בשיתוף מפעל הפיס
פרויקט "ישראל מתגייסת"
(צילום: ירון שרון)
הימים הקשים שעוברים על כולנו מובילים להירתמות יוצאת דופן מצד גורמים רבים במשק - החל מאנשים פרטיים, דרך חברות ועסקים, ועד קרנות פילנתרופיות רבות. עם זאת, בהיעדר גוף אחד מנהל, נוצר כאוס אשר הוביל לחוסרים, כפילויות ובזבוז משאבים.
על מנת לייצר סדר ויעילות, הוקמה 'ישראל מתגייסת', פלטפורמה לאומית דיגיטלית לסיוע בזמן מלחמה ולחיבור בין הצרכים העולים מהשטח ומתועדפים על ידי המרכז לסיוע לאומי לאזרח (מרס"ל) של פיקוד העורף, לבין המשאבים והתרומות מהמגזר העסקי והפילנתרופי. הצרכים המופיעים בפלטפורמה מתעדכנים מדי יום, ובהתאם לבקשות המגיעות למרכז סיוע לאומי של פיקוד העורף מהרשויות המקומיות ומעמותות שונות.
עינת זינגר דן, ראש דסק עסקים ותרומות במרכז סיוע לאומי לאזרח, מספרת כי "המערכת כוללת שני צדדים - מצד אחד מועצות אזוריות, הרשויות המקומיות, חמ"לים ועמותות, אשר מוזמנים להעלות את הצרכים שלהם, ומצד שני עסקים, קרנות פילנתרופיות ותורמים פרטיים יכולים לשתף את הרצונות שלהם לעזור. "התפקיד שלנו בדסק עסקים ותרומות הוא לרכז את כל הצרכים והפניות לתרומה, לדעת לאן לחבר בין הגורמים ולמי להפנות את התרומות, לוודא שהתרומה הולכת למקום הנכון ושהיא מכפיל כוח לתכניות ולתקציבים של הממשלה, ולא מחליפה את התקציבים של המערכות הממשלתיות".
'ישראל מתגייסת' פותחה בתמיכת חברת Cisco, והיא תוצר של שיתוף פעולה בין פיקוד העורף, הפורום הכלכלי חברתי, רשת התורמים JFN, פורום הקרנות בישראל, IATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, Deloitte Israel , מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של העמותות והמועצה הישראלית להתנדבות.
הזירה של 'ישראל מתגייסת' בנויה מ-5 ראשי דסקים אשר מתכללים את כלל המשק: יכולות צה"ליות, משרדי ממשלה, מחוזות, ארגוני מתנדבים וחברה אזרחית, עסקים ותרומות, ופועלים בה 23 משרדי ממשלה, כ-650,000 מתנדבים, כ-600,000 עסקים, חברות הייטק ותעשיות מתקדמות, כ-90 קרנות פילנתרופיות פרטיות ופדרציות, כ-450 תורמים פרטיים מהעולם, 259 רשויות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות.
4 צפייה בגלריה
ענבל טולקציר ממרכז השלטון המקומי, אילנית אסיף נציגת השלטון האזורי במרס׳׳ל
(צילום: ירון שרון)
מפעל הפיס לוקח חלק משמעותי בסיוע לצרכים שעלו מהשטח
ענבל טולקציר ממרכז השלטון המקומי, אומרת כי "הרשויות המקומיות נאלצות לתת מענים לאתגרים שהן לא הכינו את עצמן אליהם ולא הכירו". למשל, טולקציר מספרת כי "בגל הראשון של הלחימה ראינו צורך לתת מענה למשפחות שיושבות שבעה הרחק מביתן. ישנם גם תושבים שאינם מפונים ויושבים במקלטים, וצריך לדעת לתת להם מענה. ראשי הרשויות המקומיות וצוותיהם הם אלה שמכירים את הצרכים ויודעים לנהל את האירוע בהסתמך על החיבור שלהם לשטח. בנוסף לכל, צריך לדעת איך להתגייס מעכשיו לעכשיו ולמצוא את הפתרונות הכי מקיפים ועמוקים, כאן ועכשיו באופן מיידי".
אילנית אסיף, נציגת השלטון האזורי במרס״ל, מוסיפה: "הצורך לחבר בין הצרכים למשאבים תוך התחשבות בכל מעגלי החיים של התושבים בדרום ובקו העימות בצפון הן חובתנו המוסרית. השלטון האזורי חולש על 80% משטחי המדינה, ומכאן נובעים האתגרים שלו בשגרה ובחירום בפרט. רק ראש הרשות מכיר ויודע את צרכיו האמיתיים של תושביו ועל כן יש להקצות לו משאבים, כדי שיוכל לנהל את המלחמה בבית".
