כנס הקשבה ישראלי שיעמוד בסימן "ישראל מקשיבה" יתקיים ביום שישי הקרוב (5/5) בתל אביב. מאחורי היוזמה עומדת שרי ג'קסון קליין (57) מגישת הפודקאסט "הקשבה זה הדיבור".
צפו בריאיון באולפן ynet עם שרי ג'קסון קליין - יזמת כנס ההקשבה ומגישת הפודקאסט "הקשבה זה הדיבור", ופרופ' אבי קלוגר - חוקר הקשבה מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
לשבת על ספסל, ולדבר: מה עומד מאחורי "כנס ההקשבה"?
(צילום: ירון ברנר)
יום ההקשבה, כנס ההקשבה, על מה אנחנו מדברים?
ג'קסון קליין: "האמת שזאת כבר שנה שנייה שזה מתקיים. בשנה שעברה זה היה ב'בית ציוני אמריקה' והשנה בתיאטרון הלאומי 'הבימה'. החלום שלי זה פשוט לשים את הספוט על הערך שנקרא הקשבה. באמצעות הקשבה אפשר למגר גם בדידות ואני מאמינה שכולנו צועקים ברחוב וצועקים בכנסת וצועקים בכל מקום, כי אף אחד לא מקשיב לנו".
אבל הקשבה זה עניין כללי. אני אמור עכשיו להסתובב בעולם ולהקשיב יותר?
ג'קסון קליין: למה לא?
אז אני שואל, מה השורה התחתונה במידה ואני אגיע להרצאה או לכנס, מהי השורה התחתונה? מה המסר?ג'קסון קליין: "השנה בחרנו את הדוברים שנמצאים על הבמה. אלו דוברים שפשוט עושים הקשבה, בלי קשר לשום דבר פוליטי. יש שם מנעד רחב של אנשים מכל הקשת, גם של השמאל וגם של הימין, גם דתיים וגם חילוניים, גם מהקהילה הגאה וגם ערבים, הכל על במה אחת שכולנו מאמינים שהקשבה זה הדיבור, שזה מה שצריך לעשות".
וזה קשור גם מן הסתם לרוח התקופה. זה שכולם, כמו שאמרת, צועקים ולא מקשיבים.
ג'קסון קליין: "אני יכולה לספר משהו קטן? הבוקר יצאתי מהבית ולקחתי קצת זמן, תמיד אני לוקחת את הזמן לפני. ויצאתי מהבית ונתקלתי במישהו ממש בקטנה. לא ראיתי אותו והוא צרח לי: 'מה את עושה? פוסטמה!' בשניה הראשונה התכווצה לי הבטן. זה בדיוק שניה לקח לי, כי אני בדיוק ככה עובדת ללמוד להיות קשובה, אני לומדת, זה שריר שצריך לפתח אותו, זה תהליך. ואני פשוט עצרתי שניה ופניתי אליו 'אדוני אדוני'. הוא הסתכל ככה, כי הוא היה ממש עצבני עליי, עליי? לא עליי, זה לא שלי. ואז אמרתי לו 'סליחה שלא ראיתי אותך, אני ממש מתנצלת, אבל מי עיצבן אותך? אני לא עשיתי לך כלום'. אז הוא הרגיש לא נכון.
לא ידע מה לעשות עם עצמו?
ג'קסון קליין: "הוא אמר 'זה לא קשור אלייך, זאת אשתי'. אז אומרת לו 'אתה רוצה שנייה להגיד לי מה?' אז הוא אמר 'אני מודה לך, אבל לא. קמתי הפוך אני מתנצל'. זה רק עניין של להתבונן אחד לשני בעיניים, רגע לעצור, רגע להקשיב. כולנו יכולים לעשות את זה".
אבל בואו נהיה כנים. יש את הרגע הזה שקורה מדי פעם שלא נתת לעצמך להתעצבן וזה גם קורה הרבה פעמים בכביש. ופתאום אמרת אוקיי, נגיד מישהו צפצף לך או קילל אותך והיית נחמד, הגבת בצורה טיפה יותר נעימה ולא החזרת. אבל את יודעת, לפעמים גם קורה היפך. איך עושים שתמיד נהיה כאלה? לא יודע. בואו נשאל את פרופ' אבי קלוגר, חוקר הקשבה. תן לי את המובן המדעי של האירוע הזה
פרופ' אבי קלוגר: "תשאל את עצמך מתי בפעם האחרונה הרגשת שמי שמקשיב לך כל מה שהוא רוצה זה להיות שם בשבילך? זהו, זה הכול. לא להציע לך רעיונות, לא להגיד לך מה לעשות, פשוט להיות איתך תוך כדי שאתה מדבר, לעזור לעצמך להבין מה אתה אומר בעצם, להביע את עצמך. אם זה לא קורה ביומיום, ואני חושב שלרובנו זה לא קורה אפילו פעם בשנה, אנחנו מפספסים הזדמנות עצומה בחיים שהיא אפשרית, אבל דורשת עימות".
