בכל שנה נרצחות בישראל 20 נשים בממוצע, ויותר מ-200,000 נשים נפגעות מאלימות, אך רק רבע מהן מדווחות על כך לרשויות. אם בכלל. אלימות כנגד נשים הפכה בשנים האחרונות לבעיה חברתית נפוצה בישראל, תופעה אשר חוצה מגזרים, מעמדות ומצבים סוציו-אקונומיים, ובזמן שהרשויות מגלגלות את האשמה והאחריות מהאחת לשנייה, מגיעות מיכל אלון ושרון קביליו פשה ובאמצעות הפרויקט שהקימו, "אחותי, אני איתך", הן מבקשות מכל אישה - "בואי ניקח את האחריות עלינו. תשתפי, תספרי, ואנחנו נעשה כל מה שניתן כדי לעזור".
"פמיסייד" מוגדר בספרות המקצועית כרצח של נשים על ידי גברים רק בשל היותן נשים. מנתוני הדו"ח האחרון של ארגון "התצפית הישראלית על רצח נשים" מתגלה שלא רק שחלה בשנה האחרונה עלייה משמעותית במספר מקרי הרצח של נשים על ידי גברים, בשל היותן נשים, ברוב המקרים זהות הרוצח גם הייתה ידועה מראש – בן הזוג או בן הזוג לשעבר של הקורבן. האמת המרה חושפת כי רק השנה התווספו למעגל הקורבנות 15 נשים, והשנה עוד רחוקה מלהסתיים.
במטרה לעורר את המודעות למצב ולשבור את חומת השתיקה של הקורבנות, הקימו לאחרונה אלון וקביליו פשה את פרויקט "אחותי, אני איתך", לזכרה של אבישג פחימה ז"ל, ויחד הן מבקשות לשים סוף לתופעה המחרידה. "המטרה היא לעודד מודעות", מצהירה אלון. "שכל מי שמרגישה שמשהו לא בסדר בזוגיות שהיא נמצאת בה, שתשתף. תשתפי את החברה, תספרי. בטוח יש חברה אחת שאת יכולה לספר לה בלי להתבייש. תספרי. מספיק שתספרי משהו קטן, ואולי זה ייתן לך את הכוח לספר עוד דברים. שתרגישי שיש מישהי איתך. מאחורייך", הוסיפה.
"לצערי אנחנו רואים סטטיסטיקות מזעזעות בישראל, ורואים שהקו הזה לא הולך ומתיישר, לכן, פה זה המקום שלנו כנשים, וזאת מלחמה משותפת גם של גברים, להילחם יחד להעלאת המודעות"
במסגרת הפרויקט הן עיצבו ליין של חולצות סלוגנים שכל אישה, לדעתן, צריכה להיות גאה להסתובב איתן, כמסר חד-משמעי לכך שלאף אחד אין זכות לקחת חיים של אישה אחרת או לפגוע בה בדרך כזאת או אחרת. מאחורי הפרויקט עומד האסון האישי של קביליו פשה, שבת-משפחתה, אבישג פחימה ז"ל, שסבלה מאלימות קשה, קיפחה את חייה לפני מספר חודשים, כתוצאה מזוגיות לא בריאה. הפרויקט מתנהל כולו בהתנדבות, וכל הרווחים ממכירת החולצות יועברו כתרומה ל"פורום מיכל סלה".
"היא הייתה פרח שנקטף מאיתנו בגיל צעיר"
"לפני בערך חמישה חודשים וחצי היה המקרה המצער של אבישג, בת הדודה שלי. היא הייתה בת 22 כשהיא מתה, חודש לפני החתונה. היא הייתה אמורה להתחתן כמה ימים לפני פסח, ובמקום זה, לצערנו הרב, היא מצאה את מותה בנסיבות טראגיות. היא הייתה ילדה מדהימה – מלומדת ומשכילה. היא עבדה מאוד קשה בשביל לפרנס את עצמה ולממן את הלימודים והיה לה ויז'ן (חזון) לעתיד. היא רצתה להצליח, היא רצתה לעמוד בכוחות עצמה. תמיד הייתה שמחה, קורנת ומלאת חיים. תמיד מחבקת ודואגת. היא הייתה פרח שנקטף מאיתנו בצער רב בגיל צעיר, ובלי שהספיקה להגשים את החלומות שלה, והיו לה הרבה כאלה", מתארת קביליו פשה בהתרגשות. "זה מאוד רגיש עדיין. זה עוד טרי".