מיד בשבוע הראשון של הלחימה, מול אתגרים חסרי תקדים, טולקציר מספרת כי "מפעל הפיס, הפועל תחת דירקטוריון של רשויות מקומיות, שחרר 32 מיליון ש"ח למילוי צרכים מיידים שעלו מהשטח. הכספים האלו נתנו מענה לצרכים מיידים כמו ארוחות חמות ועוד".
הצצה אל החמ"ל של מרס"ל - מרכז סיוע לאומי לאזרח
כבר ביום שבת, ה-7 באוקטובר, הבינו גורמים רשמיים ואזרחיים גם יחד כי מדובר באירוע חסר תקדים בהיקפו בישראל, אשר ידרוש פתרונות מיידים, מקיפים וארוכי טווח. עוד במהלך אותו יום הוקם חמ"ל מיוחד של מרס"ל, מרכז סיוע לאומי לאזרח, הפועל תחת פיקוד העורף ומאגד את הארגונים במגזר השני והשלישי לתכלול ואיחוד מאמצי הסיוע לאזרחים.
החמ"ל החל לפעול במגוון עצום של היבטים ולקשר בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והמשפחות שפונו מבתיהן.
אל"מ במיל' רמי בר לב, מפקד מרס"ל, מספר כי "אחרי שהחמ"ל של מרס"ל הוקם עוד באותו יום שבת, התחלנו לגייס אט אט את האנשים". בתוך החמ"ל פועלים חמישה דסקים אשר בעזרתם החמ"ל ממפה צרכים ומספק מענים לפי הצורך לכל אירוע.
"לא מדובר במלחמה רגילה – מאות אלפים פונו בין רגע כשהם חסרי כל"
"לא מדובר במלחמה רגילה", אומרת זינגר דן. "כבר במהלך הלחימה עצמה הבנו שמדובר בסוגיה מורכבת מכל ההיבטים. כל מי שפנה ביום הראשון והשני, פנה חסר כל. בלי מטען, עם טלפון שבור, בלי כרטיסי אשראי או רישיון נהיגה. היינו צריכים לטפל בדברים האלו ולייצר פתרון משמעותי ורחב". בעקבות זאת, זינגר דן מספרת לדוגמה כי החמ"ל כינס נציגים בכירים ממשרד התחבורה, משרד הפנים ואיגוד הבנקים, על מנת להבין כיצד אפשר לספק מענה מקצה לקצה תוך 24 שעות עבור אותם תושבים.
"מדובר על אוכלוסייה של עקורים שהגיעו וכל עולמם חרב, ולכן הבנו שצריך לייצר מענה שונה לחלוטין מכל מלחמה או מבצע קודם, להחזיר להם את העצמאות וללוות אותם במקומות אליהם הגיעו".
"במקום לשבת בבית ולדאוג, אני מרגישה שאני תורמת"
ענווה צרפתי, עובדת סוציאלית במקצועה שהצטרפה לדסק משרדי ממשלה של המרס"ל, מקשרת בין הפניות והצרכים של המפונים והתושבים בחזית לבין משרדי הממשלה. "אני מתקשרת למשל למשרד האנרגיה כדי להתריע על בעיה של ביוב, או בעיה של מחסור בדלק, והמשרדים ישר מניעים את הגלגלים ומוצאים לכך פתרון".
בעלה של צרפתי גויס למילואים עוד ביום שבת ה-7 באוקטובר. "בהתחלה הייתי בבית והבנתי שאני אשתגע אם אשאר שם. הגעתי לחמ"ל ואמרתי 'אני לרשותכם, תגידו לי מה לעשות'. במקום מה שעשיתי ביומיים-שלושה הראשונים - לשבת בבית ולדאוג מול החדשות, עכשיו אני נמצאת בעשייה וחוזרת הביתה עם תחושה שהיום שלי מלא".
לסיכום, בר לב אומר כי "עם ישראל זקוק בימים אלו למרס"ל בצורה שלא היתה כדוגמתה. אני קם כל בוקר כמו חץ שנורה מקשת ומגיע לחמ"ל לטפל במשימות שהן לטובת עם ישראל. בסוף כולנו כאן משרתים את עם ישראל. לא מדובר בסיסמה בלבד – אני מאמין שרק יחד ננצח".
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 07:00, 13.11.23
