בשיתוף תַּכְלִית
בשנים האחרונות חוסר האמון במוסדות השלטון נמצא בשפל חסר תקדים. התנגשויות בתוך ובין מוסדות השלטון הולכות ומתרבות, מחריפות את חוסר האמון בממסד ויש הטוענים אף מובילות לקרע עמוק בחברה ובפוליטיקה הישראלית.
השבוע התקיים יום שידורים מיוחד באולפן ynet בשיתוף תַּכְלִית המכון למדיניות ישראלית, אשר הוקדש למציאות הפוליטית הנוכחית, שנה להקמתה של ממשלת בנט-לפיד, ולשאלה האם דווקא כעת ניתן לייצר הזדמנויות חדשות בנושאים שעד היום פיצלו את הפוליטיקה הישראלית?
עוד בנושא:
המשדר בהנחיית אטילה שומפלבי כלל שלושה פאנלים שדנו בהיבטים שונים של המציאות הפוליטית הנוכחית. אחת השאלות המרכזיות שעלו בשלושת הפאנלים הייתה האם בתוך אי היציבות של המערכת הפוליטית בשנים האחרונות ניתן לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים, ולעגן חוקים משפטיים שיהיו מוסכמים על כולם?
5 צפייה בגלריה
לעגן חוקים משפטיים שיהיו מוסכמים על כולם? טקס מינוי שופטים בבית המשפט העליון
(צילום: יואב דודקביץ')
"עם 61 מנדטים ימניים לא תהיה מניעה לשינוי"
הפאנל הפוליטי הפגיש שלושה פוליטיקאים משלוש מפלגות שונות במטרה לנסות לענות על השאלה: עד כמה חברי הכנסת אחראים על שינוי המציאות החוקתית בישראל?
חבר הכנסת מיקי זוהר מהליכוד טען בפאנל שהתנאים לשינוי חוקתי עדיין לא בשלו. "כמי שהיה שבע שנים בממשלת נתניהו, אני יכול להעיד שלא הייתה עד רגע זה הזדמנות פוליטית. כדי לעשות שינוי במערכת המשפט צריכה להיות הזדמנות פוליטית. כלומר, שיש רוב חברי כנסת שמוכנים לעשות את השינוי. המטרה שלנו היום היא להשיג 61 מנדטים ימניים שירכיבו את הקואליציה. לאחר מיכן לא תהיה שום מניעה לחבר אנשים, שירצו להיות חלק מקואליציה שלא תפגע בקווי היסוד של המדינה. שיהיו קווי יסוד ברורים – שינוי במערכת המשפט, משילות במדינת ישראל וחיזוק הדמוקרטיה הישראלית". צפו בפאנל המלא:
חבר הכנסת צביקה האוזר ממפלגת תקווה חדשה סיכם את הפאנל ואמר: "נושא בית המשפט מעסיק הרבה שנים. עד 2015, כשהתחילו משפטי נתניהו, הנושא הזה לא עניין את הכנסת. אני כבר שנים אומר שצריך לעשות שינוי קונסטרוקטיבי, כלומר, לשנות בלי להרוס. הצורך לעשות שינוי במערכת המשפט אמור להטריד את כל המדינה. את השינויים צריך לעשות צעד אחרי צעד, לא בזבנג וגמרנו. אותי מטרידה המחשבה שאנחנו נצטרך לנהל את הרפורמה במערכת המשפט כשהאצבע ה-61 של הממשלה הזו היא בן גביר וסמוטריץ'. נדמה לי שהדמוקרטיה והמבנה של המערכת הישראלית לא יתחזקו במקרה הזה, אלא יוחלשו".
