הללויה, ההסכם בין האוצר ובין הסתדרות המורים נחתם ושנת הלימודים נפתחה כסדרה. נטישתם של מורים רבים והחסך הגדול בהם דחק את המנהלים להודות בכך שלתפקידי הוראה כעת "מקבלים כל מי שנושם". אך בתוך המציאות הזו יש מי שעדיין מסרבים לאבד תקווה, רואים במקצוע ההוראה שליחות, ורואים במשבר הזדמנות היסטורית לחולל שינוי במערכת החינוך, לקדם שינוי מלמטה למעלה ולשלב מודלים פדגוגיים חדשניים במערכת השעות של התלמידים.
רבים מהם יכלו לעבוד בהייטק אבל בוחרים במקצוע ההוראה בשל מחויבותם לקידום שוויון והרצון לחולל שינוי בחיים של ילדים בפריפריה הגאו-חברתית של ישראל. ברקת כהן (35) ונופר פודולינסקי (29) הן מורות בבית-הספר "דרכא- זינמן" שבדימונה. כהן מורה לביולוגיה ופודולינסקי מורה למתמטיקה, מקצועות שהדרך הטריוויאלית ללמד וללמוד אותם היא בהוראה פרונטלית - ישיבה על כסא מול שולחן כשהמורה פותרת תרגילים על גבי הלוח ומכתיבה לילדים את החומר הנלמד לצורך שינונו.
כהן נכנסה להציץ יום אחד בשיעור מתמטיקה שהעבירה פודולינסקי וגילתה שאפשר גם לגמרי אחרת. במקום לקרוא לתלמיד ללוח לפתור תרגיל, פודולינסקי חילקה לתלמידים משחקי חשיבה מרהיבים מעץ שנראו מסובכים יותר מכל תרגיל מורכב. "סיפרתי לברקת שאלו משחקי חשיבה שאנחנו נוהגים לשחק שנים בבית שלי, בערב שישי, או אפילו אני והילדים שלי בשגרה, והחלטתי לשבור שגרה גם אצל התלמידים ולנסות לפתוח להם קצת את אופן החשיבה", מסבירה פודולינסקי.
יום למחרת נכנסה כהן לחדר המורים עם הצעה מפתה: "מי רוצה להקים איתי בבית-הספר את הדבר הגדול הבא?" שאלה, אלא שאף מורה לא הבין על מה היא מדברת. כהן, היא בוגרת תוכנית "חותם נעמי" שמציעה לבעלי תואר ראשון הכשרה להוראה בתוכנית ייחודית בשיטת on the job training וללמד בבתי ספר בפריפריה החברתית במטרה לקדם שוויון הזדמנויות.
בטרם הצטרפה כהן לתוכנית הייתה היא הנדסת כימית וביוטכנולוגית בתעשייה אווירית והיום היא מורה לביולוגיה. כהן אף הצטרפה לתוכנית נוספת של ארגון חותם – "מהשטח" שמלווה ותומכת במורים בקידום יוזמות מקדמות שוויון הזדמנויות בכיתה ובבתי הספר. "כשברקת שאלה את השאלה הגדולה הזו הרגשתי שנדלקת לי נורה בראש כמו בסרטים המצוירים" וישר התפרצתי ואמרתי "אני השותפה שלך", משחזרת פודולינסקי.
"חשבתי לעצמי למה שלא ניקח את המשחקים הקטנים האלו ונחשוב בגדול- נקים חלל באווירה מתמטית שבו התלמידים יוכלו לפתח חשיבה מחוץ לקופסה וחשיבה מתמטית גם כשהם לא בשיעור מתמטיקה וננגיש להם את המקצוע באופן הכי כיף וטבעי שיכול להיות", היא מסבירה.
6 צפייה בגלריה
"בעזרת הפלטפורמה הייעודית למימון המונים באתר 'לכיתה' גייסנו בתוך חודש את מלוא הסכום הנדרש".
