ליאור חממי: "חששתי שיתייחסו אליי שונה"
בן 23, התגייס לפני כשנתיים ומשרת כשוטר טכנולוגיה במג"ב ירושלים.
מה כולל התפקיד: "התפקיד שלי כולל בניית מכלולי שליטה בחדר הפיקוד הקדמי לאירועים שונים, ביניהם הרמדאן, מצעד הדגלים, יום ירושלים ועוד, וגם תמיכה באמצעים הטכנולוגיים של הלוחמים בהם מצלמות גוף, אפליקציות שונות בטלפון והרשאות למערכות".
למה בחרת להתגייס: "בילדותי הייתי נמצא הרבה אצל סבתא שלי שגרה בשומרון, ושם נתקלתי בשוטרי מג"ב וקיוויתי שיום אחד אהיה כמוהם. והנה, החלום שלי התגשם והיום גם אני חייל במג"ב.
"כשנכנסתי לתפקיד לא היה לי ביטחון, חשבתי שירגישו שאני שונה וחששתי שיחשבו עליי דברים לא טובים ויתייחסו אליי אחרת, אבל מהר מאוד כל הסטיגמות נעלמו והיום אני מרגיש שווה בין שווים ומבצע את המשימות שלי בקלות. אפשר לומר שמג"ב וארגון שלוה הגשימו לי את החלום, ובזכותם הביטחון שלי בעצמי עלה והתחזק".
3 צפייה בגלריה
חממי (באמצע). "כיף לדעת שמעריכים אותי ושאני לא סתם אדם קטן בתוך מערכת גדולה"
(צילום: באדיבות דו"צ)
מה אתה אוהב בשירות: "אחד הדברים המספקים הוא כששוטרים באים אליי ואומרים לי, 'תודה ליאור שאתה כאן'. ההערכה שלהם כלפיי גורמת לי להרגיש שאני את שלי עשיתי, ואני יודע שיש משמעות לתפקיד שלי ושאני מועיל לצבא ולמדינה.
"גם המפקדים הראשיים סומכים עליי, ויודעים שאני משקיע בכל משימה שמוטלת עליי. הרבה פעמים קרה שהמפקדים הודו לי ושאלו מה הם יעשו בלעדיי כשאשתחרר. אני לא מחפש כבוד ולא אומר את זה כדי להשוויץ, אבל אני מודה שכיף לי לשמוע את זה ולדעת שאני לא סתם אדם קטן בתוך המערכת.
"השליחות שלי היא לסייע לשוטרים על הצד הטוב ביותר, ומבחינתי זה מה שגורם לי להמשיך לקום בבוקר ולבצע את התפקיד שלי הכי טוב שאני יכול".
רגעי הקושי: "קשה לי במקרים שבהם אני לא יודע מה לעשות ואיך להתמודד עם בעיה מסוימת, ואז עולות לי שאלות כמו מה אני עושה כאן בכלל ואולי כל זה לא מתאים לי בעצם. אבל בסוף אני מתמודד עם התחושות האלו, מתייעץ עם חיילים אחרים או עם המפקדים שלי ומבקשה עזרה. אני מאוד גאה בעצמי על כך שגם אם אני נתקע, בסוף אני תמיד מצליח לפתור כל בעיה".
מה השירות מעניק לך: "מאז שהתגייסתי למדתי שיעור חשוב לחיים - לא משנה מה אתה עושה, העיקר שיהיה לך בטחון כשאתה עושה את זה. אף פעם לא לפחד ותמיד להמשיך לנסות לנסות, כי גם אם ייקח זמן - בסוף אני אלמד ואצליח".
חממי: "יש מצבים בהם שוטר יכול פתאום להפתיע אותי כי הוא חייב לצאת לשטח עכשיו. במקרה כזה אני חייב לפעול בזריזות, לעמוד תחת הלחץ ובעיקר להיות מאוד מפוקס. בהתחלה היה לי קצת קשה, אבל היום אני כבר יודע עם מה אני צריך להתמודד ולא נותן לעצמי להתפרק"
להיות חייל בזמן מלחמה: "המלחמה בדרום והמצב הקשה בצפון פחות משפיעים על גזרת ירושלים שבה אני משרת, אבל יש תקופות אחרות של לחץ בגזרה כמו בחג הרמאדן, למשל. האזור כאן מתחמם מאפס למאה תוך זמן קצר. במהלך השנה הזאת היו תקופות של הרבה מאוד אירועים ביטחוניים, והרגשתי שצריכים אותי יותר ושאני משמעותי.
