חמושים בארגזי מאפים טריים ובציורים ומכתבים מרגשים עבור החיילים, יצאנו לפגוש את לוחמי הפלחו"ד של גדוד 52 בחטיבה 401 של חיל השריון, הנמצאים ברגעים אלה בשטחי כינוס בכניסה לרצועת עזה, ממתינים לפקודות. אנחנו פה איתם כדי לשמוע על התחושות, להרגיש את האנרגיות ולאפשר להם לשלוח גם דרישת שלום אל המשפחות והחברים.
צפו ברגעים המרגשים מהחזית:
כתבנו אסף קמר מבקר את לוחמי פלחו"ד גדוד 52
הדרך לכאן, על כביש 4 לכיוון דרום, מלחיצה. חסימות הצבא והמשטרה מתחילות כבר דרומית לאשקלון, במטרה למנוע מאזרחים כניסה לשטחי הלחימה. את הציר המוביל אל שטחי הכינוס מאבטחים חיילי מילואים, וגם הם מבקשים למסור ד"ש. המילואימניק יורם אסייג מדגיש שזו לא המלחמה הראשונה שלו, ובכל זאת מבקש למסור ד"ש לאמא, לבתיה אשתו, לילדים ליאל, יובל ודוד. "אנחנו עם חזק, נחזור הביתה בשלום וננצח!", הוא מוסיף.
השלישה החייכנית של הסיירת החטיבתית, סגן אורין יצחק מהיישוב הקהילתי תל תאומים, אוספת אותי ומוסרת ד"ש להורים: "משפחה אהובה שלי, אני אוהבת אתכם. אימא אני יודעת שאת מתקשרת כל הזמן, אני אוהבת אותך ומצטערת שאני לא זמינה".
בנקודה בה שוהים החיילים נפרסה רשת הסוואה עם מטבחון מאולתר, חצי שולחן, אזור לציוד אישי ולשינה בשק"ש על הרצפה, ומערום של ארגזי תחמושת. הלוחמים מצוידים מכף רגל ועד ראש. המקלען לוטם מונה מהיישוב טנא עומרים מבקש למסור ד"ש למשפחתו האהובה. "אני רוצה למסור דרישת שלום להורים, לחברים ולכל עם ישראל. התאמנו ללא הפסקה לרגע הזה, אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים ואנחנו מוכנים".
אנו ממהרים לפרוק את ארגזי המאפים הטריים שהבנות המדהימות של המעון הנעול מסילה, המיועד לנערות בסיכון גבוה בגיל 12 עד 18 מירושלים, אפו במהלך הלילה והמורה שלהן הקפיצה אלינו בבוקר. תוך דקות בודדות הלוחמים מחסלים את כל המאפים.
שרון פינגר הג'ינג'ית, קצינת השיתוף הארטילרי של גדוד 52, רוצה להודות לילדים: "תודה רבה לכל הילדים ששולחים לנו עוגות ומכתבים, זה מאוד מרגש אותנו. עם ישראל מוכיח את עצמו כל פעם מחדש. יש לנו כל כך הרבה עוגות שאני מפחדת שנשמין במלחמה", היא צוחקת.
