האחות שלמרות הסרטן לא הפסיקה לטפל בחולים
"במשך שנים רבות טיפלתי באלפי חולים באהבה ובחמלה, ובתוך זמן קצר – הקערה התהפכה על פיה. הפכתי מזו שמטפלת בחולים לחולה בעצמי", כך מספרת קלודט שוקרון (71) מבאר שבע אחות במקצועה בבית החולים סורוקה שחלתה בסרטן ריאות מסוג תאים קטנים.
לפני כשנתיים החלה שוקרון לסבול מכאבים ברגלה. "באופן כללי הרגשתי טוב, ולכן לא ייחסתי לכאב חשיבות גדולה" היא משחזרת, "חשבתי שהכאבים קשורים לכך שבעבודתי כאחות בבית חולים אני עומדת שעות ארוכות על הרגליים". רק כאשר הכאבים הלכו וגברו, ושוקרון החלה לאבד ממשקלה היא החליטה לגשת לרופא ולבצע בדיקה יסודית. "האורתופד הפנה אותי לבצע מספר צילומים ומיפוי עצמות אך כל הבדיקות העלו חרס", היא מספרת, "עם הזמן הכאבים החמירו והפכו לבלתי-נסבלים. בשלב מסוים גיליתי שצמח לי גוש בירך שמאל והתקשיתי ללכת. לא יכולתי לעבוד ולתפקד ונאלצתי להתאשפז בבית החולים".
כחלק מסדרת בדיקות מקיפה לאיתור הבעיה, ביצעה שוקרון פט-סיטי שם הבחינו הרופאים בממצא חריג בריאה. "אני מכירה היטב את מערכת הבריאות, הבנתי מהר מאוד מדוע הרופאים חוששים", היא נזכרת. לאחר מספר בדיקות נוספות, נאלץ הצוות הרפואי לבשר לשוקרון שהיא אובחנה כחולה בסרטן ריאה עם גרורה באגן שהיא – ככל הנראה – גרמה לכאבים ברגליים.
קלודט התקשתה לקבל את הבשורה. "זה לא היה לא פשוט עבורי. ראיתי את עצמי הופכת מזו שמטפלת בחולים, למטופלת בעל כורחי", היא מספרת. "ידעתי עד כמה קשה להיות בצד שנזקק לעזרה, חששתי מהמקום הזה מאוד. אומנם הייתה לי תמיכה מדהימה מילדיי, מבעלי ומהחברים, אבל עדיין היה לי קשה לקבל את זה. הסרטן הופיע בהפתעה ובלי התראה מוקדמת".
בבית החולים סורוקה פגשה שוקרון את ד"ר וליד שלאעטה, הרופא שטיפל בה. "כשקיבלתי את קלודט לראשונה בבית החולים היא כבר הייתה עם מחלה במצב מתקדם", מספר ד"ר שלאעטה, "היא סבלה מלחצים בחזה והיו לה ממצאים בריאה וגרורות בבלוטות הלימפה ובכבד". הבדיקות הפתולוגיות הצביעו על כך שקלודט סובלת מסרטן ריאה מסוג תאים קטנים. "זה סרטן שמאפיין בעיקר מעשנים" אומר ד''ר שלאעטה, "הוא נחשב לאגרסיבי ואלים יותר, ורק לאחרונה בזכות טיפולים אימונותרפים חדשים אנו מצליחים לתת אופק ותקווה לחלק מהחולים".
תקופת הטיפולים הייתה מורכבת מאוד עבור קלודט. "זה היה קשה עבורי – גם להתמודד עם המחלה וגם היפוך היוצרות ממטפלת למטופלת", היא משחזרת. "השיער שלי נשר והייתי זקוקה למלווה שייקח אותי לטיפולים ולבדיקות בבית החולים", מוסיפה שוקרון. "פתאום ראיתי את מערכת הבריאות מהצד השני שלה. עבדתי שנים ארוכות בלעזור ובלסייע לאחרים, ופתאום אני זקוקה לעזרה. ראיתי את עמדת האחיות ממיטת החולה. לא הכרתי את הסיטואציה הזו". בניגוד לחולים אחרים, קלודט הכירה את המונחים הרפואיים והבינה בדיוק מה מצבה הרפואי. "מצד אחד היה לי קל יותר להבין מה המחלה ואיזה טיפול אני מקבלת, וזה בהחלט סייע לי רבות בהתמודדות ומצד שני, הבנתי בדיוק את ההשלכות של המצב הרפואי שלי ועד כמה המחלה מסוכנת".
הטיפול בקלודט כלל ארבע סבבים של כימותרפיה ו-30 הקרנות לבית החזה. "זה היה קשה מאוד. לא יכולתי לאכול וסבלתי מבחילות רבות. אני אפילו לא רוצה להיזכר בתרופה הזו", היא משתפת. "לשמחתי כיום אני מקבלת את הטיפול אימפינזי שאמור לשמר את התוצאות של הכימותרפיה וההקרנות". בבדיקות ההדמיה האחרונות שביצעה לא ראו הרופאים שום גידול או גרורות בגופה. "המשמעות היא שאין עדות למחלה שלי, ואני מאושרת שאני מגיבה היטב לטיפול", מספרת קלודט בהתרגשות. "אני נמצאת במעקב מתמיד ועד כה הרופאים ואני מרוצים מהתוצאות".