"גם בזמני לחץ אני לא נותן לעצמי להתפרק, זה חלק מהתפקיד שלי ואני חייב להיות הכי טוב. יש מצבים בהם שוטר יכול פתאום להפתיע אותך כי הוא חייב לצאת לשטח עכשיו, ואני חייב לפעול בזריזות, לעמוד תחת הלחץ ובעיקר להיות מאוד מפוקס. בהתחלה היה לי קצת קשה, אבל היום אני כבר יודע עם מה אני צריך להתמודד אז זה לא מלחיץ אותי".
חלומות לעתיד: "החלום שלי הוא להמשיך לשרת במג"ב ולהיכנס לקבע. ביחידה שבה אני משרת יש הרבה אנשים שרוצים שאשאר, אבל גם אם לא אמשיך כאן - אז אמשיך לעבוד בטכנולוגיה ולעזור לאנשים כמה שאני רק יכול".
בועז לוינגר: "רציתי להיות חלק"
בן 23, התגייס לפני שלוש שנים ומשרת כמש"ק ארכיון בדובר צה"ל, במחנה אביב.
מה כולל התפקיד: "אני אחראי על קליטה, שמירה וקטלוג חומרים ויזואליים מכל היחידות בצה"ל, והעברה שלהם לגופים הרלוונטיים. בין היתר, אנחנו אחראים על כל החומרים הויזואלים שמתעדים הצלמים בדו"צ. אנחנו דואגים שיהיה מעקב ותיעוד על כל חומר, ומקטלגים אותו לפי מילות מפתח כך שיהיה קל לשלוף כל חומר וכל סרטון ברגע הנכון. זו עבודה מעניינת מאוד".
למה בחרת להתגייס: "הרבה שנים התלבטתי. קיבלתי פטור מגיוס, והדרך לא הייתה לי ברורה בהתחלה, אבל לבסוף קיבלתי החלטה שכן - אני רוצה להתגייס ולשרת בצבא. ההחלטה להתגייס הגיעה בסוף מהבית; יש לי אח שמשרת בהנדסה קרבית ועוד אח שהתגייס סמוך למועד הגיוס שלי, והרגשתי שגם אני רוצה להיות חלק מהעשייה למען המדינה. בסוף, אני חלק מהחברה הישראלית - אז למה שלא אתרום לה?
"בהתחלה לא ידעתי איך אני מתחיל את התהליך הזה. לבעלי מוגבלויות יש שתי אופציות - לוותר על הפטור ולהתגייס, כיחידנים או דרך עמותה. אם אתה מתגייס לבד, עומד לפניך מסלול קשה שכולל הרבה בירוקרטיה ולכן בחרתי להתגייס דרך תוכנית 'תתקדמו' (תכנית נוספת הפועלת במטרה לקדם גיוס מלש"בים על הרצף האוטיסטי - א"ה).
"בסוף, חיפשתי מקום שאני אוכל לעשות בו עוד דברים חוץ מצבא. לחזור הביתה כל יום לא היה נשמע לי ריאלי, אולם, כמה חודשים אחרי הגיוס נבחרתי לתוכנית 'עולים דרגה' של ארגון 'שלוה', ועבורי זה היה כמעט נס. השיבוץ לדו"צ הייתה בקשה שלי, בעיקר כי כל תחום התקשורת והאקטואליה היה נשמע לי מאוד מעניין".
מה אתה אוהב בשירות: "אני אוהב שהלו"ז שלי מלא. יש הרבה דברים שקורים בשלוה ובצבא, ולפעמים צריך לצאת להרבה משימות במהלך היום ואני צריך לדעת לשלב את זה בצורה נכונה. זה מספק אותי מאוד כשאני מצליח להספיק את כל המטלות שלי כפי שתכננתי".
"אני גם מאוד אוהב את התחושה שאני משמעותי עבור הצבא והמדינה, ושאני נמדד על פי רמת המסוגלות שלי לבצע את המשימות ולא על פי יכולת התקשורת שלי או יכולות אחרות. בכלל, בדו"צ יש תחושה טובה ואווירה טובה, תמיד רגוע שם ויש אנשים מאוד טובים ונחמדים. אף פעם לא הרגשתי שונה או שמתייחסים אליי אחרת".