אפשר להתאמן על זה? להתאמן על לדעת להקשיב? כי נגיד בראיונות באולפן אני כן מקשיב, אבל הרבה פעמים בחיים האמיתיים אני מודה שאני פחות מקשיב. אז איך מתאמנים על זה?
פרופ' אבי קלוגר: "אני רוצה להשאיר אותך עם השאלה 'מי יקשיב לך?' כדי שאתה תוכל הקשיב, אתה גם צריך לחוות. זה לא משהו שאתה רק נותן, אתה צריך גם לקבל אותו. ולכן אנחנו צריכים לבנות קהילות שמעניקות בקטן הקשבה לאחר ומקבלות. אז בתור דוגמא הבן אדם הבא, הבן אדם שמרגיז אותך, שקשה לך להקשיב לו, תעשה עם עצמך תרגיל. תגיד לבן אדם הזה היום 'אני רק רוצה להקשיב לך שלוש דקות'. שים סטופר על השעון לשלוש דקות ותגיד לו 'אני אקשיב רק מה שיש לך להגיד ואני לא עונה היום, אני אענה מחר אם יהיה צורך'. עכשיו זה רק שלוש דקות. כשאני מלמד מנהלים לעשות את זה, הם חוזרים אליי: 'אתה לא מבין. בשש דקות שיחה, שלוש דקות אחד דיבר, שלוש דקות השני דיבר, בלי הפרעות, סגרנו עניינים שהיה לוקח לנו שעה וחצי ביום רגיל. עכשיו, אנחנו לא רגילים לעשות את זה".
יכול להיות שיש לך טיפ, פרופ' קלוגר, למי שיושב עכשיו בבית הנשיא, לצוותי המו"מ?
פרופ' אבי קלוגר: "לכולנו שמעורבים, המחקרים שלי ושל פרופ' גיא יצחקוב, הראו שעצם ההקשבה משנה עמדות. אם אתה רוצה לשכנע מישהו הממצאים שלנו אומרים: 'אל תנסה בכלל להסביר לו איפה הוא טועה, פשוט רק תן לו את הבמה, 20 דקות, חצי שעה רק תקשיב'. ופתאום בן אדם מתחיל מעצמו להביא טיעוני נגד. כי כולנו יודעים שהעולם יותר מורכב, אבל כל עוד אנחנו במלחמה אחד עם השני, אנחנו מראים לשני רק את הצד החזק שלנו. ואם האחר נותן לי במה, העמדות נהיות מתונות יותר. אז העניין הזה של הקשבה, זה גם משפר רווחה נפשית, גם הופך עמדות למורכבות יותר, גם משפר ביצועים בעבודה. אנשי מכירות שמקשיבים טוב יותר. מקשיבים, לא בהכרח מדברים, מוכרים יותר. כשרופאים מקשיבים יותר טוב בבית חולים, ביה"ח מדווח שהסיכוי שבן אדם יחזור למיון תוך 30 יום יורד. כשחולה אומר שרופא משפחה מקשיב לו יותר טוב, יש סיכוי יותר גבוה שהוא ילך להתחסן. אינסוף תוצאות, ביצועים בעבודה, או כשמורים אומרים שמנהל בית הספר מקשיב להם, לתלמידים באותו בית ספר יש הישגים אקדמאיים מרשימים".
ג'קסון קליין: "מאוד חשוב שנוכל ללמוד כיצד אפשר להקשיב. אפשר להתאמן על זה. אני הייתי שמחה גם לפגוש אותך באופן אישי ולהקשיב לך איזה חצי שעה".
כחלק מהרחבת פעילות "יום ההקשבה" – יפוזרו מאות "ספסלי הקשבה" בכל הארץ, שיפעילו מתנדבים במספר מוקדים מרכזיים בערים הגדולות, במטרה להנגיש את תכני ההקשבה וההכלה גם מחוץ לכותלי הכנס. העוברים והשבים בערים הללו יוכלו להתיישב על ספסלי ההקשבה המיוחדים, לדבר עם המתנדבים וליהנות מחוויה של שיתוף ושל שיח נעים.
בנוסף, יתקיימו סדנאות הקשבה בחברות הגדולות במשק ובבתי ספר – והעובדים והתלמידים יחוו את החשיבות בהקשבה ובשיח פורה. בין אורחי הכנס יגיע במיוחד מדנמרק רוני אברג'ל, מייסד "הספרייה האנושית" בדנמרק. אברג'ל נולד וחונך בדנמרק, לאבא ישראלי ואמא דנית ויגיע במיוחד כדי להשתתף בכנס.
"הספרייה האנושית" היא מיזם גלובלי בעל שם עולמי, שמקורו בקופנהגן ומטרתו לייצר מרחב בטוח שמאפשר לחקור על השונות, לחבר בין אנשים שבדרך כלל לא נפגשים ולהמיס דעות קדומות.