"במהלך השבעה יצרנו קשר עם לילי בן עמי, מהפורום של מיכל סלה. ישבנו ודיברנו וסיפרנו לה את כל הסיפור וקיבלנו ממנה ייעוץ והדרכה. היא דאגה שלמשפחה יהיה ייצוג. היא ליוותה אותנו, והיא סיפרה לי את הסיפור של אחותה ומה העמותה שלה עושה ופתאום קלטתי כמה העמותה הזאת חשובה", מפרטת קביליו פשה. "היא לא רק מפתחת אמצעים טכנולוגיים חשובים, בשביל לעזור לנשים בתוך מעגל האלימות, היא גם פועלת להפצה מסיבית ככל האפשר של סימני האזהרה. סימני אזהרה שכבר מגיל הנעורים צריך להכיר. לשנן אותם. שתמיד יישבו לך בראש. שאם את נמצאת במערכת יחסים וסימני האזהרה האלה פתאום נמצאים שם – זה המקום להבין שאת במערכת יחסים הרסנית שיכולה גם להסתיים בצורה טראגית כזאת או אחרת".
"שינוי גדול לא מתחיל ביום אחד, אבל כל אחד צריך לעשות את החלק הקטן שלו. בסופו של דבר, יכול להיות שנציל רק כמה נשים בודדות, אבל מספיק שהצלנו נפש אחת בישראל ועשינו את שלנו".
"הליווי הזה, שפורום מיכל סלה נתן לנו, כמובן לא משפר את ההרגשה בסיטואציה הנוראית שאתה נמצא בה, אבל זה פתאום מפיח בך איזו רוח מלחמה – לנסות למנוע את המשפחה הבאה מלהיכנס לתוך המעגל הזה. למנוע מעוד משפחות להיכנס למעגל של אבל ושכול. כי זה לא רק האובדן של הילדה, זה גם הכעס העצמי של 'איך לא ראינו?', 'איך לא שמענו?' ו'איך לא ידענו?'. זה משאיר אחר כך רגשות שאי אפשר להתגבר עליהם, גם לא בחיים שלמים".
"הסיבה שהחלטנו לעשות את הפרויקט הזה היא שתהיה כמה שיותר מודעות. שאנשים יכירו וידעו. כל מה שנמכר זה קודש לפורום מיכל סלה, כדי שימשיכו לפעול. יש להם פרויקטים מדהימים. הן לא רק מסייעות לאחר המעשה, הן גם מסייעות לנשים שנמצאות עכשיו במעגל האלימות, לשמור עליהן".
"לשים לזה סוף זה להתחיל לחיות מחדש"
"לצערי אנחנו רואים סטטיסטיקות מזעזעות בישראל, ורואים שהקו הזה לא הולך ומתיישר", מתארת קביליו פשה. "לכן, פה זה המקום שלנו כנשים, וזאת מלחמה משותפת גם של גברים, להילחם יחד להעלאת המודעות. אם נשים יכירו את סימני האזהרה, ואם זה יהיה משהו מדובר, שמקבל מספיק במה, אז הנשים יידעו להיות עם עיניים טיפה יותר פקוחות לגבי המקומות שבהם הן נמצאות".
"המטרה של הפרויקט זה בעצם לבוא ולהגיד לנשים – 'אנחנו כאן'. גם אם את לא מרגישה בנוח לשתף את הסביבה הקרובה שלך. גם אם את לא מרגישה בנוח להגיד לאמא, לאבא או לחברה הכי טובה שלך – תמיד אפשר למצוא למי לפנות. להסתיר ולא לשתף זה מה שמוביל בסופו של דבר לנסיבות הטראגיות שבהן נשים מסיימות את החיים שלהן. רואים את זה שהרבה פעמים, לאחר הרצח או המוות, מתגלה שהמשפחות לא ידעו שום דבר. גם אם הן הרגישו – הנשים לא שיתפו. הן לא באו וסיפרו מה עובר עליהן. המטרה שלנו היא להעלות את המודעות – תשתפו, תספרו, תנסו למצוא אפילו מישהו אחד שילווה אתכן. אל תעברו את החוויה הזאת לבד ותכירו את סימני האזהרה – הם יעזרו לכן להבין את הסיטואציה שאתן נמצאות בה, וגם יפקחו לכן את העיניים לגבי בני הזוג העתידיים".
