לב ומעורר השראה עם אוכלוסייה שלא פוגשים ביומיום. בתקופת עבודתי שם, מעבר להתנהלות השוטפת שהרגישה כמו בית שני ומשפחה, עסקנו גם ביצירה ונוכחתי כי לכל אחד, גם בלי שום רקע, יש עין אומנותית ויצירתית שרק צריך לאפשר לה ביטוי והיא פורחת", הוא מוסיף.
"ככל שהכרתי אותם יותר, התגלו לי הדיירים כנוכחים ביותר, דווקא משום שלא הייתה בהם שאיפה לייצר לעצמם זהות או דימוי של הצלחה. זה משום שמנגנון ההמשגה כמעט אינו פעיל אצלם באופן טבעי. בעיניהם, הצלחה היא לדעת להיות נוכח ולאהוב. למרבה הפלא, גיליתי שמנקודת מבטם אנחנו - האנשים הרגילים - 'כלומים'. ההישגים והמטרות שאנו מחשיבים כל כך לא אומרים להם כלום, ומרחפים אי שם כעננים בשמיים. כך שהצלחה היא מושג הנקבע בעצם בעיני המתבונן", מסביר יוספן.
"זה גורם לנו להרגיש מיוחדים"
"ככה פגשתי את גיל, שכמו שאר הדיירים היה גם הוא ברמה תפקודית של גיל ארבע או חמש. כמו רבים מן האנשים בעלי הצרכים המיוחדים, היה גם הוא שקוף. שחקן לא מהותי במערך החברתי. אומנם המקרה של גיל שונה מזה שלי, ושקיפותו נובעת מעיניו המלוכסנות, אוזניו ואפו הקטנים ופניו העגולים, המלאים. אבל מה שחשוב זה שבעיני עצמנו, השקופים, זה רק נראה כאילו פרשנו או הודחנו מהמשחק. למעשה, אנחנו מחפשים דרך אחרת לשחק". מתוך הספר "כלומים".
את ההשראה לחלקים מהספר, קיבל יוספן ממאיה קוברי ודני דנן, שניהם בשנות ה-40 לחייהם, דיירים בדירת ביכורים שבחיפה, המנוהלת ע"י מערך הדיור בקהילה של אקים. השניים מספרים שהם אוהבים את גיא מאוד ומתגעגעים אליו, והם שומרים עימו על קשר למרות שעזב את הדירה.
"שמענו על הספר שגיא כתב וזה ריגש אותנו מאוד, היינו רוצים שיכתבו עלינו גם בעיתון. יחד עם גיא היה לנו טוב כי עשינו מלא דברים מהנים. אנחנו שמחים מאוד שגיא בחר לכתוב עלינו וזה גורם לנו להרגיש מיוחדים".
"חשוב לי שאנשים לא יקטלגו את מי שנראה למראית עין שונה ממה שאנחנו מורגלים לראות. לאנושיות הרבה גוונים וצורות וכדי להיות אנושיים עלינו להביט מהלב ולא מההגדרות. לדיירים של אקים יש הרבה מה לתרום לנו בהבנה הזו ואם נעזור להם להשתלב בחברה הרווח יהיה לגמרי הדדי", מסכם יוספן.
4 צפייה בגלריה
"אנחנו שמחים מאוד שגיא בחר לכתוב עלינו וזה גורם לנו להרגיש מיוחדים". מאיה קוברי ודני דנן
(צילום: אקים חיפה)
עדי גלעד אסולין, מנהלת תחום הפנאי בעמותת אקים חיפה, מוסיפה: "בעיניי הדיירים, גיא קיבל אותם בדיוק כפי שהם. הוא הצליח להוריד אצלם את החומות ואת רמת השיפוטיות, וראה אותם באמת. לכן, הוא היה מדריך יוצא מהכלל והקשר שלו עם הדיירים הוביל לכתיבת ספר כל כך מדוייק, נכון ומכבד".
"מערכת היחסים ביניהם תרמה לדיירים ולגיא, וזה ניכר מאוד בכתיבת הספר. אני שמחה לראות כי אנשים עם מוגבלות היוו את ההשראה לספר המצויין הזה", מסכמת אסולין.
"הרשים אותי האומץ הזה שלהם ליצור את עצמם גם בלי קהל מתפעל. אולי זה כך בגלל שבעידן הרשתות החברתיות הכול צריך להיראות כדי להיות בעל ערך, בעוד שהם משוחררים ממדדים וממדידות. הפעולות הפשוטות העלו את ערכם בעיני עצמם ללא תלות בלייקים או באימוג'ים או במיני מדבקות וירטואליות – אף על פי שגיל מאוד אהב מדבקות, אבל מהסוג הפשוט, עם דבק. בעיקר חיבב את העגולות, בכל מיני צבעים וגדלים". מתוך הספר "כלומים".
עמותת אקים חיפה מפעילה מערך דיור, בית ספר לחינוך מיוחד, מרכז יום לבוגרים, מועדון חברתי ופעילויות נוספות, שמובילות לביטוי עצמי, בחירה חופשית ומימוש יכולותיו של האדם בקהילה בה הוא חי כאזרח התורם לחברה. העמותה שומרת על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מעניקה להם שירותי חינוך וטיפול במטרה להובילם למיצוי מלא של יכולותיהם ולהשתלבות מלאה בקהילה.
תוכניות העמותה מזה 70 שנה ומעלה לחינוך וטיפול שינתה את חייהם של עשרות אלפי ילדים, בוגרים ומזדקנים עם מוגבלות, כמו גם את חייהם של בני משפחתם, באזור חיפה רבתי – מטירת כרמל בדרום, דרך חיפה והקריות ועד יישובי הגליל בצפון.