לוינגר: "המלחמה גרמה לעבודה להיות יותר אינטנסיבית. בתחילת המלחמה ביקשתי מהמפקד שלי לא להוסיף עוד סגירת שבתות ומשמרות. אני יודע מה המחויבות שלי, והרגשתי שהחזרה בסוף היום לדירה של 'שלוה', שומרת על השפיות שלי"
רגעי הקושי: "לצד ימים אינטנסיביים ומלאים בעשייה, יש גם ימים שלמים שבהם אין כמעט משימות וזה לא קל עבורי. ולמרות זאת, אני מאמין שהרבה מהמשמעות של התפקיד זה מה שאתה יוצק לתוכו ואיך שאתה מתייחס אליו. ולכן, גם בימים עם פחות עשייה אסור להרים ידיים ולחשוב שזה תקן לא משמעותי.
להיות חייל בזמן מלחמה: "המלחמה גרמה לעבודה להיות יותר אינטנסיבית, לטוב ולרע. בתחילת המלחמה ביקשתי מהמפקד שלי להמשיך עם התקן שלי, ולא להוסיף עוד סגירת שבתות ומשמרות. אני יודע מה המחויבות שלי, והרגשתי שהחזרה בסוף היום לדירה של 'שלוה' (במסגרת פרויקט דיור בקהילה - א"ה) שומרת על השפיות שלי ולמרות התקופה האינטנסיבית, לא רציתי לוותר על זה.
"בתקופה האחרונה התווספו לארכיון הרבה משימות חדשות, ואני כל הזמן דוחף את עצמי ומנסה להבין איך אני יכול לתרום יותר. כשאני רואה שמשתמשים בתקשורת במידע שאני מכניס - אני מבין שלמרות כל העומס והלחץ, בסופו של דבר העבודה שלי הכרחית ומשתלמת".
חלומות לעתיד: "אני חושב להמשיך בתפקיד הזה, אבל לשכלל אותו ולעשות זאת כאזרח. יש לי הרבה חלומות, אבל צריך לא רק לחלום אלא גם לבצע".
סמל י': "למדתי להתמודד עם אתגרים"
בן 22, התגייס לפני כשנתיים ומשרת כאחראי מחשוב ולוגיסטיקה בבסיס 8200.
מה כולל התפקיד: מסווג.
למה בחרת להתגייס: "אחרי שסיימתי ללמוד רציתי להתגייס ולתרום למדינה כמו כולם. זאת המדינה שלי, זו שנולדתי וגדלתי בה, ומאז שאני קטן ידעתי שאני רוצה לתרום לה כמו כל בני גילי. המלחמה חידדה לי שההחלטה להתגייס הייתה נכונה, במיוחד אחרי ששמעתי שהרבה חיילים ומילואימניקים יצאו להגן על המדינה ב-7 באוקטובר. אמרתי לעצמי: 'אם כולם הולכים ומתגייסים, שאני לא אתרום מעצמי?'. זה העלה בי את המוטיבציה והרצון לעשות הכול כדי לעזור".
מה אתה אוהב בשירות: "בעיקר את זה שבכל יום שעובר, אני מרגיש שאני תורם ומשפיע יותר. גם מבחינה חברתית מאוד טוב לי - בהתחלה ניסיתי למצוא את עצמי, כמו כל חייל אחר, אבל היום אני מרגיש בטוח במקום שלי. זו תרומה אדירה עבורי להיות עם חברים ליחידה במהלך היומיום, והם כבר מזמן הפכו להיות יותר מ'רק' שותפים למשימה".
רגעי הקושי: "האתגרים שלי צצים בעיקר במצבים שבהם אני לא מצליח לבצע משימה בזמן, או כשאני נתקל במשימות שלא הכרתי קודם לכן. במקרים כאלה אני נעזר במפקד שלי, ובכל מקרה תמיד יש לי למי לפנות".
מה השירות מעניק לך: "ההתמודדות עם הקשיים עוזרת לי לצבור ניסיון שיעזור לי בעתיד".
