בשיתוף מפעל הפיס
שווים בתעסוקה מפעל הפיס משתקמים 3
(צילום: טל שחר)
כתבת: מור גורן-גבאי | הפקה: אור נתן | צילום: טל שחר | עריכה: שחר ברקת | תוכן: איתי חמני
סתיו בכר ועדן רם שירתו בבסיס אורים כשמחבלים חדרו אליו ב-7 באוקטובר. רק בדיעבד, כשנפגשו בתקופת השיקום, הן הבינו עד כמה הסיפור שלהן דומה. הן נפגעו קשה: סתיו הרגה מחבל, ספגה כדור וחייה היו בסכנה, ועדן ספגה 12 כדורים והעמידה פנים שהיא מתה כדי להינצל.
שתיהן איבדו חברות וחברים קרובים, ועושות היום הרצאות כדי שכולן יכירו את הסיפור שלהן ויזכרו את הנופלים.
המפגש בין סתיו ועדן, אשר נערך במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", המסייע מאז הקמתו לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה, מוקדש בשנה הנוכחית לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בגוף ובנפש, חיילים ואזרחים, ומציע להם הכשרות מקצועיות ייעודיות מתוך מטרה לצבור ידע, קשרים והזדמנויות חדשות. "שווים בתעסוקה" הוא שיתוף פעולה מתמשך בין מפעל הפיס, עמותת שווים וקבוצת "ידיעות אחרונות", והשנה שותפים גם המרכז הרפואי איכילוב, סיסקו ישראל וגופים נוספים.
"כשהתחילו האזעקות רצתי עם הפיג'מה והנשק למיגונית", מספרת עדן, קצינת כוח אדם שהייתה קצינה תורנית באותה שבת, "אחרי שעה הבנו שיש חדירת מחבלים כי שמענו יריות. בדיוק כשרצנו לחמ"ל, הם פרצו את הגדר והתחילו לירות עלינו. רצתי על החיים שלי, ותוך כדי קיבלתי כדור ברגל. הרבה חיילים בבסיס, חברים שלי, נהרגו במהלך התקיפה: ליאור, אופיר, איתמר. מהחמ"ל התחלתי כבר לשלוח הודעות פרידה למשפחה שלי. כל החיילים שהיו בחמ"ל נלחמו כמו מטורפים, סמל דנית כהן שהתריעה, סרן אלינה פרובוסודובה שניהלה את הלחימה, רס"מ אהרון פרש שהוקפץ מהבית לבסיס וסמל שיר שלמה ז"ל שעשתה לי חוסם עורקים, ואחרי שאהרון נהרג לקחה את הנשק שלו ונלחמה עד הסוף".
הגיבורות והגיבורים של בסיס אורים
בפלישת המחבלים לבסיס אורים, הפגינו החיילים והחיילות גבורה בלתי נתפסת. עדן וסתיו מבקשות להנציח את מי שנאבקו באומץ על הבסיס - ושילמו את המחיר הכי כבד שיש. הלוחמים והלוחמות שהפגינו חברות אמיתית ועוצמה, ועשו כל מה שניתן כדי להגן על הבסיס וגם האחד על השניה.
סמל דנית כהן ז"ל שהכריזה בכריזה של הבסיס כשהמחבלים פרצו וצעקה למחבלים כדי להרתיע אותם מלחדור אל תוך החמ״ל באומץ רב, ותפקדה כסמב״צית ממש עד הרגע האחרון.
רב״ט ליאור לוי ז"ל, שנפלה בריצה בדרך לחמ״ל - כשהייתה בדרך לעזור לסמל איתמר עייש ז"ל, שנפל במיגונית כשמחבלים הגיעו אליו. ליאור יצאה לסייע כשהיא יודעת שהיא מסכנת את עצמה.
רס״מ אהרון פרש ז"ל, נגד אשר שרת בבסיס כ-15 שנים, קפץ מהבית ברגע שהכל התחיל. יש לו חמישה ילדים הוא שומר שבת, והוא עזב את הכל כדי להגיע לעזור. אהרון עמד עם הנשק מחוץ לחמ״ל כדי להגן על הבנות - אפילו כשידע שהוא הראשון שייפול.
סמל שיר שלמה ז"ל עשתה לעדן חוסם עורקים מהקפוצ'ון שלה ועזרה לה. לאחר שאהרון נהרג, היא לקחה ממנו את הנשק כדי להילחם, ותפקדה כסמב״צית עד הרגע האחרון.
רב״ט אופיר דוידיאן ז"ל, שנפלה בריצה בדרך לחמ״ל, שמרה על קור הרוח והרגיעה את הבנות במיגונית.
סרן אלינה פרובוסודובה ז"ל, הייתה המפקדת התורנית באותה שבת ותיפקדה בצורה מעוררת השתאות במציאות בלתי נתפסת. היא ניהלה את כל הלחימה ופיקדה על כולם, נלחמה מול המחבלים כמו לביאה בגבורה רבה.
סמל עדי גרומן ז"ל, לוחמת באיסוף קרבי, נפלה בקרב בבסיס אורים אחרי ארבע שעות לחימה. סתיו מספרת: "היא הייתה החיילת המושלמת, הלוחמת הטובה ביותר, נלחמה מול המחבלים כמו גיבורה אמיתית, גם כשידעה שזה יכול להיגמר ככה". יהי זכר כולם ברוך.