חבר הכנסת שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית ביקש להזכיר את עיקרון הרוב לפיו הוקמה מדינת ישראל. "אחת הסיבות שבגללן בן גוריון לא קבע חוקה היא שהוא האמין כי עם ישראל צריך להחליט. והעם בישראל צריך להחליט לפי ערכי היסוד שלו. יש משפט קבוע שנהגה להגיד קודמתו של צביקה האוזר בתפקיד – 'אני רוצה מדינה שהרוב קובע ולא הרב קובע'. אני אומר שגם אני רוצה מדינה שהרוב קובע ולא הרב קובע, גם אם לרב קוראים אהרון ברק. לדעתי בסופו של דבר, כולנו מדברים באותה שפה ורוצים אותם דברים. אני מקווה שיופקו לקחים משתי הממשלות האחרונות בקשר לבחירת השותפים הפוליטיים ובקשר לכללי המשחק, ואני מקווה שהכנסת הבאה או הנוכחית תביא את השינוי".
5 צפייה בגלריה
שנה לממשלת בנט-לפיד: האם ישראל מוכנה לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים?
(צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
רוב הציבור רוצה להסדיר את הכללים
הפאנל המחקרי הביא את תוצאות הסקר שערך לאחרונה תַּכְלִית המכון למדיניות ישראלית על ידי מכון הסקרים IPanel. בסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 704 נשאלים מעל גיל 18, נבחנו עמדות הציבור בסוגיות הנוגעות להסדרת היחסים בין רשויות השלטון ולעיגון של ״כללי משחק״ משטריים מוסכמים המגדירים את תפקידה והיקף אחריותה של כל רשות.
הסקר הראה, בין היתר, כי ישנה תמיכה גורפת הן מימין והן משמאל בעיגון תשתית חוקתית מוסכמת על הציבור בישראל. "הסקר אופטימי כי הוא מראה שהציבור שבוחר את נציגיו רוצה אחרת", אמרה במשדר ד"ר נחומי יפה, חברת סגל במחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, והוסיפה כי שילוב קבוצות שהיו מחוץ למרכז קבלת ההחלטות עד היום כמו החרדים והערבים, בהחלט יכול לקדם הליכים של הסדרת היחסים בין הרשויות. "אפשר לראות בסקר שהחברה החרדית, למשל, שנוטים לראות אותה בתור שחקן שמשחק בהיסוס מול המערכת, דווקא רוצה את ההסדרה. אני חושבת שיש עייפות עמוקה אצל האזרחים. הם אומרים 'די, בואו נחליט מה הכללים ונשחק לפיהם'". צפו בפאנל המלא:
העיתונאי והפובליציסט בן דרור ימיני ביקש להבהיר בפאנל מהו בכלל חוק. "החוק הוא נקודת איזון בין המפלגות לבין ערכים. כשבא בית המשפט ומשנה את האיזון הערכי, משנה את החוק ומשנה דברים בניגוד גמור לחוק, כאן נוצרת הבעיה. בתקופת שלטונו של אולמרט, הצעתי לאמץ את החוק הצרפתי. הוא יפתור בעיות ולא ייצור אותן. לא ייתכן שבמשך שלושה עשורים כל ראשי הממשלה נמצאים בחקירה פלילית".
שאלה נוספת שעלתה בסקר נגעה למוסד הביקורת השיפוטית: האם ראוי שבג"ץ יתערב בחוקים שמחוקקת הכנסת? 47% מהנסקרים סבורים כי יש לשמר את סמכות בג"ץ להתערב בחקיקה הפוגעת בזכויות הפרט רק במקרים חריגים ותוך שמירת זכות תגובה לכנסת לאזן את כוחו של בג"ץ.
עובד יחזקאל, יו״ר חברת תארא לייעוץ אסטרטגי ומזכיר הממשלה לשעבר, הגיב לנתון הזה וטען כי הכוח שיש כיום לבית המשפט מביא את הפוליטיקאים לפחד. "אני הייתי שם וראיתי עד כמה הפוליטיקאים מפחדים מהמערכת המשפטית. הם חוששים שאם הם יעשו משהו שלא מתאים לאג'נדה של המערכת המשפטית, יאונה להם רע. הפוליטיקאים מפחדים לקבל החלטות ובהחלט יש לי גם ביקורת על המערכת הפוליטית – איבדנו את מנגנון המפלגה הגדולה, אנחנו הופכים את הממשלה לזירת התגוששות פוליטית ולא ציבורית".
