צפו: הד"שים בעברית ובאנגלית של לוחמי גדוד 46
בפתחו של השבוע השלישי למלחמת חרבות ברזל חיילי צה"ל מתארגנים לקראת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה. שבועיים ללא חופש וללא יציאות הביתה, והאופק לא מבטיח שיפור משמעותי בהיבט הזה. כולם מתגעגעים לכולם - החיילים למשפחות בעורף, ההורים והילדים בבית ללוחמים בחזית. עמוסים צ'ופרים ומאפים טריים יצאנו לשטחי הכינוס בדרום כדי לפגוש את את לוחמי השריון בסדיר של גדוד 46 חטיבה 401. מצאנו אותם בשדה צהוב ומאובק אפוף רוח טורדנית, והתכנסנו תחת רשת ההסוואה שמעניקה צל למטבחון המאולתר.
"העיניים שלי - ברקן!", הם צועקים את קריאת הקרב שלהם ומייד באים לעזור לנו לפרוק מהרכב ארגזים של אוכל ופינוקים וציורים ומכתבים מרגשים שילדי בית הספר 'השבעה' במועצה המקומית אזור הכינו למענם בממ"ד.
רון השריונר: "אני רוצה למסור דרישת שלום לאימא, לאבא, לאחותי התאומה ולאחותי הגדולה, לסבא וסבתא וכל החברים. אנחנו שומרים עליכם כל הזמן ואוהבים אתכם. אנחנו פה בשבילכם, שומרים עליכם. תהיו חזקים ואנחנו ננצח".
ניתאי מרוצה מאספקת הסוכר והחטיפים לשבוע הקרוב, ובוחר להקריא באוזנינו את אחד המכתבים המרגשים שקיבלו מהילדים: "לחיילים הגיבורים שלנו - שתחזרו הביתה בריאים בסוף המלחמה. אנחנו אוהבים אתכם". הוא מעמיס את ארגז הצ'ופרים על הכתפיים ומבקש למסור ד"ש למשפחה המורחבת, כולל רשימה ארוכה של בני דודים. "תודה רבה לאזרחים שתומכים בנו, זה מאוד עוזר לנו. אנחנו ניתן בראש לכל המחבלים. תהיו חזקים ותשמרו על עצמכם, תנסו לנהל שגרה. אני מאחל לנו שנישאר מאוחדים וחזקים ביחד".
"החברים והמשפחה שלי באמריקה רואים כל מה שקורה כאן, כל הסרטונים הקיצוניים של החמאס עולים בערוצי החדשות בקליפורניה ונותנים תחושה שהמצב מאוד קיצוני. אז הורים שלי מאוד מודאגים ואני מנסה כמה שיותר להרגיע אותם"
מדרבקים את הכלים
הרוח בשטחי הכינוס מתגברת, האבק ממלא את העיניים וחודר לנחיריים, אבל זה לא מונע מהקשוחים של גדוד 46 להמשיך בפעילות הצבאית ובהכנות האחרונות לקראת התמרון.
ליד אחד הטנקים הנוהמים אנחנו פוגשים את יוני, עולה חדש מאוסטרליה, המבקש למסור ד"ש למצלמה - באנגלית. "דרישת שלום לכל החברים שלי והמשפחה. אנחנו כאן שומרים על עם ישראל ועל המשפחה שלנו והחברים שלנו בארץ. וכמובן, לליאת החברה שלי, תשמרי על עצמך. את יודעת שאני דואג לך. אנחנו עובדים פה קשה, נותנים עבודה רצינית, מדרבקים את הכלים. אנחנו מוכנים, תסמכו עלינו".
בשטח יש עולים חדשים נוספים, לוחמים ומדריכים וכולם מכירים את כולם. ירדן, מדריכת השריון, בבגדים מאובקים ואפוד קרבי, מבקשת למסור ד"ש באנגלית: "אני חיילת בודדה, עליתי לארץ מארצות הברית ואני רוצה למסור למשפחה שלי מלוס אנג'לס ד"ש חם. גם לחברים שלי שם ולחברים שלי פה. אנחנו חזקים ביחד ויחד ננצח. החברים והמשפחה שלי באמריקה רואים כל מה שקורה כאן, כל הסרטונים הקיצוניים של החמאס עולים בערוצי החדשות בקליפורניה וההורים שלי מאוד מודאגים. אני מנסה להרגיע אותם, אומרת להם שהכול יהיה בסדר ואנחנו חזקים ושאנחנו ננצח".