יוסי קסוטו (26) נולד וגדל בעיר העתיקה בירושלים, שם מתגורר עד היום. במקצועו הוא אח מוסמך והוא עובד למחייתו במסגרת של אשפוזי בית תחת מסגרות שונות. מעבר לשעות העבודה, יוסי מקדיש את מיטב זמנו להצלת חיים. מאז היה בן 15 הוא מתנדב למען רפואת הקהילה. "מגיל קטן בכיתה בבית הספר היה לי קלמר עם פלסטרים וחבישות, תמיד ידעתי שזה היעוד שלי - לסייע לזולת ולהציל חיים, ובגיל 15 עשיתי את קורס העזרה הראשונה הראשון שלי במד"א".
בהיותו בן 21 החל קסוטו להתנדב ביחידת האופנועים של זק'"א, והמשיך במתן מענה בשגרה כחלק מיחידת ההצלה של זק"א, ובאירועים משמעותיים כמו פיגועים וסיוע בכבוד המת. "זיהיתי שאני ראשון בזירת הפיגוע, ומייד התחלתי למיין את הפצועים לפי דרגת וחומרת פציעתם", קסוטו מספר כי במהלך שנות התנדבותו הגיב למספר רב של פיגועים ואירועים קשים, ואף זכה להציל לא מעט פצועים.
אחד מהאירועים המשמעותיים שבהם הציל חיים התרחש לפני מספר חודשים, בפיגוע המזעזע בהר ציון בירושלים. "ב-14 לאוגוסט השנה, היה פיגוע ירי בהר ציון, ליד קבר דוד המלך. מחבל שעלה משכונת סילוואן, פתח באש לכיוון אוטובוס ולעוברי אורח בסביבת התחנה. הייתי בדרכי הביתה מאירוע רפואי אחר, ומיד כשקיבלתי את הקריאה התחלתי בנסיעה דחופה לכיוון הזירה. הגעתי למקום תוך דקה וחצי-שתיים, זיהיתי שאני הראשון והיחיד בזירה. זיהיתי שלושה פצועים שכובים ליד תחנת האוטובוס ונאנקים מכאבים. ביצעתי מיון ראשוני של המטופלים מהקל לקשה, כדי לדעת במי לטפל קודם. הבנתי את חומרת הפציעות שלהם, והתחלתי בעצירת דימומים פורצים שהתברר פעולות שהצילו אב ובנו שהיו יחד בזירה ונפגעו שניהם באורח קשה. לאחר מכן הגיעו עוד כוחות מד"א ויחד טיפלנו ופינו את הפצועים".
מאז שנכנס ליחידת האופנוענים, יוסי מציל נפשות כמעט באופן יום-יומי. "למשל לפני שבועיים, במהלך נסיעה בירושלים קיבלתי קריאה בקרבתי. בת 16 שפיתחה תגובה אלרגית קשה כתוצאה מחשיפה לשקדים בפיצה שהזמינה. לאחר תשאול ואיבחון מהיר הבנתי שקיים איום ממשי על נתיב האוויר שלה, היו לה אודם ונפיחות בכל אזור הפנים ובדרכי הנשימה. מיד שלפתי מזרק EPIPEN שברשותי והזרקתי לה. לאחר החמרה נוספת במצבה נתתי לה EPIPEN נוסף שהחזיק אותה עד הגעת ניידת טיפול נמרץ של מד"א שפינתה אותה לבית החולים. ובכך הצלתי את חייה".
"זו עבודה קשה ופעמים רבות היא נשכחת מאחור"
מקרה נוסף אירע במסעדה, הפעם בשדרות ממילא: "לפני כשנתיים, הייתי בדרכי לעיר העתיקה, קיבלתי קריאה לשדרות ממילא, שם היה בן 60 שנחנק והיה על סף מוות. הגעתי למסעדה - ישר זיהיתי את המטופל שכוב על הרצפה, מנסה לנשום בכוחותיו האחרונים. מיד נשכבתי לצידו וביצעתי 'תמרון הימליך' - פעולה קלה ומהירה שגורמת לפליטת הגוף הזר שחוסם את נתיב האוויר. הפעולה הזו העיפה בכוח אדיר את חתיכת הלחם שהוא נחנק ממנה כמה מטרים קדימה. המטופל חזר לנשום, ולהפתעתי אף 'התלוצץ עם רופאיו' מה שהדהים אותי עוד יותר זה שהוא אף סירב לפינוי, וחזר לשולחן לאכול עם משפחתו כאילו הכל כרגיל - שניות אחרי שהוא כמעט קיפח את חייו".
כשנשאל קסוטו על כמות הנפשות שיצא לו להציל ענה: "האמת - הפסקתי לספור כשהגעתי לסביבות ה- 50", והוסיף: "חוץ מלהציל חיים, ואין ספור האירועים שיצא לי לסייע בכיבוד קדושת המת, אפשר לדבר על צד חיובי יותר - של הבאת חיים חדשים לעולם. לשמחתי במהלך ההתנדבות יצא לי לבצע עשרות לידות. גם פה, הפסקתי לספור כשעברתי את ה-50 לידות שיילדתי לבדי".
יוסי מספר על ההתנדבות שלו בהתרגשות גדולה: "הפעילות שלי בזק"א היא הדלק לחיים שלי. הצלת חיים ומתן לאחר, 'חסד של אמת' זה חסד שאתה מעניק לאדם אחר שלא יכול להחזיר לך את הטובה. זה נותן לי סיפוק אדיר. ומעבר לכך - חווית ההתנדבות, עם מתנדבים שהם מכל המגזרים וכל הדתות והמינים, היא חוויה מדהימה, ופשוט כיף לתת".
דובי ויסנשטרן, מנכ"ל זק"א, מסכם: "יוסי הוא דוגמה ומופת לרוח התנדבות שמגיעה מרצון טהור, וזו זכות גדולה שהוא איתנו. רוח זו למעשה מאפיינת את כל המתנדבים שלנו, שכן העיסוק בכבוד המת הוא לא זוהר במיוחד, זו עבודה קשה ופעמים רבות היא נשכחת מאחור - ועל כך מגיעה ליוסי ולמתנדבים הרבים שלנו תודה גדולה. הצלת חיים וכיבוד כבוד המת היא מטרה עליונה של זק"א - ואנו נמשיך לפעול לאורה ככל שנדרש לכך".