בשיתוף עמותת עלם
מי שחי בקהילת הטראנס ב-14 שנים האחרונות מכיר אותם היטב: צעירים לובשי חולצות כחולות ועליהן הכיתוב "איש.ה טוב.ה". אין כמעט חודש שהם לא מתייצבים לפחות למסיבה אחת. הם פורשים מחצלות, שטיחים או כיסאות בסמוך לרחבת הריקודים כדי ליצור מרחב בטוח ושקט עבור החוגגים. האנשים הטובים - שפועלים בהתנדבות למען הבליינים - מושיטים תמיכה וסיוע ראשוני לכל מי שנקלע למשבר או חש ברע בגלל שימוש בחומרים משני תודעה במסיבה, ולעיתים ממשיכים את הליווי גם לאחר מכן.
המרחבים הבטוחים הם מסורת שהתחילה עוד בפסטיבלי המוזיקה בארצות הברית של שנות ה-60, אבל בשנים האחרונות מכירים בחשיבותם הרבה והם צוברים תאוצה בכל רחבי העולם במסיבות טבע, ברייבים ובפסטיבלים גדולים. בישראל, המסורת הזו החלה להתבסס דרך הבליינים שהכירו את ניידות הרחוב של עמותת 'עלם', שידועה בעבודת השטח שלה בקרב נוער במצבי סיכון.
"למעשה, לקחנו את עקרונות העבודה של עלם והתאמנו אותם לעולם המסיבות", מסביר עמית פרלסון, מנהל מרחב צפון של עלם. פרלסון מספר כי מאז מקרה מותה הטרגי של הצעירה טוהר דוד ב-2017, המתנדבים יוצאים למסיבות ומבקשים מההפקה שיהיה נוכח אמבולנס במקום."אבל אנחנו לא ייצוג רפואי", הוא מדגיש. "הרעיון הוא לבנות קשר עם נוער וצעירים. אם יש צעיר או צעירה שצריכים גמילה, אנחנו נעזור להם להגיע לשם, אבל המטרה היא לא גמילה, אלא יצירת קשר".
"כולם מבינים את הצורך במרחב הזה"
אחת הדמויות המוכרות בקהילת הטראנס בישראל, שהפך מבליין ל"מנהל פרויקט "אנשים טובים "מטעם עלם, הוא משה אלעד, 33. "אני בסצנה מגיל 17, ומאוד אוהב את הקהילה. 'אנשים טובים' ליוו את הדרך שלי גם בהודו וגם כשחזרתי לישראל למסיבות. למדתי את מקצועות הטיפול, ונכנסתי לעולם הזה שסיקרן אותי".
3 צפייה בגלריה
הפך מבליין ל"מנהל פרויקט "אנשים טובים " מטעם עלם - משה אלעד.
(צילום: אנשים טובים, עמותת עלם)
אלעד התחיל כמתנדב ב"אנשים טובים" ולאחר מיכן מונה לרכז בפרויקט. "התפקיד שלנו הוא ליצור מרחב בטוח לצעירים שיש להם התקפי חרדה, לחץ וחוויות בעקבות חומרים משני תודעה. אנחנו מגיעים מתוך עמדה של מזעור נזקים. חינוך נגד סמים לא עוזר. לתת מידע, להקשיב, להיות עם הבליין – זה עוזר. אנחנו המבוגר האחראי, לא המתנשא, לא סוחר הסמים ולא הזנאי".
ואין כלפיכם חשדנות?
"אולי הייתה רק בהתחלה, כשהפרויקט הוקם. חשוב להבין שכדי להיכנס למסיבות צריך להכיר את הקהל, לשכנע אותו שהפרויקט שלנו הכרחי. היום המפיקים, שהם בליינים בעצמם, מזמינים אותנו. כולם מבינים את הצורך במרחב הזה, שיש בו מישהו שלא מנסה למכור לי משהו".