"שינוי גדול לא מתחיל ביום אחד, אבל כל אחד צריך לעשות את החלק הקטן שלו", מסכמת קביליו פשה. "בסופו של דבר, יכול להיות שנציל רק כמה נשים בודדות, אבל מספיק שהצלנו נפש אחת בישראל ועשינו את שלנו".
"את יכולה לפנות אליי"
"הנושא מאוד חזק אצלי. מאוד קרוב לליבי", מצהירה אלון. "קרה מה שקרה עם אבישג, ויש לי חברה ממש טובה שיצאה ממערכת יחסים אלימה וליוויתי אותה המון בשנה האחרונה. הייתה עוד חברה אחרת, שמערכת היחסים שלה התדרדרה ונהייתה אלימה, מילולית וכלכלית", היא מוסיפה. אז ישבו השתיים ותהו - "הלוואי ואפשר לעשות משהו".
יחד הן חשבו מה ניתן לעשות כדי להעלות את המודעות, ואז עלה להן הרעיון לעורר את המודעות באמצעות חולצות. הן יצרו קשר עם אחד הלקוחות שעובד איתן, אתר "תלבושת", ומשם התחיל הפרויקט לקרום עור וגידים. "הם ישר התנדבו, ואמרו בשמחה גדולה שהם יספקו את הכול – את החולצות, את ההדפסות ואת השילוחים", מציינת אלון. אז פנו השתיים למלאכת העיצוב של החולצות ובעזרת מעצבים גרפיים בחרו את האיורים, את העיצוב ואת המשפטים שילוו את הפרויקט. "ביום ששרון ומיכל פנו אלינו עם הסיפור המזעזע של אבישג ז"ל, היה ברור שאתר 'תלבושת' נרתם בכל הכוח להגדלת המודעות למאבק נגד אלימות. אנו גאים להיות חלק מפרויקט 'אחותי'", מסר אלדד ברקוביץ', מנכ"ל החברה.
"המטרה היא לסייע לנשים שלא יודעות איך לצאת מהמקומות האלו. הרעיון המרכזי של הפרויקט זה שמי שרואה אותי ברחוב תדע שהיא יכולה לפנות אליי. גם אם היא לא מכירה אותי. שתדע שהיא לא לבד ושהיא יכולה לפנות"
"חוויתי את זה עם חברות שלי", משתפת אלון, "שברגע שהן שיתפו הן הרגישו שיש גב מאחוריהן. שיש מישהי שעוזרת להן ונותנת להן את התמיכה. גם אם זו רק תמיכה נפשית, עצה או הכוונה. המטרה היא לסייע לנשים שלא יודעות איך לצאת מהמקומות האלו. הרעיון המרכזי של הפרויקט זה שמי שרואה אותי ברחוב תדע שהיא יכולה לפנות אליי. גם אם היא לא מכירה אותי. שתדע שהיא לא לבד ושהיא יכולה לפנות. את כל המערך המקצועי מספק 'פורום מיכל סלה'. יש המון עמותות, אנחנו פשוט חברנו לפורום הזה".
"פורום מיכל סלה", שליווה את קביליו פשה ואת משפחתה לאחר המקרה המצער, הוקם בשנת 2020, בעקבות הרצח של מיכל סלה ז"ל. כל מטרתו של הפורום, שמנוהל על ידי לילי בן עמי, אחותה של סלה, היא מניעת הרצח הבא באמצעות "חשיבה מחוץ לקופסה". יחד עם שימת דגש על מודעות לתמרורי האזהרה בזוגיות ולצד הקריאה לסולידריות חברתית, היעד שלהם הוא אפס נרצחות בשנה. "פורום מיכל סלה עושה עבודת קודש עם המשפחות של הקורבנות ועם הנשים עצמן שנמצאות במקומות כאלו", הוסיפה אלון.
"לבד אנחנו חזקות, ביחד אנחנו חזקות יותר"
"תשתפי שמשהו לא טוב לך. תשתפי שאת מפחדת", מבקשת אלון ומנסה לסכם. "תשתפי שאת מרגישה שמשהו לא תקין, שמשהו לא כשורה. שזה לא הגבר שאיתו התחתנת. פשוט תשתפי, כי ברגע שאת משתפת אפשר לעשות יותר. כי אם תתביישי לספר – את תהיי הקורבן הבא".
לתמיכה בפרויקט ולרכישת החולצות, לחצו כאן>>