סמל י': "האתגרים שלי צצים בעיקר במצבים שבהם אני לא מצליח לבצע משימה בזמן, או כשאני נתקל במשימות שלא הכרתי קודם לכן"
להיות חייל בזמן מלחמה: "אני ברגשות מעורבים. המלחמה גובה מחירים כבדים, אבל אני מאמין שבשביל זה אנחנו כאן בתפקיד. המלחמה גרמה לי לעבוד בצורה יותר עצמאית, ולהתנהל טוב יותר מול המשימות. זה יכול להיות אינטנסיבי, אבל זה שווה את המטרה. נותן סיפוק מסוג אחר".
חלומות לעתיד: "יש לי כמה כיוונים, אבל אני עוד צריך לחשוב על זה".
סמל ב': "המוטיבציה עלתה במלחמה"
בן 21, התגייס לפני שנתיים ומשרת כתוכניתן בבסיס 8200.
מה כולל התפקיד: מסווג.
למה בחרת להתגייס: "היה לי ברור שחשוב שאתרום למדינה שלי, ולא הייתי מוכן לוותר על זה בשום אופן.
מה אתה אוהב בשירות: "התפקיד שלי גורם לי לקום כל בוקר עם חיוך על הפנים. ההבנה שיש אנשים שצריכים את העזרה שלי ושהמשימות שאני ממלא חשובות למערכת, מעניקות לי כוח להמשיך בעשייה.
"מה שאני בעיקר אוהב בשירות שלי זה את ההתעסקות בלוגיקה ולמידת טכנולוגיות חדשות. כשאני מגלה משהו חדש - אני משקיע ולומד אותו בצורה יסודית. גם להיות כל היום עם עוד חיילים תורם לאווירה ולחוויה טובה".
סמל ב': "המלחמה מצד אחד הביאה הרבה קושי וכאב, אבל מצד שני היא הגבירה אצלי את המוטיבציה לפעול ולעשות. אין ספק שאנחנו עובדים קשה יותר עכשיו וגם הרבה יותר שעות, אבל גם הסיפוק בסוף גדול יותר"
רגעי הקושי: "הקושי העיקרי היה מבחינת הפרוצדורה של כל תהליך הגיוס, אבל התגברנו גם על זה".
להיות חייל בזמן מלחמה: "יש לי חבר שנהרג בלחימה בעזה בתחילת המלחמה, וזה היה לי מאוד לא פשוט. המלחמה מצד אחד הביאה הרבה קושי וכאב, אבל מצד שני היא הגבירה אצלי את המוטיבציה לפעול ולעשות. אין ספק שאנחנו עובדים קשה יותר עכשיו וגם הרבה יותר שעות, אבל גם הסיפוק בסוף גדול יותר".
חלומות לעתיד: "להמשיך ולעבוד במקצוע טכנולוגי ולהצליח לעזור לאנשים באמצעותו".
"עולים דרגה": תוכנית לגיוס צעירים עם מוגבלויות
"עולים דרגה" מופעלת על ידי ארגון "שלוה" ובשיתוף ממשלת ישראל, ומטרתה שילוב צעירים עם מוגבלויות בצה"ל. חיילי "שלוה" מגויסים בתכנית "נידוב". כלומר, הם למעשה נחשבים כמתנדבים עם כל הזכויות שיש למגויסים.
הם משרתים שירות מלא ומשמעותי בתפקידים מאתגרים, ומגויסים ליחידות צבאיות שונות, שם ניתנות להם משימות בהתאם לרמת העצמאות ותחומי העניין שלהם.
מעבר לגיוס ולשירות, החיילים בתוכנית מקבלים מעטפת הכוללת מגורים עצמאיים בדירות ברחבי ירושלים במסגרת פרויקט דיור בקהילה של "שלוה", וכן פעילויות פנאי מגוונות ולימודים במסגרת קבוצתית במרכז האקדמי "לב".
החיילים מלווים לאורך כל שירותם על ידי צוות "שלוה" המסייע להם לנווט את משימותיהם הצבאיות, וכן את הדינמיקה החברתית בתוך היחידות הצבאיות שלהם ומחוצה להן. באמצעות התכנית והמעטפת, הארגון מכין את החיילים לחיים עצמאיים כבוגרים עם מוגבלויות שישתלבו בחברה הישראלית ויוכלו לעבוד, לתרום ולחיות כשווים בין שווים.