מיזם "אנשים טובים" הפך לחלק בלתי נפרד ממסיבות הטבע בישראל בגלל עקרונות העבודה של עלם, ששמה דגש על עבודת שטח ויצירת קשר קרוב בגובה העיניים. "בעולם הפסיכדלי יש תפיסה מאוד מפותחת של חניכה. כל אדם שנכנס לקהילה, יש מישהו שמלווה אותו. זו הדרך של ההפקה לקחת אחריות על הבליינים".
9 אנשים טובים יצאו לנובה – רק 6 חזרו
מעטים יודעים שיום לפני מסיבת הנובה, שהפכה לאחד המוקדים הרצחניים של ה-7 באוקטובר, התקיימה מסיבה אחרת של הקהילה באותו מקום בקיבוץ רעים - היוניטי. "קיבלנו טלפון להגיע לשתי ההפקות. בגלל שאין לנו משאבים להגיע לשתיהן, החלטנו ללכת לנובה, כי הכרנו כבר את ההפקה הזו", מספר אלעד.
ההחלטה לתעדף את פסטיבל הנובה התבררה כגורלית. היא הייתה גם משמעותית עבור אלעד עצמו, שהיה אמור אחרי 4 שנים בתפקיד רכז "אנשים טובים", לקבל את השרביט ממעיין ולהיכנס לתפקיד מנהל הפרויקט.
אלעד הגיע אל הנובה ביחד עם עוד שמונה אנשי צוות, – סיגל לוי, יונתן ריכטר וליאור חדד אטיאס ז"ל . "הגענו לרעים בשש בערב, ההפקה של יוניטי התחילה להתקפל", הוא נזכר. "הקמנו את המרחב הבטוח, כמו בכל מסיבה, ועשינו סבבים. הפעילות שלנו מתקיימת לאורך כל הלילה אך עיקר הפעילות מתחילה עם הזריחה, בסביבות השעה שש בבוקר".
כמו שאר החוגגים, גם אלעד ושאר הצוות שמעו בשעה 6 וחצי את קולות הרקטות והתרעות הצבע האדום. בשלב זה, הצוות נחלק לשניים - אלו שעזרו לבליינים עם חוויית האזעקות והטילים תחת חומרים משני תודעה, והאחרים, בהם אלעד, החלו לקפל את הציוד ולצאת ממתחם המסיבה. כשהבינו שהם מכותרים על ידי מחבלים, הצוות התפצל וכל אחד ברח לכיוון אחר.
כשחזרו אל הניידת, גילו את סיגל לוי ז"ל וליאור חדד אטיאס ז"ל ירויות ללא רוח חיים. גופתו של יונתן ריכטר ז"ל אותרה אחרי כמה ימים שנחשב לנעדר. שלושתם, אומר אלעד, סייעו לבליינים עד נשימתם האחרונה, תרתי משמע.
הפכתם מצוות מטפל בבלייני המסיבה לשורדי נובה בעצמכם. איך מתמודדים?
"כל מי ששרד בצוות את האירוע מתמודד בצורה שונה. חברים שלי גם מחוץ לצוות נרצחו וחברים נוספים עדיין נמצאים בשבי. מה שעוזר לי זה לדבר, להיתמך וללכת לטיפול. הצוות שלי עוזר לי. עוזר לי לחזור לרקוד. החזרה שלי למסיבות הייתה הדרגתית. בהתחלה חזרתי לשמוע מוזיקה בבית, אחר כך התחלתי ללכת לאירועים ולמקומות שאני סומך עליהם".
החזרה לחיים של קהילת המסיבות בישראל
אחרי פחות מחצי שנה אלעד חזר גם לעבודת השטח שלו בעלם בתור מנהל פרויקט 'אנשים טובים'. "זה המקום עבודה שלי. זו הזכות שלי להחזיר לקהילה שבה גדלתי", הוא מסביר את ההחלטה לחזור למקום עבודתו.
בבד בבד, פרויקט "אנשים טובים" שינה מעט את פניו והרחיב את פעילותו. אלעד עצמו החל להרצות בכנסים ולסייע לחברי קהילה בשיקום באמצעות פרויקט "יובלים"*. הפרויקט נולד אחרי ה-7 באוקטובר כדי לסייע לשורדי הנובה ולצעירים מעוטף עזה. "במסגרת הפרויקט, הרכזים שלנו מלווים שורדים ושורדות שצריכים קשר אישי, אבל מתקשים להיות בקשר, לחזור למסיבות, לחזור לחיים".
