נור חסונה, סטודנטית בת 22 מיפו למינהל מערכות בריאות, נקלעה לדיכאון קשה בילדותה. אמבולנס של מד"א הציל את חייה, אבל לא בדיוק כמו שאתם עשויים לתאר לעצמכם. נור היא ילדה שביעית להוריה. אביה מפעיל עסק בכיכר השעון ביפו, ואמא פעילה חברתית ומתנדבת בקהילה. בגיל 13 היא איבדה את שני אחיה הגדולים, שנהרגו בתאונת דרכים. האירוע שבר את רוחה של המשפחה, ונור שקעה בדיכאון עמוק וממושך מאוד. השנים האלה עברו עליה בעצב ובכי, כאב ובדידות. היא לא הצליחה ללמוד, לעבוד או להשתתף בפעילות כלשהי, וכל נסיון לטפל ולסייע לה נכשל. בתיכון עשתה מאמץ לחזור לחיים. היא הלכה לבית הספר והכירה חברות חדשות, ומצבה אכן השתפר מעט, אולם היא נותרה עצובה וחסרת מוטיבציה.
הכל השתנה בגיל 15, כאשר מצאה יום אחד מודעה לגיוס מתנדבים למד"א. אף שלא ממש ידעה במה מדובר, הרגישה שזה בדיוק מה שהיא רוצה לעשות. בנוף הערבי המסורתי ביפו לא היה מקובל כל כך, שנערה או אישה תשתלב במערך מתנדבים ותגיש עזרה ראשונה לפצועים וחולים, והתגובות להחלטה שלה היו בהתאם: היו שחשבו שהמהלך הזה יפגע בה ויהרוס אותה. אחרים הסבירו לה שעצם השהייה באמבולנס והחשיפה לאנשים פצועים ומדממים - ידרדר את מצבה. השאיפה להתנדב במד"א נראתה לסובבים אותה מהלך מוזר ולא סביר.
אבל נור לא אפשרה לתגובות האלה להשפיע עליה. בגיל 16 התקבלה לקורס הראשון במד"א כמתנדבת נוער. מאוחר יותר כבר הוכשרה להיות חובשת רפואת חירום. מכל המקומות, דווקא במד"א היא מצאה בית. האמבולנס, שעד אז סימל מוות, דם ואובדן - הפך לסמל החיים בעיניה. היא נצרה את הכאב הפרטי שלה, והפכה אותו למנוף אישי אופטימי, להיות נקודת אור למען אנשים אחרים. היא אחזה ביד של כל המטופלים באהבה והזדהות, והרגיעה אותם עד שהעבירה אותם לידי הצוות הרפואי בבית החולים. את כל תפקידיה ביצעה כך, במסירות רבה ובאכפתיות, גם כשנשלחה להדריך בבתי ספר או להכשיר מתנדבים חדשים במד"א.
האמבולנס של מד"א מציל חיים על בסיס יומיומי, אבל את נור הוא הציל אותה גם במובנים אחרים. ההתנדבות אפשרה לה להתגבר בהצלחה על הדיכאון, ולהושיט יד לרבים אחרים. בפתיחות רבה שיתפה נור תלמידים ואנשים צעירים בסיפורה האישי. היא נפגשה עם תלמידי בתי ספר ותיארה בפני נערות בסיכון השוהות ב"בית חם" כיצד ההתנדבות הצילה את חייה. מי שהתרשם מסיפורה ובחר להתנדב זכה ממנה להדרכה אישית ולסיוע. כך, השינוי שחוללה בחייה שלה גרר שינוי תפישתי רחב בחברה הערבית ביפו - עשרות רבות של צעירות וצעירים מיפו בחרו להתנדב בהשראתה למד"א ולכוחות ההצלה. העשייה שלה זיכתה אותה בתעודת הצטיינות מחוזית של משרד החינוך בגין מעורבותה החברתית.
לצד לימודיה ועיסוקיה במד"א, נור ממוקדת היום בהעלאת המודעות לסכנות בכביש. לפני שנה השתתפה בקמפיין החוצות "תהיו טובים", שיתפה את סיפורה האישי וביקשה מציבור הנהגים להיות זהירים, כדי ששום ילדה לא תעבור את מה שהיא חוותה.
כתבות נוספות בסדרת "היפואיות היפות":