3 צפייה בגלריה
"אני מאמינה שכיום אני רגישה הרבה יותר למטופלים ומכירה את הצרכים שלהם". קלודט שוקרון וד"ר שלאעטה, הרופא שטיפל בה
למרות מחלת הסרטן, שוקרון החליטה שהיא לא מפסיקה לטפל בחולים. ''זה דבר מדהים לחזור ולהעניק טיפול לאנשים אחרי שהכרתי את המערכת מהצד השני'' היא אומרת, ''התעסוקה והעבודה נותנים לי כוח לחזור לשגרה ואני מאמינה שכיום אני רגישה הרבה יותר למטופלים ומכירה את הצרכים שלהם''.
חלתה פעמיים בסרטן ומתנדבת למען חולים כמוה
שושנה הרפז-רבין (72) מנתניה, החלימה פעמיים מסרטן השד לאחר שחלתה בו ב-1995 ושוב ב-2013. אך גם הטיפולים המתישים והבדיקות הבלתי נגמרות לא ריפו את ידיה מלפעול למען חולים כמוה,והיא המשיכה לפעול למען חולים כמוה. גם במהלכם היא עשתה ביקורי בית לחולי סרטן ועזרה להם לממש את זכויותיהם מול הביטוח הלאומי. "אני הדוגמה שאפשר לחיות עם הסרטן וגם אחריו כי לא הפסקתי להתנדב למרות שהחלמתי".
הרפז-רבין, אם לשלושה ילדים וסבתא לשמונה נכדים, מילאה שורה של תפקידים בכירים במכון וינגייט עד גיל 70 וכיהנה כמנהלת אגף הכספים וכיועצת בכירה. לפני כשש שנים נודע לה במקרה שלא קיבלה את כל זכויותיה כחולת סרטן מהביטוח הלאומי. "הרגיז אותי מאוד שהם לא נתנו לי מידע חשוב. בגלל משכורתי הגבוהה לא חיפשתי הטבות אלא רק את הזכויות המגיעות לי, הרי יש אנשים הזקוקים לסיוע שצריכים לדעת מה מגיע להם ואין כל סיבה שהם יישארו ללא מענה ראוי. התחלתי לחפש ארגונים שעוסקים בזכויות חולי הסרטן, ובמיוחד סרטן השד, ומצאתי בפייסבוק את יד תמר", היא מספרת.
3 צפייה בגלריה
"אני הדוגמה שאפשר לחיות עם הסרטן וגם אחריו כי לא הפסקתי להתנדב למרות שהחלמתי". שושנה הרפז-רבין
הארגון, המסייע לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, צייד את הרפז-רבין בכלים שימושיים עבורה ועבור הזולת. "הגעתי ל'יד תמר' כדי לדעת מה מגיע לי. ראיתי שהעמותה מציעה קורס בנוגע למיצוי הזכויות ומיד נרשמתי אליו. למרות המחלה, עדיין עבדתי ועברתי בהצלחה את הקורס. לאחר סיומו קיבלתי שמות של חולי סרטן והלכתי לבתיהם עם רשימת הזכויות. המשכתי להתנדב למרות הטיפולים וביקשתי לקבל עוד אנשים שאוכל לעזור להם, גם בדברים פשוטים כמו הוצאת טופס מסוים מהאינטרנט. מילאתי אותו איתם ביחד, שלחתי אותו והשתדלתי להקל עליהם את כל הפרוצדורות. עבורי, להיות מועילה למישהו עשה אותי יותר בריאה. יותר מכך, גם במהלך ההחלמה אמרתי לחולים שגם אחרי פעמיים שחליתי בסרטן, אני חיה ויותר חזקה וגם הם יכולים לעשות זאת". שושנה הרחיבה את ההתנדבות שלה ובשלוש השנים האחרונות היא מתנדבת גם בביטוח הלאומי.
"גם כשנמצאים בתחתית של התחתית צריכים לחשוב באופן חיובי. ברגע שחושבים על הטוב נהיה טוב. אני מאוד מאמינה במחשבות טובות. הצלחתי להחלים לא רק הודות הרופאים אלא גם בזכות האופי שלי" מסכמת הרפז-רבין.
יו"ר ארגון "יד תמר" מיכאל (מיכי) וסרטייל סיכם: "מתנדבים כמו שושנה מאירים את דרכם של חולי הסרטן ועוזרים להם בהתמודדות עם המחלה הקשה ובהחלמה ממנה. שושנה, שעוזרת כביכול בפרוצדורות לכל כך הרבה חולים בסרטן, כבר הצילה חיי חולים בעידוד שהם שאבו ממנה, בהדרכתה, בזכות החן והלב הענק שלה. הם קוראים לה 'המלאכית שלנו'. אנחנו ב'יד תמר' שמחים שההכשרות והתוכניות המיוחדות שלנו לקהילה נותנות תועלת רבה לחולים ולבני משפחתם".