פרלסון: "החלק שלנו במיזם 'יובלים' נועד להגיע לכל אלו שקשה להם למצוא מקום תומך. השורדים קיבלו טיפול כלשהו מביטוח לאומי, אבל זה לא קל להגיע לטיפול ולסמוך על מי שנותן אותו. אנחנו מגיעים ממקום שמבין ומכיר את הסצנה. דרך ההיכרות הזאת, אנחנו יכולים לעזור להם לצרוך את השירותים שהמדינה נותנת. לא פגשנו צעיר או צעירה שלא רצו לדבר, אבל הם צריכים למצוא את האדם הנכון".
לפני חודשיים, למדנו להכיר את הקשיים של הקהילה אחרי ששורדת הנובה שיראל גולן ז"ל שמה קץ לחייה ביום הולדת ה-22. "יש סוגים שונים של שורדים", מבהיר פרלסון. "יש את המפונים, יש את ניצולי המסיבות, וכל אחד מתמודד אחרת. לא מעט אנשים סוחבים קשיים עוד לפני ה-7 באוקטובר ואחד הדברים הקריטיים הוא התמיכה מהסביבה הקרובה ומהמדינה. להרבה שורדים אין עורף משפחתי או גב תומך ותהליך ההחלמה שלהם ארוך. התפקיד שלנו הוא לעזור לאותם אנשים שלא מקבלים תמיכה".
איך הקהילה השתנתה בעקבות השביעי באוקטובר?
אלעד: "יש גוון אחר למסיבות. אם בעבר, כל מי שהיה ניגש למרחב של עלם היה תחת השפעת חומר, היום מגיעים אלינו המון חבר'ה לא תחת השפעה, שרק רוצים לדבר על ה-7 באוקטובר. יש גם קהלים חדשים שנפתחו למה שהיום קוראים 'מסיבות נובה'. אנחנו למודי טראומה בישראל וסצנת הטרנס תמיד סיפחה אליה אנשים שהרבה פעמים נפלו בין הכיסאות".
ואיך מבחינתך היה לחזור לעבודה, להיות חלק מקהילה?
"בשנה האחרונה העבודה שלנו קצת השתנתה. אנחנו נפגשים עם אנשים שנמצאים לא רק תחת חומרים משני תודעה, אלא גם עם חיילים וחיילות שעוברים מלחמה. לי לא היה שום ספק שאחזור לעבודה ולקהילה. הרבה מהסירטונים שצולמו ב-7 באוקטובר איחדו שתי חוויות שאצלי לא היו מאוחדות – רחבת ריקודים וטבח. כשהטבח התחיל, אני כבר לא הייתי באזור המסיבה. מבחינתי, הרחבה היא מקום קדוש. החוויה של המסיבה ומה שאנשים ראו בסרטונים, זו לא החוויה שלי. מבחינתי, רחבת הריקודים היא עדיין המקום להירפא,אך כמו תרופה - צריך לדעת עליה כמה שיותר ".
בשבועיים הקרובים תקיים עמותת עלם קמפיין גיוס שנועד גם להמשך פעילותה למען שורדי המסיבות וצעירים מאזור העוטף. "אנחנו חלק מקהילה שלמה שנפגעה", מסכם אלעד. "ועלם פועלים כדי לסייע, לא מלמעלה, אלא מתוך הקהילה. זו גישה מאוד 'עלמית' – להסתכל בעיניים,לא רק לנער אלא גם על התופעות עצמן בשטח".
- מיזם יובלים הינו יוזמה של של קרנות הביטוח הלאומי, הג׳וינט ותוכנית יתד לצעירים בסיכון במשרד הרווחה, לפיתוח מענים עבור משתתפי המסיבות בעוטף וצעירים מאזורי הלחימה. במיזם, מלבד עמותת עלם משתתפות 15 עמותות נוספות.
בשיתוף עמותת עלם
פורסם לראשונה: 06:00, 20.12.24
