בשיתוף עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון
הם מבשלים לחיילים, תומכים בקשישים בודדים ומצילים תוצרת חקלאית. נתוני עמותת "רוח טובה" מקבוצת אריסון חושפים: הישראלים לא מפסיקים להתנדב, גם אחרי יותר משנה של לחימה.
למעלה ממאה אלף מתנדבים נרשמו דרך העמותה מאז פרוץ המלחמה. המתנדבים, שהגיעו מכל רחבי הארץ, התגייסו למגוון משימות: החל מבישול ואריזת מזון לחיילים ונזקקים, דרך שיחות תמיכה בקשישים, ועד להצלת תוצרת חקלאית מחממות ומשקים.
9 צפייה בגלריה
לא מפסיקים להושיט יד לעזרה. מתנדבים מנקים מקלטים באזורי העימות
(צילום: באדיבות "רוח טובה" מקבוצת אריסון)
הנתונים, שנאספו ב-400 הימים הראשונים למלחמה, משקפים רק חלק מהתמונה. כיום, 434 ימים אחרי 7 באוקטובר, הצורך בידיים מתנדבות עדיין משמעותי. העמותות בשטח מדווחות על אתגרים מגוונים - החל מתמיכה במפונים שטרם שבו לבתיהם, דרך ליווי משפחות שכולות וקשישים ללא עורף משפחתי, ועד עזרה לחקלאים שמתקשים לחזור לשגרה.
"אנחנו עדים לתופעה מרגשת של ערבות הדדית", אומר רפי אלול, יו"ר העמותה. "המספרים מדברים בעד עצמם - לישראלים אכפת, והם מוכנים לפעול למען הזולת". עם זאת, אלול מדגיש כי הצורך במתנדבים רחוק מלהסתיים. "אנחנו קוראים לציבור להמשיך ולהתנדב בכל תחום אפשרי", הוא אומר.
גם אם מעולם לא התנדבתם, יש דרכים רבות ומפתיעות להושיט יד. הנה שלוש יוזמות מיוחדות שמחפשות מתנדבים ממש עכשיו.
מלחמה על התודעה
עם תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, ה"תנועה למאבק באנטישמיות ברשת" דיווחה על עלייה של מאות אחוזים בפרסום תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות. כחלק ממענה לתופעה המדאיגה, התנועה הכשירה יותר מ-5,000 מתנדבים בארץ ובעולם, וסייעה להם במתן כלים להתמודדות עם תכנים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראליים במרחב המקוון.
בזכות שיתוף הפעולה בין המתנדבים לבין היכולות הטכנולוגיות שהעמותה פיתחה - במסגרתו, כשהמתנדבים נתקלים בתכנים אנטישמיים ברשת, הם מדווחים ישירות לחברות כמו מטא באמצעות ערוץ תקשורת ישיר שהעמותה מפעילה מולן - 40% מכלל התכנים המדווחים מוסרים לבסוף, ותוך זמן קצר העמותה הופכת לארגון המוביל בהסרת תכנים אנטישמיים.
9 צפייה בגלריה
"האם אין בושה לנאצים הציונים לגזול את ביתו של האחר?"
(צילום: התנועה למאבק באנטישמיות ברשת)
"אחד ההישגים הבולטים שלנו מאז 7 באוקטובר הוא התרומה של העמותה בשינוי המדיניות של חברת Meta ביחס לשם התואר 'ציוני', בו השתמשו ברשתות ברחבי העולם כמילת גנאי ליהודים או לישראלים", אומר מנכ"ל העמותה, תומר אלדובי. "כעת, כשבודקים את הדיווחים, מתייחסים ל'ציוני' כביטוי שעלול להיות אנטישמי. נותר לנו לקוות שרשת X ורשתות נוספות יאמצו את המדיניות הזו בהקדם".
להתנדבות ב"תנועה למאבק באנטישמיות" - הקליקו כאן
האנגר של תקווה
בזמן שמתנדבים רבים נאבקים בשנאה במרחב הווירטואלי, אחרים בוחרים לסייע באופן מוחשי יותר - דרך חפצים וריהוט שמעניקים תחושת בית למי שאיבד את שלו.
מיזם "חזית הבית", שבימים אלו מציין שנה לפעילותו, מציע האנגר ענק של ריהוט וכלי בית שנמסרים למשפחות ואנשים שנפגעו במתקפת הטרור הרצחנית, משפחות חטופים ומשפחות שכול, מפונים מהצפון ומהדרום, חטופים ששוחררו מהשבי וכל מי שביתו נפגע כתוצאה מהמלחמה. עד כה, 2,000 משפחות כבר נעזרו בשירותי המיזם - והיד עוד נטויה.
ההאנגר, המתפרש על פני 1,700, מטר ומעוצב בסגנון שמזכיר סניף של איקאה, מחולק למחלקות שונות: כלי בית, טקסטיל, ריהוט, ילדים, תאורה, ועוד - והכול מוקפד, נקי ובמצב מצוין.
