כשבועיים לאחר חשיפת מצוקתם של משרתי המילואים הבודדים ב-ynet, שם הובא סיפורו של רס"ן במיל' אריה דרגל שתיאר בקול חנוק כיצד עלה ארצה מתוך ציונות ונקלע למשבר נפשי וכלכלי, מתקדם צה"ל לקראת פתרון: בימים אלה מגובשים קריטריונים חדשים לאפיון והקלות עבור משרתי מילואים בודדים.
ועדת העלייה והקליטה בראשות ח"כ עודד פורר התכנסה אתמול (ב') לדיון המשך בנושא, ותתכנס למעקב נוסף מחר (ד'). המהלך צפוי לצאת לפועל בינואר 2025, לאחר שיאושרו הקריטריונים.
הטיפול באוכלוסיית המילואמניקים הבודדים הופך קריטי יותר ויותר, כשהיא הולכת וגדלה לאור המלחמה ולאור מצבם של היהודים בעולם בעקבותיה. יצוין כי בעקבות הכתבה הקודמת, פנו למערכת האתר מטפלים ומטפלות רבים שהציעו את שירותיהם בהתנדבות מלאה למשרתים ולמשרתות.
המספרים מאחורי המשבר
"נפרדתי מההורים שלי בהולנד בלי לדעת אם אראה אותם שוב. שירתי 250 ימים במילואים, אני חייל בודד ואין לי משפחה בישראל שתתמוך בי", שיתף לוי פרגר, לוחם מילואים בודד, בדיון בוועדת העלייה והקליטה. "המשפחה של בת הזוג שלי אימצה אותי אליה, אבל כשנפרדנו - נפרדתי גם מכל התמיכה של משפחתה. המצב כל כך חמור שיש לי חברים שהם חיילים בודדים במילואים שעוברים לישון מספה אחת לאחרת".
בדיון עלה גם סיפורו הטראגי של סנטיאגו עובדיה גונזלס ז"ל, לוחם סיירת נח"ל שעלה מוונצואלה. "לפני המלחמה סנטיאגו היה אדם שמח. אחרי תשעה חודשים של לחימה בעזה הוא השתנה", סיפר אחיו סבסטיאן. "הוא נאלץ לחזור לדירה ריקה בלי שום אדם שיסייע לו להתמודד עם המצוקה הנפשית האדירה שלו. אנחנו מבקשים לשנות את החוק, כך שגם חיילים שנפלו כתוצאה מהתמודדות נפש יהיו מוכרים כחללי צה"ל".
לפי נתוני צה"ל, מאז תחילת המלחמה שירתו כ-13 אלף משרתי מילואים בודדים, מתוכם 8,300 רווקים, 2,401 נשואים ו-157 גרושים (58 עם ילדים ו-99 ללא ילדים). 17 חיילים בודדים נפלו במערכה, מתוכם 11 חיילי חובה, שישה משרתי מילואים, ארבעה חללי משטרה בודדים וכן רבש"צ אחד בודד.
צביקה גרייבר, יו"ר ומייסד עמותת "KEEP OLIM IN ISRAEL": "אנחנו מנסים ליצור קשר עם משרד הביטחון וצה"ל כדי שיסייעו לנו בתמיכה נפשית בלוחמים משוחררים, אבל לא מצליחים לקבל שיתוף פעולה. יש יותר מדי מקרים של מילואימניקים בודדים ששולחים יד בנפשם בזמן שהם בחופשה בבית"
רס"ן נועה אחיון, רמ"ד פרט מילואים בצה"ל, הציגה את התוכנית החדשה: "בחודש נובמבר התחלנו עבודת מטה לגבי אפיון של החיילים הבודדים במילואים. במסגרת הטיוטה שהכנו, חייל מילואים בודד שיש ברשותו דירה גם בישראל וגם בחו"ל, יוכל לקבל החזר כספי מלא על הדירה הזולה מביניהן. אנחנו מתכוונים להכניס סיוע כספי דרך ועדות פרט והענקת יום סידורים".
המאבק הבירוקרטי של העמותות
צביקה גרייבר, יו"ר ומייסד עמותת "KEEP OLIM IN ISRAEL", חשף את המצוקה: "העמותות עושות את הבלתי אפשרי כדי לתמוך בחיילים המשרתים. אנחנו מנסים ליצור קשר עם משרד הביטחון וצה"ל כדי שיסייעו לנו תקציבית בתמיכה נפשית בלוחמים משוחררים, אבל לא מצליחים לקבל שיתוף פעולה מצידם. לצערי, יש יותר מדי מקרים של חיילים בודדים משרתי מילואים ששולחים יד בנפשם בזמן שהם בחופשה בבית".
במקביל, מצבן הכלכלי של העמותות קשה ביותר: תמיכת משרד הביטחון בעמותות המסייעות לחיילים בודדים עומדת על 300 אלף שקלים בלבד, ומשרד העלייה תקצב אותן ב-144 אלף שקלים. "אני לא מבזה את עצמי בבירוקרטיה של הגשת טפסים לבקשת תמיכה למשרד הביטחון", אמרה שפרה שחר, מנכ"לית עמותת "בית חם לכל חייל". "כספי התמיכה בעמותה שמתקבלים לא מצדיקים את המאמץ".
אייל האנס, ראש אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון, הסביר כי "שיטת התקצוב של התמיכות מתבססת על הוצאה כספית של העמותה ועל מספר החיילים המשוחררים בהם היא נוגעת". נציגת משרד העלייה והקליטה, אירנה ראובני, הבטיחה כי "בשנת 2025 אנחנו נשנה את מבחן התמיכות בעמותות, והוא יהיה הרבה יותר רחב ונגיש".
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, סיכם: "המלחמה הנפשית והכלכלית של משרתי המילואים, ובמיוחד העולים החדשים המשרתים, מתחילה ברגע שהם משתחררים. העמותות מגיבות יותר מהר מהממשלה במתן סיוע למי שזקוק. חייבים להקצות בין שלושה ל-10 מיליון שקלים לטובת המילואימניקים הבודדים. זה צריך להיות בראש סדר העדיפויות, וההטבות צריכות להינתן בדחיפה ולא בבקשה".
פורר אף הוסיף כי, "תמיכת משרד הביטחון בעמותות לחיילים בודדים מסתכמת בסכום זעום ומבזה - עדיף כבר שמשרד הביטחון יכריז שהוא לא תומך בעמותות בכלל".