"בדיעבד הבנתי שקיבלתי 12 כדורים"
"אחרי פיצוץ גדול של רימון, המחבלים נכנסו לחדר והתחילו לרסס בלי סוף", מספרת עדן. "הרגשתי הדף בשל כמות הכדורים שנכנסו לגוף שלי וחיכיתי לכדור האחרון שייקח אותי כבר. במובן מסוים העדפתי לסיים עם זה כמה שיותר מהר. הבנתי שאני הולכת למות".
עדן החליטה להעמיד פני מתה. "חשבתי שאולי הם יחטפו אותי כי אני עדיין בחיים ורציתי למנוע את זה", היא מסבירה, "המחבלים עשו וידוא הריגה למי שנראה להם חי, צילמו סרטונים, ויצאו. התחלתי למשש את כולם ולהבין מי בחיים. היחידות שניצלו היו אני וסהר. הרבה בזכותה ניצלתי. היא הצליחה להחזיק אותי ערה כל הזמן הזה, במשך ארבע שעות, עד שהגיע החילוץ. כל הזמן הייתי בטוחה שאני הולכת למות תוך כמה שניות".
רק כשחילצו אותה, עדן איבדה לראשונה את ההכרה. "בדיעבד הבנתי שקיבלתי 12 כדורים ובנס הם פגעו רק בגפיים", היא מספרת", "הלוחמים שמצאו אותי אמרו שהם היו בטוחים שאני לא בחיים".
"יריתי בו"
אחרי ארבע שעות של לחימה, "ממש כמו בפאודה, אמרתי לתקווה, הקצינה שלידי, שנראה לי שירו בי. מיששתי לעצמי את הבטן וראיתי שכל היד שלי מכוסה בדם. צרחתי שיצילו אותי. שמו אותי על עלים, וכל מה שחשבתי זה שייכנסו לי עלים לשיער. ניסיתי להרים את הראש וצעקו עליי להוריד אותו. החובשת שהייתה שם, לינור, הצילה לי את החיים. פתאום הגיעה עוד פצועה. שמו אותה לידי וקלטתי שזו עדי גרומן, חברה ממש טובה שלי. ברכב שפינה אותנו ניסיתי לבדוק אם היא עדיין חיה, והיא פשוט לא הגיבה. בשלב זה כבר הבנתי. בסורוקה עברתי שני ניתוחים מאוד קשים. הכדור גרם למעיים שלי להתפוצץ. זה יצר לי זיהום בבטן. הייתי חמש דקות מהמוות".
תהליך ההתאוששות היה ממושך. "הייתי מאושפזת שלושה חודשים ואחרי זה עברתי לעוד חודשיים של שיקום בשיבא", אומרת עדן ופונה לסתיו, "ואני זוכרת שיום אחד פנית אליי. לא ידעתי מי את".
סתיו מספרת כי "באחד הימים ניגשה אליי מישהי, נתנה לי חיבוק ואמרה שהיא כאן כדי לבקר קצינה מהבסיס שלי. לא הכרתי את השם שלך, אבל אמרתי שאני חייבת לדבר איתך".
"קרה לנו נס"
עדן אומרת כי "העובדה ששרדנו היא ממש נס. אני לקחתי את הפציעה לכיוון של לנסות לצמוח מזה ולהסתכל קדימה, כי אני רוצה להאמין שלא סתם נשארנו בחיים. יש לנו עוד הרבה מה לתרום לעולם הזה. זו אחת הסיבות שהתחלתי עם ההרצאות. הרגשתי שברגע שאני מדברת ומעבירה את המסר שלי, זה נותן אור לאנשים אחרים".
סתיו מספרת: "הפציעה הזו ביגרה אותי. קיבלתי פרופורציות לחיים. אני אומרת תודה על מה שיש. גם אני התחלתי לעשות הרצאות בבסיסים. אני מספרת את הסיפור שלי בשביל עדי, חברה שלי. אני רוצה שהסיפור ייצא וישמעו מה חווינו באותו יום. זה ממש חשוב".
עדן משתפת כי "ההרצאות האלו, בסוף, זו דרך להנציח את הנופלים". במבט קדימה היא אומרת: "אני רוצה לעשות הסברה בעולם, ולטייל קצת".
בכל הנוגע לשיקום, עדן מעידה כי "היחס אלינו היה מדהים, גם בשיקום וגם לאחר מכן. יש מעטפת כל כך גדולה של אנשים שתורמים, שרק רוצים לתת לנו, לטפל ולעזור". סתיו מציינת כי "גם אנשים פרטיים הגיעו, חילקו אוכל. יש גם את הפעילות של פרויקט 'שווים בתעסוקה' שמציע קורסים בתחומי ההייטק לנפגעי המלחמה זה יכול להיות רלוונטי גם לנו". עדן מסכמת: "אני ואת, שתינו פצועות, יש משהו שמאחד בינינו שאף אחד לא יצליח להבין".
נפגעתם במלחמה? אנחנו כאן עבורכם
במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", אנחנו מזמינים אתכם להירשם לקורסי ההייטק החדשים של NESS ו-InfinityLabs R&D שמוצעים עכשיו ללא תשלום, במיוחד עבור נפגעי המלחמה בגוף ובנפש. במסגרת הקורסים, המשתתפים יקבלו ליווי מקצועי וסיוע - עד להשמה.
בין הקורסים המוצעים: פיתוח תוכנה, דאופס, פיתוח אוטומציה ובדיקות ידניות ותמיכה טכנית. ההרשמה בעיצומה (מספר המשתתפים מוגבל):
חברות נוספות שרוצות לפתוח הכשרות ייעודיות במסגרת המיזם מוזמנות לפנות במייל מטה לאבישג אלבז הרוש: Avishageh@gmail.com
פורסם לראשונה: 10:03, 08.08.24