"הפרויקט נולד אצלנו בבית", מספרת אורלי רובינזון, אדריכלית, מחברת ספרי אדריכלות ומובילת המיזם, אותו הקימה יחד עם בתה עדי רובינזון (25), משפיענית בתחום הלייף סטייל וה"דו איט יורסלף", ועם בנה עידו רובינזון (28), סטודנט לפסיכולוגיה ומנהל מסעדת שף. עידו מנהל את ההאנגר, ועדי מנהלת את תחום התקשורת במיזם. יחד איתם גם מתי גלייזר, מנהלת התפעול של הפרויקט.
"חשבתי שכתיבת ספרי אדריכלות זאת הקריירה המשמעותית שלי, ובעצם וזה כלום ושום דבר לעומת ניהול ההאנגר - הוא משלב בתוכו משפחה, קהילה, אסתטיקה, קיימות, ציונות, וערבות הדדית", אומרת אורלי. "כל הפריטים הם מיד שניה, והמוטו שמוביל אותנו הוא לתרום רק מה שלא בא לך לתרום, או במילים אחרות: רק דברים מהממים. והאמת היא שאנחנו כמעט ולא זורקים דברים שמגיעים אלינו".
במיזם 150 מתנדבים קבועים שמגיעים להתנדב בהאנגר בין פעם לפעמיים בשבוע, וכן מאות מתנדבים מחברות עסקיות שמגיעים באופן מאורגן, כחלק מפעילות של התנדבות עובדים. "במהלך השנה הזו הגיעו אלינו מאות עובדים מחברות עסקיות שארזו, סחבו ושינעו את החפצים שנתרמו", מספרת אורלי, "זה פרויקט עם נשמה, וכל מי שמגיע בפעם הראשונה לסייע - חוזר שוב וממשיך להתנדב".
איך מתנהל התהליך של לקיחת הפריטים מההאנגר?
אורלי: "כל מי שמגיע להאנגר מקבל מלווה מתנדבת מטעמנו, שמסייעת להם בתהליך הבחירה של הריהוט וכלי הבית. מפונה שהבית שלו נהרס יכול לקחת מה שבא לו. ומפונה שהבית שלו לא נהרס - יכול לבחור פריטים שהוא רוצה בתיאום עם המלווה, אבל לא לקחת כל דבר, כדי שלא יחסרו פריטים לאלו שנותרו חסרי כל".
זכורים לך רגעים מרגשים במיוחד?
"כשאמו של אנדריי קוזלוב, שחולץ מהשבי ביוני האחרון, הגיעה אלינו לבחור פריטים לדירה שלו. אחרי שאנדריי חולץ, היא הגיעה ביחד איתו לבחור לו ריהוט, והתרגשנו מאוד. גם נועה ארגמני הגיעה אלינו לאחר שחולצה מהשבי, כדי לבחור רהיטים לדירת הסטודנטים שלה בבאר שבע.
"לפעמים אנחנו גם מקבלים טלפונים ממשפחות שחזרו לביתם בעוטף, שמבקשים להחזיר לנו חלק מהריהוט, למרות שמבחינתו זה שלהם מהרגע שבו לקחו אותו".
להתנדבות במיזם "חזית הבית" - הקליקו כאן
עובדים מחברות עסקיות המעוניינים להתנדב במיזם - מוזמנים למלא את הפרטים בלינק
להיות קול חם בצד השני של הקו
אך לצד הדאגה לצרכים החומריים של הנפגעים, ישנה קבוצה מיוחדת שזקוקה בעיקר לתשומת לב אנושית וחמה - קבוצה שכבר חוותה בעברה טראומה קשה, וכעת נדרשת להתמודד עם משבר נוסף: ניצולי השואה.
עמותת "מטב" לא נשארה אדישה למצב, ובאמצעות פרויקט "עכשיו זה הזמן" היא מושיטה יד חמה לכ-3,100 ניצולים ברחבי הארץ. "הקשר האנושי הוא המפתח", מסבירים בעמותה.
בימים כתיקונם, מתנדבים מסורים מגיעים לבתי הניצולים, מביאים איתם חיוך, אוזן קשבת ונכונות לעזור בכל מה שנדרש. אך המציאות החדשה שנכפתה עלינו דורשת פתרונות יצירתיים, במיוחד כשמדובר בניצולים באזורי העימות.
מאות מהם, בדרום ובצפון, מוצאים את עצמם מבודדים יותר מתמיד. חלקם פונו מבתיהם, אחרים נשארו בבתיהם, אולם המתנדבים הקבועים שלהם גויסו למילואים או נאלצו להתפנות בעצמם. במצב זה, שיחת טלפון פשוטה יכולה להיות עוגן של חום ותקווה.
"זו לא סתם שיחת טלפון", מדגישים בעמותה, "זו הזדמנות להיות שם בשבילם, להקשיב לסיפוריהם, לחלוק איתם רגעים של צחוק ולהזכיר להם שהם לא לבד". הצורך בקולות חמים ותומכים בצד השני של הקו גדול מתמיד, והעמותה קוראת למתנדבים חדשים להצטרף למשימה החשובה הזו.
