כ-140,000 ילדים מאומצים מדי שנה בעולם, ופחות ממאה בישראל. אני מרשה לעצמי להניח שלכולם עולם פנימי עשיר מאוד. כמו שלי. שמי צחי ברדוגו, אני ילד מאומץ שפתח את תיק אימוץ שלו בגיל 47 ומשמש כיום כמנטור המלווה מאומצים בתהליך פתיחת תיק האימוץ, מרצה וסמנכ"ל שיווק בעמותת 'משפחתא' לקהילת האימוץ בישראל. רציתי לשתף אתכם בתחושות שלי לגבי אימוץ.
להיות מאומץ זה גם וגם – גם להרגיש שמישהו נטש אותך אבל גם לזכור שבחרו בך, דווקא בך.
זה גם להתמודד עם האפשרות שנלקחת ממישהו שאהב אותך, וגם לאהוב את מי שלקח אותך.
זה גם לחשוב כל כך הרבה שנים על הורה ביולוגי, וגם להבין שביולוגיה זה הדבר האחרון בהורות.
זה גם להרגיש שאתה מאוד משמעותי עבור הוריך, וגם לחיות עם ההבנה שההורה ביולוגי שלך הפך, כנראה, ללא משמעותי בעיני עצמו.
גם להתחיל מחדש את החיים וגם לחיות חיים בלי התחלה
לפני שלושה חודשים סבלתי מכאבים עזים ברגל ונאלצתי לרוץ למוקד המקומי, שם, במסגרת סדרת בדיקות, מצאו שיש לי לחץ דם גבוה במיוחד ומיד החלו סדרת בדיקות וחקירות "יש רקע במשפחה של לחץ דם גבוה?" שאל הרופא. "לא שידוע לי" השבתי כהרגלי זה 50 שנה, ועוד לפני שסיימתי את המשפט נזכרתי - רגע, סוף-סוף אני כבר יודע מה הרקע הביולוגי שלי.
אני לא רגיל לזה - הטראומה הסמויה שמלווה אותי כל חיי באה לסיומה, והרי אנשים חיים על בסיס טראומות העבר שלהם.
להיות מאומץ זה להתרגש מדי יום, שמתי שתבחר יש לך בכיס חיים חדשים, אנשים חדשים, זהות חדשה.
להיות מאומץ זה לסגל יכולת נרכשת נעלה של סליחה, להעביר על מידותיך, וזו הזכות הגדולה מכל הזכויות.
להיות מאומץ זה גם לחשוש באופן תמידי לאכזב ולרצות כל הזמן למצוא חן, אבל זה גם לחיות עם התחושה העמוקה שאתה תלמד למצוא במישהו שאכזב אותך, את החן.
להיות מאומץ זה גם זכות להתחיל מחדש את החיים וגם לחיות חיים בלי התחלה.
לחיות עם סוד, גם שלך וגם עליך
מהסיפורים ששמעתי על האימא הביולוגית שלי, מאז שפתחתי את תיק האימוץ בדצמבר 2018, מצאתי בה את הדמיון המאוד ברור לעצמי. לא היה לי קל עם זה, לא אהבתי את זה, אבל זה רק גרם לי להילחם ולשנות דברים בעצמי, לא רציתי שיראו אותי כמו שראו אותה. פתיחת תיק אימוץ זו זכות לתרפיה מופלאה שיש רק למאומצים.
להיות מאומץ זה להרגיש בפעם הראשונה בחייך שמישהו בשר מבשרך רק בהולדת בתך הבכורה.
להיות מאומץ זה לחיות עם סוד, גם שלך וגם עליך.
להיות מאומץ, כמוני, שסירב לפתוח את תיק האימוץ שלו במשך 30 שנה משום שחששתי לפגוע בהוריי, זה גם להיות טוטאלי בנאמנותי וגם להבין באופן כואב שהייתי אנוכי. זה גם לחכות ליום פתיחת התיק וגם לגלות שיש מישהו שמחכה לך, כל חייך.
ההפנמה שיש אנשים שחיכו לך כל החיים, היא גם כואבת וגם מענגת, בו-זמנית.
כמאומץ, תמיד ציער אותי שלהורים שלי לא היו העיניים שלי, ולא החיוך שלי אבל גם מילאה אותי אושר העובדה שהיה להם כל הלב שלי.
להיות מאומץ זה לכאוב על אישה שלא הכרתי וגם להודות לה על מי שהכרתי בזכותה.
להיות מאומץ זה גם לגלם בעצם קיומך את הכאב הכי גדול שנעשה לאימא הביולוגית שלך, וגם להקנות קביעות למה שהיא אולי השתוקקה לשכוח.
הגילוי שמתישהו שינית למישהו את החיים – משנה חיים.
להיות מאומץ זה לחיות עם משמעות, ולחיות עם משמעות זה להיות מאושר, גם כשאתה עוד לא מבין את זה בשנים הראשונות.
להיות מאומץ זה להיות מאושר.
הכותב משמש כיום כמנטור המלווה מאומצים בתהליך פתיחת תיק האימוץ, מרצה את סיפור חייו, וסמנכ"ל שיווק בעמותת 'משפחתא' לקהילת האימוץ בישראל.