נתון מעניין נוסף בסקר נגע בהתערבות בג"ץ בעבודת הכנסת. לאחרונה עתרו מספר חברי כנסת מן האופוזיציה נגד הממשלה בטענה כי היא מבצעת פעולות לדריסת האופוזיציה ולפגיעה בעבודת הכנסת. נשאלת השאלה האם ראוי שבג״ץ יתערב? 60% מהמשיבים לסקר מאמינים כי על בג"ץ להתערב רק בנסיבות חריגות בהן פעולת הקואליציה אינה חוקית.
עופר ברקוביץ, יושב ראש סיעת התעוררות בירושלים, התייחס לנתון הזה וסיכם את הנאמר בפאנל: "המדינה עוברת תהליכים חברתיים עמוקים שמובילים לחוסר אמון. אני רוצה מערכת משפט חזקה ועצמאית אבל רוצה גם לזכור שהריבון הוא הכנסת. מבחינתי שני האלמנטים האלו לא דרים בקונפליקט. כשאין מערכת שמסדירה את הכללים, הפערים מתרחבים. אני חושב שהפערים לא עצומים אבל צריכה להיות הבנה עמוקה שמערכת המשפט צריכה לוותר על כוחה".
מערכת המשפט - הגורם לאי היציבות: כן או לא?
הפאנל המשפטי של המשדר עסק בסוגיות ובאתגרים המשפטיים העולים מהצורך בהסדרת כללי המשחק. אחת הסוגיות הבולטות שנידונו בפאנל הייתה שאלת כוחה של מערכת המשפט בישראל. מדוע בית המשפט הפך לגרעין במחלוקת הפוליטית והאם הוא אכן השתלט על החקיקה ועל סדר היום הציבורי?
עורך הדין ג'וני גרין, מנכ"ל הפורום הישראלי למשפט וחירות, טען בפאנל כי בעיית כללי המשחק לא נובעת בהכרח מהשפיטה אלא מהשופטים עצמם. "חוסר היציבות השלטונית נובעת מערעור שנוצר על ידי שפיטה. ככל שהשופטים עושים שליחות נאמנה ופועלים לפי הדין, אנחנו רוצים להניח שהציבור מסכים איתם. ברגע שמערכת המשפט - והשופטים במיוחד - מנתקים מגע עם הדין עצמו ומתחילים להמציא מקורות סמכות שלא נטועים בדין, זה מייצר אי יציבות, מרחב של חוסר ההסכמה". צפו בפאנל המלא:
פרופ' יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן בהרצליה סבר כי מערכת המשפט היא לא הסיבה לחוסר היציבות. "בית המשפט לא אשם. ישראל נוסדה כדמוקרטיה חוקתית, כך מופיע בהכרזת העצמאות. הבעיה נעוצה בעובדה שישראל חיה במערב פרוע חוקתי. חוקי היסוד לא מוסדרים ולא מעוגנים וכל אחד שיש לו רוב רגעי יכול לשנות את הכללים לצרכים שלו. ישראל חוותה למעלה מ-120 שינויים חוקתיים מאז הקמתה. רק מאז 2013 היו יותר שינויים חוקתיים מההיסטוריה האמריקאית כולה, לפעמים שינויים שנעשו תוך יום וחצי לצרכים פוליטיים צרים. למערכת השיפוט יש אכן בעיית לגיטימציה אבל אפילו ביקורת שיפוטית מוטלת בספק. את הדבר הזה צריך לעגן באופן קבוע".
פרופ׳ יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחווה, הסכימה עם פרופ' רוזנאי לגבי הסדרת הביקורת המשפטית והוסיפה כי מי שאחראי על חוסר היציבות הפוליטית הם חברי הכנסת, ולא בית המשפט. "כששופטים דנים בסוגיות שלציבור יש בהם עניין, אז הביקורת היא מובנת. האירוע שאירע פה בשנים האחרונות הוא שהדיון הוא לא על הגבולות אלא על עצם הלגיטימציה של השופטים להתערב. כאן זה מתחיל להיות בעייתי. לדעתי מי ששינו את כללי המשחק אלו לא השופטים. מי שייצרו את המשטר החוקתי של מדינת ישראל הם חברי כנסת".
בשיתוף תַּכְלִית