"החשיבה המשותפת גרמה לנו להבין שיש פה הרבה יותר מלימוד מתמטיקה אלא הזדמנות לפתח חשיבה יצירתית ופיתוח מסוגלות, אלו כלים שיכולים לעזור בכל מקצוע", מוסיפה כהן. "התוכנית 'מהשטח' אפשרה לנו לממש את החלום. התחלנו לתכנן את עיצוב החלל – מצבע הקירות ועד ישיבת הילדים על פופים ושטיחים. הבנו שרשימת הציוד ארוכה עד מאוד ובעזרת הפלטפורמה הייעודית למימון המונים באתר 'לכיתה' גייסנו בתוך חודש את מלוא הסכום הנדרש. החלום שלנו קורם עור וגידים ובניית החלל ועיצובו בעיצומה".
"אנחנו מצליחים לשנות מציאות"
גם שיר פרגסון (32), מחנכת כתה ט' ומורה למדעים בבית הספר "ביאליק רוגוזין" שבדרום ת"א, לא יכלה להישאר אדישה להצעה שפגשה כ"בדרך אגב" בחדר המורים מעמיתתה, מורה ותיקה יותר בבית הספר- דנה נמני (35), שהיוותה עבורה מנטורית במסגרת התוכנית.
"בית הספר בו אני מלמדת הוא בית ספר מוכר ומזוהה בעיקר עם אוכלוסיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה שגרים באזור", מסבירה פרגסון. "זה מה שכבש אותי בבית הספר- ילדים ממגוון תרבויות, היכולת לחולל שינוי כל-כך גדול ולהיות משמעותית בחיים שלהם, להוביל אותם להצלחה. במקרה של בית הספר שלנו האתגר והסיפוק בקידום התלמידים ופיתוח מיומנויות שיעזרו להם להבטיח את העתיד שלהם, הם לא קלישאה - אנחנו מצליחים לשנות מציאות", היא נחרצת.
"החלום שלי היה לצאת עם התלמידים שלי לטיול מנהיגותי, לא עוד טיול שנתי סטנדרטי אלא אחד עם ערך מוסף. בעברי הייתי מדריכת טיולים, חינוך וטיולים הם שני תחומים קרובים לליבי, לכן, כשדנה שאלה אם יש יוזמה שהייתי רוצה לקדם בבית הספר, היה לי ברור שאני לוקחת את הכיתה שלי לשטח, לא לטיול שנתי רגיל, למסע מנהיגות, טיול מאתגר שבו התלמידים והתלמידות שלי יקחו חלק משמעותי - בתכנון ובטיול עצמו.
מדובר בילדים שחלקם לא יכולים לצאת לטיולים בדרך כלל, כי עליהם להישאר בבית עם אחיהם הקטנים כשההורים עובדים. בטיול הזה הייתה התגייסות גדולה במיוחד גם של התלמידים וגם של ההורים, מתוך ההבנה שהוא לא עוד טיול שנתי רגיל. התלמידים עומדים בראשו - הם תכננו את הטיול מא, ועד ת'. התכוננו מראש ולמדו את השטח, ניווטו, בישלו על מחבת ארוחת בוקר לכתה שלמה, דאגו שכל הילדים התעוררו, וווידאו שאף אחד לא יפספס את ההזדמנות לצאת למסע הזה. ההתגייסות הכיתתית הייתה בשיאה, והמורל הורגש הרבה אחרי שהטיול הסתיים, ממש הרגשתי את השינוי בכיתה. הייתה הזדמנות לכל אחד לבטא את כישורים אחרים, חוזקות שלו או אפילו דברים שמאתגרים אותו - לבחור איך להתמודד עם הסיטואציה ולהתחזק, התלמידים פשוט עשו הכול ואני צפיתי מהצד והתגאיתי".
