ועידת הנשים של המדינה מאורגנת על ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
(צילום: Streame)
ימים ספורים אחרי יום האישה, הבוקר (ב') הותר לפרסום כי בת 48 מעפולה, אם לארבעה ילדים, אותרה אמש ללא רוח חיים בביתו של בן זוגה. הוא נעצר עם אחיו בחשד למעורבות ברצח. ביום שבת האחרון נרצחה ביריות אודיה גבאי (33), אם לחמישה ילדים, בעת שיצאה ממועדון בחיפה שבו עבדה כברמנית. ארבעה חשודים נעצרו, אך החשוד בירי עצמו טרם נתפס. מפרוץ המלחמה עומד מספר הנשים שנרצחו על 15. שמונה מתוכן נרצחו מתחילת השנה.
בוועידת הנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" שנערכה היום, אמרה יושבת ראש ארגון נעמ"ת, חגית פאר, כי "זאת התקופה הגרועה ביותר עבור נשים בישראל. היא הייתה גרועה גם ב-6 וב-7 באוקטובר, וכעת - חמישה חודשים לתוך המלחמה - המצב אפילו חמור יותר.
"לצערי, הממשלה לא סופרת נשים. כל מה שנוגע למשרד הרווחה ולטיפול במניעת אלימות מוזנח במשך שנים, וכעת אפשר לראות את התוצאות העגומות של ההזנחה הזו", מוסיפה פאר. "ויש עוד גורם שלא תורם, ואף מחמיר את המצב: הסלוגן, שהפך לעובדה בשטח - 'ישראל מתחמשת'. האם הפתרון כנגד המצב הביטחוני הקשה הוא לתת אקדח לכל אזרח? האם מישהו חשב על המשמעות של זה על נשים שנמצאות בתוך מעגל האלימות? עבורן זו סכנת חיים יומיומית, בטח בתקופת מלחמה שבה נוצר 'סיר לחץ', והאיום החיצוני מגביר את האלימות גם בבית".
ראינו את המצב שאת מתארת בסבבי לחימה קודמים, וגם במהלך משבר הקורונה.
פאר: "בהחלט, ובמלחמה הנוכחית אנחנו רואים את זה ביתר שאת, בפרט כשמשפחות מפונות שמתגוררות במלונות דחוסות יחד בחדרים קטנטנים למעלה מחמישה חודשים. בנוסף, בעיתות משבר נשים הופכות להיות עניות יותר; בסוף, הן אלו שלרוב עובדות במקצועות הטיפוליים ובמקצועות שהשכר בהם נמוך יותר.
"במהלך המלחמה הנוכחית, לא מעט נשים ויתרו על מקומות העבודה שלהן - חלקן פוטרו, חלקן יצאו לחל"ת, ובנובמבר ראינו ש-51% מהנשים נעדרו מעבודתן במשך שבועות שלמים כי לא היו מספיק מסגרות חינוכיות שפעלו. בנוסף, הגברים יצאו לחזית ברובם, ונשים נאלצו להיות גם האמא, גם האבא וגם לצאת לעבודה - זה מטורף".
התחזית כרגע היא שהפערים הכלכליים בין הנשים לגברים יעמיקו כתוצאה מהמלחמה?
"לצערי, מצד אחד אנחנו רואים גידול, ומצד שני קיצוץ בתקציבים החשובים ביותר לחיזוק העורף. צריך לבנות תוכנית לאומית שתדאג לחוסן הלאומי, וכוללת השקעה בחינוך וברווחה, וכן קידום של חוקים כמו חוק האיזוק האלקטרוני. בנוסף, חשוב מאוד לחזק את כל המערכים שכיום עמותות כמו נעמ"ת ושאר ארגוני הנשים נושאות בנטל במקומם".
"יש הרבה נשים שביתן הפך לבית סוהר"
בשנת 2017 ארגוני הנשים בארץ, ובראשם ארגון נעמ"ת, דרשו מחברי הכנסת להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני, שמטרתו מניעת אלימות במשפחה והוא משמש מענה מציל חיים, שיכול לסייע לנשים להמשיך את חייהן בביטחון גם במצבים שבהם הגבר המכה שוחרר ממאסר.
