"מחאת הנוער למען האקלים" - התחילה מנערה שוודית בשם גרטה טונברג, שבגיל 15, באוגוסט 2018, התחילה לשבות על חשבון לימודיה בבית הספר ולהפגין מול בניין הפרלמנט השוודי נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא משבר האקלים. אליה הצטרפו עוד ועוד תלמידים נוספים ששבתו כל יום שישי והגיעו להפגין יחד איתה, תלמידים ממדינות שונות התחילו תנועה דומה בארצם. התנועה התרחבה יותר ויותר, ונכון להיום כוללת מעל ל-14 מיליון אנשים מ-7,500 ערים בכל היבשות, ששובתים ברחבי העולם למען אותה מטרה.
לפני פרוץ הקורונה התנועה הגיעה להישגים רבים, זכתה לתמיכה ממנהיגים שונים ברחבי העולם ולסיקור תקשורתי נרחב, והעלתה מחדש וביתר שאת את הסוגיה הקריטית – משבר האקלים. המאבק של טונברג קיבל הכרה בינלאומית, והיא קיימה פגישות בנושא עם ראשי מדינות רבים ואפילו עם האפיפיור, ונאמה מול ועידת האקלים של האו"ם.
צפו בבני הנוער מ"מחאת הנוער למען האקלים" בהפגנות בארץ:
נפגשנו לשיחה עם רעות זיק חייט, בת 15 מפתח-תקווה, תלמידה בכיתה י' בתיכון החברתי בתל אביב, ופעילה ב"מחאת הנוער למען האקלים".
למה החלטתם למחות?
"אנחנו הסניף הישראלי של מחאת ימי שישי למען העתיד (Fridays For Future) שצוברת תאוצה ברחבי העולם, ומובלת על ידי תלמידים השובתים על אי ההתמודדות של הממשלות ונבחרי הציבור עם משבר האקלים שמאיים על עתיד האנושות, במטרה להניע אותם לשינוי גישה ונקיטת הפעולות ההכרחיות.
החלטנו למחות כי אנחנו אלו שנישא בנזקים של משבר האקלים שהדורות הקודמים לנו יצרו. המשבר צפוי לפגוע בחיינו באופן בלתי הפיך ולמנוע מאיתנו כל סיכוי לעתיד יציב ובטוח. אנו בעצם פועלים למען הבטחת העתיד של הדור שלנו".
על מה אתם מוחים?
"כרגע, בישראל אין כמעט חקיקה ואכיפה בנושא משבר האקלים, והחשיבות שלו בזירה הפוליטית כמעט אפסית. כל זאת בזמן שדו"חות של האו"ם הכריזו על כך שאם לא יהיה שינוי משמעותי בגישה ובפעולה העולמית בנושא עד שנת 2030, התהליך לו אנו קוראים משבר האקלים יגיע לנקודת "אל חזור" שממנה לא נוכל לתקן את הנזק שנעשה ושיפגע בחיי היום יום של כולנו. אנו מוחים על אוזלת היד של הממשלה בנושא בעל חשיבות כל-כך גדולה לאזרחי המדינה, במהלך שיפגע בעתיד של כל אחד ואחד מאיתנו".
כמה זמן את פעילה בתנועה? איך הגעת והתחברת אליה?
"אני חברה במחאת הנוער למען האקלים כשנתיים וחצי. הגעתי לתנועה כי תמיד הייתה לי קצת מודעות מהבית (ההורים שלי סיפרו לנו קצת על ההתחממות הגלובלית וכדומה). קיבלתי הודעת שרשרת על הפגנה והלכתי אליה, ואז הצטרפתי למחאת הנוער למען האקלים".
מה היה השלב הבא?
"הלכתי להפגנה הראשונה, זו הייתה הפגנה של התנועה הבינלאומית שצעדה מבית המשפט העליון עד הכנסת. זו הייתה ההפגנה הראשונה שלי ומאוד התלהבתי לראות שיש כל כך הרבה אנשים שאכפת להם מהנושא".
מה בעצם עושה התנועה?
"התנועה פועלת בכמה חזיתות: רשתות חברתיות, מחאות ועוד. אנחנו פועלים מול חברי כנסת ומקבלי ההחלטות בניסיון להשפיע על הצעות חוק שונות ולקדם את המטרות שלנו.