"בסופו של היום ההורים חיכו לתלמידים בגינה קרובה לבית הספר עם כיבוד, שתייה ומוסיקה טובה והרגשתי שכאן חלה נקודת מפנה משמעותית. ממקום שאני תמיד צריכה לרתום את ההורים, להשקיע, לא הייתי צריכה לעשות דבר. ההורים ארגנו הכול בעצמם, וזה ממש לא מובן מאליו שהורים שעובדים לילות כימים מצליחים להתפנות ולהרים ערב כזה - נדמה לי שההכנות והראייה שלהם של מה שהילדים עשו בשביל היום הזה, גרמה להם להבין שגם הם יכולים. לראשונה הרגשתי שאני סוכנת שינוי חברתי- משנה תפיסות ומצליחה לגעת בילדים ובהורים שלה ם. התרגשנו מאוד! התלמידים הרגישו שהם הרוויחו את הארוחה הזו, הם היו ממש גאים בעצמם", מתגאה פרגסון.
"שטח הוא כלי חינוכי מדהים בעיניי ומקום שבו אני מרגישה מאוד בנוח, אני שמחה שהייתה לי ההזדמנות להשתמש בו בתבונה עם הכיתה שלי, רגע לפני שהם עברו לתיכון. אני חושבת שנכון לשלב שטח בהוראה ובלמידה, ובעיקר לאפשר גם למורים לבטא את עצמם ולהגשים חלומות", היא מסכמת.
"הרקע הסוציאלי או הכלכלי של הילדים לא מעיד דבר על יכולותיהם"
אוראל כץ (34) מהישוב עלי זהב שבשומרון הוא מורה לחינוך מיוחד בבית ספר היסודי "קיבוץ גלויות" שבפתח תקווה. "בית הספר ממוקם בלב שכונת פ'גה וחלק גדול מהתלמידים באים מרקע סוציו-אקונומי לא פשוט, מסביבה ביתית דלת אמצעים", משתף כץ. "מהרגע הראשון שהגעתי לבית הספר רציתי להוכיח שהרקע הסוציאלי או הכלכלי של הילדים לא מעיד דבר על היכולות שלהם - וממש כמו צמחים צריך לזרוע, לגדל, לטפח ולהשקיע בהם כדי שיניבו פירות".
כץ בחר לקחת את המטאפורה הזאת צעד אחד קדימה. ממורה במילוי מקום שליווה את הכיתה הרגשית בה לומדים ילדי החינוך המיוחד, הוא הפך אותם לחלוצים של הרעיון שלו להפוך כל שטח יתום בבית-ספר לגינת ירק.
"הכיתה הרגשית הקימה יחד איתי את רוב השטחים החקלאיים בבית הספר, ילדים שקשה להם מאוד בכיתה -מגשימים את עצמם דווקא בחוץ, בטבע, בסביבה הטבעית של האנשים לפני שידע האדם מסכים מה הם", הוא מוסיף בחיוך.
"החלטתי פשוט להקים דברים יש מאין, ולשלב את המגרש הביתי שלי - ההתמחות במדעים ובחקלאות -בבית הספר. מאוד מהר הילדים התחברו לרעיון וחיכו בכיתה לשיעורים איתי רק כדי שנוכל לצאת החוצה. גינת ירק, חממת לימוד, בריכות מים וגידול צמחי מים - את רוב הדברים האלו הקימו תלמידי החינוך המיוחד שלי, הם בנו את התשתית שממנה לומדים ונהנים בה כל תלמידי בית הספר היום".
ההבנה שהחלוצים ליישום החזון של כץ יהיו דווקא תלמידי החינוך המיוחד - הרגשי, התחדדה בו מתוך נסיון אישי כואב. "במרץ 2001 איבדתי שניים מהחברים הטובים שלי נפתלי לנצקרון ואלירן רוזנברג ז"ל כשהם בני 13 ו-14 בלבד, הם נרצחו בפיגוע בו מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בצומת נווה ימין כשהם דרכים לבית הספר", הוא משתף בכאב.