החוק קודם על ידי חברת הכנסת לשעבר מהליכוד קרן ברק ושר המשפטים לשעבר גדעון סער בממשלה הקודמת, אך ישב על שולחן הכנסת במשך חודשים בשל התנגדותו של השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, עד שקודם על ידי הקואליציה הנוכחית.
החוק אמנם עבר, כאמור, אולם בוצעו בו שינויים, לדרישתו של בן גביר, שעלולים להקשות על הרשויות להגן על נשים מפני אלימות. בין ההגבלות שנוספו לחוק נמצאת דרישת הערכת מסוכנות בכל מצב, אולם עקב מגבלות כוח אדם אפשר לבצע רק 300 כאלו בשנה, ובפועל כעשרת אלפים בקשות להוצאת צו הגנה מוגשות בבית המשפט לענייני משפחה בשנה, וכ-700 תיקים נפתחים בשל הפרת צו הגנה.
"יש הרבה מאוד נשים שחיות בתוך הבתים שלהן כמו בתוך בית סוהר, והחוק הזה הוא מציל חיים עבורן, אבל לצערנו הוא לא עומד להתממש", אומרת פאר. "השב''ס לא מוכן להתמודד עם מה שכרוך בחוק הזה, והמשטרה לא מצליחה לאכוף אותו, ויתרה מכך - היא אפילו לא מצליחה לבצע את ההערכה הראשונית שלו. משטרת ישראל עסוקה, זה ברור לנו, אבל המשמעות של חוסר האכיפה, וכתוצאה מכך חוסר היישום של החוק, היא אובדן של חיי נשים, ועוד לא דיברנו על הנשים שנמצאות מתחת לרדאר ולא מתלוננות כלל - וכשאנחנו מגלים אותן, זה כבר מאוחר מדי עבורן".
צריך לומר גם שבעיתות חירום נשים לרוב לא נוטות להתלונן, ובתום המלחמה יש צפי לעלייה בתלונות על אלימות במשפחה שמתרחשת ממש ברגעים אלה.
"גם עכשיו יש עלייה משמעותית בפניות לעומת חודשי המלחמה הראשונים, וברור לי שהן רק ילכו ויתגברו ככל שהזמן יחלוף. בזמני חירום כל הנושאים שאינם קשורים למלחמה נדחים, וזה גם חלק מהתירוץ של הממשלה למה לא לטפל בנושאים האלו כעת. מבחינתם, כל מה שלא יורה עכשיו - אפשר לטפל בו בשלב מאוחר יותר, ובסוף נוצר נזק אדיר למערכת שגם ככה סובלת מחוסר כוח אדם - אין מספיק עו"סים, אין מספיק פסיכיאטרים ובעיקר, אין מי שיטפל במשבר האדיר הזה, ואנחנו כבר נמצאים ביום שאחרי.
"החוסן הלאומי של המדינה", היא אומרת, "לא נמדד רק בחזית אלא גם בעורף. עורף חזק מאפשר המשך לחימה בחזית. אם העורף מתפרק, אי אפשר לטפל בחזית. לכן צריך לחזק את הנשים, צריך לחזק את המשפחות וצריך לחזק את כל השירותים החברתיים".
בזמנו התרעתן בנעמ"ת על המשמעות הקשה שתהיה לכך שאין נשים במוקדי קבלת ההחלטות. האם התחזית שלכן התממשה?
"המצב הזה בא לידי ביטוי כבר עכשיו בסדרי העדיפויות של הממשלה; ברגע שאין נשים במוקדי קבלת ההחלטות, סדרי העדיפויות הם אחרים. 51% מהאוכלוסייה הן נשים, אז איפה הקול הנשי? איפה הוא נמצא? איפה ההחלטות שקשורות לנשים ולרווחתן?
"ברגע שיהיו נשים במוקדי קבלת ההחלטות, כל התוכנית תשתנה כי נשים יכולות לראות את התמונה הרחבה. נשים לא מסתכלות דרך פריזמה כל כך צרה אלא רואות את כל המרחב, רואות את החברה, רואות את המשפחה, רואות גם את המצב הביטחוני, גם את המצב הכלכלי וגם את המצב החברתי. יש נשים מדהימות בארץ, שיכולות וצריכות לשבת במקומות של מקבלי ההחלטות, וזו האחריות של כולנו לקדם מציאות כזאת".