העבודה נעשית בצוותים, יש צוות לכל נושא שאנחנו פועלות בו (למשל – העברת הרצאות) צוות שפתוח לכל הפעילים במחאה שרוצים להצטרף ואחראי על כל הדברים שקשורים לזה ומקבלים את ההחלטות ביחד. אני פעילה ברוב הצוותים שלנו, כל אחד יכול לבחור לאן הוא רוצה להצטרף ולכמה צוותים הוא רוצה להצטרף. למשל ממש לפני הבחירות האחרונות הייתה הפגנה מאוד גדולה שארגנו, היו בה יותר מ-2,000 אנשים שצעדו ביחד ודרשו מהממשלה לטפל במשבר הכי גדול שמאיים על החיים של כולנו. ניקח חלק כמובן גם במצעד האקלים שיתקיים בתל אביב - שם עם ארגונים ואנשים פרטיים נוספים, נקרא למקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת, במגזר העסקי, בחברה האזרחית ובאקדמיה, לקדם את הדרישה למען חיים ועתיד טוב יותר עבורנו, עבור הדורות הבאים וכלל החיים על כדור הארץ".
צפו בגרטה טונברג נואמת בוועידת האקלים במדריד:
גרטה טונברג נואמת בוועידת האקלים במדריד
(צילום: רויטרס)
כמה פעילים יש בארץ ומה הקשר ביניהם? גילאים? משהו שמאפיין אותם?
"בארץ יש בערך 1,500 פעילים רשומים בגילאים 11-18. החברים בתנועה מאוד מגוונים, מגיעים מכל הארץ ומכל שכבות האוכלוסייה השונות".
יש איזושהי מערכת שמרכזת את הפעילות? איך היא פועלת?
"אחד הדברים החשובים לנו בתנועה הוא שלאף אחד לא יהיה יותר כוח מלאחר. כל אחד יכול לבחור כמה הוא רוצה להשקיע ובאיזה צוותים לקחת חלק. בהחלטות גדולות, יש צוותים מסודרים שמחולקים לתחומי אחריות שונים ושם מחליטים את כל ההחלטות הרלוונטיות בהחלטה משותפת".
מה הדבר שהכי חשוב שכולנו נעשה כדי לשמור על כדור הארץ?
"הדבר הכי חשוב שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשמור על כדור הארץ הוא שנפעיל לחץ משותף על הממשלה. רק בצעדים מדיניים גדולים נצליח להשיג תוצאות משמעותיות. כמובן שהצטרפות של כמה שיותר אנשים לתנועת המחאה תשפיע יותר על החלטות כאלו".
מה התגובות שמקבלים? איך ההורים מגיבים?
"ההורים שלי יחסית מודעים לנושא. בהתחלה, הם הופתעו שאני מתעניינת בזה. אבל חשוב להגיד שאנחנו תנועה מאוד אחראית, ההפגנות שלנו לא אלימות וכולן מאושרות על ידי המשטרה, אז הדבר פחות מדאיג את ההורים. באופן כללי, אני חושבת שאנשים מושפעים מהכוח שיש לתנועה על המציאות שחברים בה בני ובנות נוער".
לו היית ראשת הממשלה, או השרה לאיכות הסביבה מה היית עושה אחרת?
"אם הייתי ראשת ממשלה, הייתי מעבירה את המדינה לשימוש באנרגיות מתחדשות, אנרגיות שבהן לא נפלטים גזי חממה לאטמוספרה (גורם מספר אחת להתחממות הגלובלית). כמו כן, הייתי מכריזה על משבר האקלים כמצב חירום מדיני וככזה הייתי מפנה משאבים רבים לטובת הטיפול בו. בנוסף, הייתי משקיעה בחינוך הילדים ומכניסה לבתי הספר תוכנית חינוך חובה בנושא האקלים".
האם את מקבלת כסף עבור הפעילות? מרוויחה משהו?
"כל הפעילות נעשית בהתנדבות מלאה. המחאה מאורגנת ומובלת על ידי בני נוער בלבד ומקבלת אליה כל בן או בת נוער באשר הם, ללא הבחנה על פי דת, לאום, מין, מוצא או מיקום גיאוגרפי, ואני מזמינה את כולם להצטרף אלינו".