6 צפייה בגלריה
"התלמידים והתלמידות רואים כמה גבוה הם עוד יכולים להגיע, מה הם יכולים להיות". אטראל כץ ותלמידים
"התרפיה שלי הייתה הצמחים, מעבר ליכולת הרפואית הבלתי נדלית של צמחי המרפא, היה טמון בהם גם הכוח לעזור ולרפא לי את הנפש", מודה כץ. "שמחתי להיות זה שמגלה את העולם הזה לילדים שכל כך זקוקים לו, ושיכולים באמצעותו לגלות כמה כוח יש להם להתמודד עם כל בעיה, להתגבר על כל מכשול ולהצליח בחיים ובלימודים".
בזכות תוכנית 'מהשטח' של ארגון חותם הצליחו כץ ושותפיו למיזם להרחיב את שטחי הגינות הלימודיות בבית הספר ולהבטיח את המשך התעצמות הפרויקט הזה. "אין לי ספק שבסופו של יום נקבל תו תקן ונהפוך אותו לבית ספר ירוק באופן רשמי. פטריות מאכל, סוקולנטים, שרפים, עצי פרי וצמחי מרפא - את הכול הילדים מגדלים בעצמם ולומדים על סגולותיו של כל צמח וצמח".
"השנה הגענו הכי רחוק שאפשר ויצרנו שת"פ אקדמאי עם מעבדות בתחום האונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם לחקר צמחי המרפא שאנחנו מגדלים. הילדים ששותלים, מטפחים ומגדלים את התוצרים, גם מגיעים למעבדות רפואיות עם יכולות טכנולוגיות בלתי נדלות והתלמידים והתלמידות רואים כמה גבוה הם עוד יכולים להגיע, מה הם יכולים להיות. מחוברים לטבע ולאדמה אבל אפילו השמים הם לא הגבול בשבילם", מסכם כץ.
בשנה האחרונה מפעיל ארגון "חותם" לקידום שוויון הזדמנויות את תוכנית "מהשטח" מתוך הבנה שבכדי לשנות את מערכת החינוך בישראל צריך לאפשר למורים ומורות, צעירים וותיקים כאחד, להיות שותפים אמיתיים בעיצוב והובלת מערכת החינוך.
6 צפייה בגלריה
"רק קהילה חזקה של מורים ומורות עם חזון לחולל שינוי, שנחושים להביא את הרעיונות המצוינים שלהם למימוש בבתי הספר, תביא לשינוי המיוחל במערכת".
"רק קהילה חזקה של מורים ומורות עם חזון לחולל שינוי, שנחושים להביא את הרעיונות המצוינים שלהם למימוש בבתי הספר, תביא לשינוי המיוחל במערכת", מסבירה מלאניה שקולניק, מנהלת תחום מורים מעצבי חינוך ב"חותם". "יזמות היא הדרך שלנו להשקיע ולהצליח להביא למימוש עצמי של אותם מורות ומורים איכותיים, להתקדם צעד משמעותי לעבר חברה שמייצרת שוויון הזדמנויות אמיתי דרך החינוך ומצליחה להגיע לכל ילד וילדה בישראל".
"יש במערכת החינוך אלפי מורים ומורות מעוררי השראה עם רעיונות מעולים להתמודדות עם האתגרים היומיומיים שהם בעצמם, התלמידים וההורים מתמודדים איתם - דווקא הרבה מהרעיונות ה'משוגעים' לכאורה, הם הרבה פעמים המפתח להצלחה וכל מורה יכול למצוא אצלנו תמיכה, ליווי, עצה ואפילו שותפים לדרך - לא צריך להקים חברת סטארט-אפ בשביל רעיון טוב, בטח אם הוא נועד לעשות טוב לכל כך הרבה ילדים".
