חמיר
כשמאבדים חבר, פתאום הוא הופך להיות הכול בשבילך. מתחילים להעריץ כל דבר שעשה, כל מילה שאמר. איתך, חמיר, זה לא קרה, כי זה תמיד היה ככה. הערצנו אותך בכל יום מחדש. היית הטלפון הראשון של כולנו, לעזרה, להתייעצות, אבל בעיקר לשבת ולצחוק עד שהלחיים נתפסות או עד שיוצאת בירה מהאף. כל כך הערצנו אותך שכל הקבוצות שלנו בוואצאפ הן על שמך כבר שנים. והתמונות? שלך כמובן.
3 צפייה בגלריה
"כל הקבוצות שלנו בוואצאפ הן על שמך". אמיר נעים (מימין) ואופיר שיפרין עולים ביחד לכיתה א' ביום הראשון בבית הספר היסודי
(פרטי)
תמיד בסוף תזכיר לי את העבודה הראשונה שעשיתי, סלון בלי טלוויזיה. תקרא לי תל אביבית, תצחק, ואז תעשה את הפרצוף העקום שלך, עם הליטוף של הזקן, ותגיד 'סתם שיפ, זה דווקא יפה'. בטון מופתע אבל גם קצת גאה
הדעה שלך הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אם הייתי רוצה לשמוע אותה, או כשהיית חוטף לעבו את הטלפון, או כשנדחפת לנו לשיחה. ותמיד הייתה הכי חשובה והכי חכמה.
ידעת להרים אותנו מכל מצב רוח, צוחק ויורד על כל סיטואציה בשנינות שמאפיינת רק אותך. אבל ידעת גם באילו רגעים צריך פשוט לחבק, או לומר משפט אחד, מצומצם מאוד, שהיה פוגע בול, וגורם לי להרגיש שלא משנה מה, אתה תמיד שם מאחוריי.
כשישבתי והכנתי את הלוגו של בית הספר, הסטיקרים וכל הדברים שעשינו חשבתי על מה היית אומר, והאם זה מספיק מושלם בשבילך, ואם בכלל תאהב. הגעתי למסקנה שלא משנה איך יצא, תמיד בסוף תזכיר לי את העבודה הראשונה שעשיתי, סלון בלי טלוויזיה. תקרא לי תל אביבית, תצחק, ואז תעשה את הפרצוף העקום שלך, עם הליטוף של הזקן, ותגיד 'סתם שיפ, זה דווקא יפה'. בטון מופתע אבל גם קצת גאה.
3 צפייה בגלריה
"עברנו אינספור חוויות ביחד: מילדות מלאה טיולים ומשפחה ועד לשנות השירות והצבא". אופיר שיפרין מחבקת את אמיר נעים בחתונתו
(פרטי)
אנחנו נמשיך לצבור חוויות, שכל אחת מהן תהיה בדרך שלך ולכבודך, מלאה בזכרונות הכי טובים. מבטיחה לשמור ולהיות שם תמיד בשביל שחר ורפאל. מבטיחה להיות הדודה שהיית רוצה שאני אהיה. מבטיחה לשמור אותך חי כל עוד אני חיה
הפעם האחרונה שכתבתי לך מכתב הייתה בכיתה ט', כשטסת לקנדה לחודש בחופש הגדול. כל כך התבאסתי שאתה מפספס, שכתבתי לך איזה חמישה דפים חופרים על מה שעשינו בכל יום בחופש, רק שתרגיש שאתה חלק מזה.
היום, כשעולים לי במחשבות דברים שאתה מפספס או שתפספס זה כואב מדי, אז אני משתדלת להחליף אותם בדברים שזכינו לעשות ולחוות. עברנו אינספור חוויות ביחד: מילדות מלאה טיולים ומשפחה, אל נעורים מלאים ערבי שכרות ולילות לבנים של הרווק הזקן ויותר מדי פיצות, ועד לשנות השירות והצבא, שבמהלכן הכנסת לאט לאט את שחר שלך ללב שלי, והיום היא חלק בלתי נפרד ממני. המשכנו לצבור בחבורה הקטנה שלנו חוויות של צחוק, טיולים, ערבי אוכל בקונספטים שונים, וגם בידוד אחד ממושך בדירה קטנה מדי, עם ספה מלאה נמלים אדומות ועוגיות שגרמו לנו לצחוק.
אנחנו נמשיך לצבור חוויות, שכל אחת מהן תהיה בדרך שלך ולכבודך, מלאה בזכרונות הכי טובים. מבטיחה לשמור ולהיות שם תמיד בשביל שחר ורפאל. מבטיחה להיות הדודה שהיית רוצה שאני אהיה. מבטיחה לשמור אותך חי כל עוד אני חיה.
לנצח נשאר האבוזוזיה של חמיר. אוהבת אותך, חמיר.
שיפ
* * *
אופיר שיפרין היא סטודנטית לעיצוב פנים מקיבוץ ארז. חבר הילדות שלה מהקיבוץ, רס"ן אמיר נעים, היה חבר בכיתת הכוננות היישובית. ב-7 באוקטובר התמקמו הוא וחבריו לכיתה באנדרטה לזכר הפלמ"ח, הממוקמת בנקודה גבוהה ביישוב, והצליחו להדוף כך את התקפת המחבלים ולהציל את היישוב. בחילופי האש הממושכים אמיר נפגע ונהרג. בן 27 במותו. השאיר אחיו רעיה, שחר. בנו נולד שלושה חודשים אחרי נפילתו.
.
