בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
(צילום: ירון ברנר, כתבת : מור גורן)
״יש כמה סוגים של חיילים בודדים. במשך החיים פגשתי את התופעה של חיילים בודדים ישראלים שהוריהם פה והם פה אבל אין קשר ביניהם - מה שנקרא חסרי עורף. ההורים לא שותפים במערך הרגשי, לא נותנים להם כסף, ולא מעניקים להם גיבוי על כך שהתגייסו לצבא״ אומר ציקי אוד, רכז חיילים בודדים וממקימי המרכז לזכרו של מייקל לוין.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
העמותה נקראת על שם מייקל לוין, צעיר שעלה לארץ מפילדלפיה שבארה"ב ושירת בחטיבת הצנחנים. בקיץ 2006, פרצה מלחמת לבנון השנייה. מייקל, שהיה בביקור משפחתי, שב מייד ליחידה שלו ובהמשך נהרג. המרכז לחיילים בודדים לזכרו הוקם בעקבות חזונו ליצור קהילה חמה ותומכת לחיילים בודדים, חלום אותו שיתף עם ציקי שהיה אביו המאמץ בארץ. זה הקים יחד עם חבריו של מייקל את "המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים" ב-2009, שתומך היום באלפי חיילים בודדים. בהמשך, הוקמה תוכנית ייעודית לחיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי ע״י דרורית ניצני.
העמותה מלווה ועוזרת לחיילים בודדים, בין אם הם עולים שהגיעו לארץ ללא משפחותיהם או ישראלים ללא משפחה ותמיכה מאחוריהם לפני השירות, במהלך השירות וחמש שנים לאחר שחרורם. כמו כן, מסייעת להם להתמודד מול רשויות הצבא בהכרתם כחיילים בודדים, מציידת אותם לקראת הגיוס, מלווה אותם לטקסים ואירועים, מעניקה להם תווי מזון וביגוד, טיפולים נפשיים, פתרונות מגורים, ארוחות שישי ופעילויות חברתיות, הכוונה וייעוץ למלגות ותעסוקה וכו׳. בנוסף, מציעה ליווי של מנטורים ומשפחות מלוות.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
קשר של אחים: אריאל ואיתן
אריאל ברזילי, חייל בודד ישראלי משוחרר סיפר: "נולדתי וגדלתי בפתח תקווה. התגייסתי לגבעתי ושם הכרתי את ציקי, שהעביר אותי לדירת החיילים הבודדים בהרצליה (של העמותה)", הוא מספר. שם הכיר אריאל את איתן פטריק טרנופולסקי "ומאז אנחנו כמו אחים", אומר אריאל.
איתן הוא מאלף כלבים ומשקם כלבים וגם עוסק בספורט כלבני. הוא יצא מהבית בגיל 16, אחר כך היה בפנימיות. "הייתי ילד די מופרע ואמא שלי לא השתלטה עליי. מאז לא הייתי בבית והיום אני כבר בן 25", הוא מספר.
"היה לי קשה לקבל את המיתוג של 'חייל בודד'", מספר אריאל, "בהתחלה גם סירבתי לקבל עזרה. ציקי היה מתקשר אליי כל שבוע ומזמין אותי לשבת". בסוף אריאל השתכנע והגיע. "קיבלו אותי בכל כך הרבה חום ואהבה שנשארתי שם עוד עד שהוא מצא לי פתרון מגורים".
"את ציקי הכרתי לקראת אמצע המכינה", מספר איתן, "הוא הסביר לנו כבר אז את הכל וחסך בכך זמן של בירוקרטיה בצבא. זה הפך את הדרך שלי לרכה בגיוס".
״העמותה עוזרת עד 5 שנים אחרי השחרור״, מסביר ציקי את המשמעות של המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים. "חשוב שחיילים בודדים, ללא עורף משפחתי, יכירו את העמותה", אומר אריאל. "יש אנשים טובים שבאמת רוצים לעזור", מוסיף איתן. יחד הם מספרים על ליווי, עידוד, ומתן אפשרויות מכל סוג אפשרי כדי לעזור וללוות את החיילים בתחילת חייהם העצמאיים, היכן שהעורף הביתי חסר. "כשהייתי נער עברתי הרבה מסגרות ולא האמנתי לאנשים", אומר איתן, "היום אני כבר נותן לאנשים מקום לעזור לי".
איתן ואריאל פתחו יחד עסק, שמשפר את הפרודוקטיביות של העובדים בהיי טק על ידי חיבור בין הכלבים שמגיעים למשרד עם בעליהם מדי יום. הם יוצאים איתם לטיולים ומחברים ביניהם חברתית. "זה מביא הרבה שקט למשרדים אחרי שהכלבים פרקו אנרגיות בחוץ. בקבוצות האילוף אנחנו מלמדים את בעלי הכלבים איך להתנהג כדי שכולם ייהנו מנוכחות הכלבים", מסביר אריאל.
"היזמות שלהם זה משהו מדהים", אומר בגאווה גדולה ציקי על עסקי הכלבנות של אריאל ואיתן. " לפני 3 שנים, לא הייתי מאמין אבל הם עשו את זה בגדול".
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
