בשיתוף מפעל הפיס
שווים בתעסוקה בעיניים שלהם מפעל הפיס
(צילום: עוז מועלם)
כתבת: מור גורן גבאי | צילום: עוז מועלם | הפקה: אור נתן | תוכן: איתי חמני
אלה ויוסף רוז'נסקי, תושבי קריית־שמונה, היו ב־7 באוקטובר בביקור משפחתי בקיבוץ חולית אצל בתם והנכדים. "יוסף הגיע לקיבוץ שבוע לפני", מספרת אלה, "ואני באתי ביום שישי, 6 באוקטובר. המחבלים הגיעו לקיבוץ ב־6:35 בערך. הסתגרנו בממ"ד, החזקנו חזק את הדלת, הם נכנסו לבית והתחילו לירות על הדלת. כל בני המשפחה, כולל הנכדים, נפצעו – חלק קיבלו כדור ואחרים נפגעו מרסיסים. היו חורים ממש גדולים בדלת ודרכם המחבלים ירו עלינו. בסופו של דבר קבוצה של מילואיניקים הגיעה לחלץ אותנו".
יוסף מוסיף: "החיילים הוציאו את הבת שלנו, את הנכדה ואת אלה. אותי לקחו לקיבוץ רעים ומשם הגעתי במסוק לאיכילוב. שאלתי בבית החולים האם אפשר להציל את הרגל שלי, ואמרו לי שכנראה שלא".
אלה הובהלה למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), שם עברה סדרת ניתוחים. יוסף פונה לאיכילוב, ובעקבות האירוע רגלו אכן נקטעה. רק לאחר 40 ימים, כאשר אלה הובאה להמשך שיקום ב"בשביל"ם" – בית החולים השיקומי לפצועי מלחמה באיכילוב, הם התאחדו מחדש והתראו לראשונה מאז אירועי אותה השבת.
"החיבור עם יוסף השפיע עליי ברמה האישית"
בין אנשי הצוות המסורים שפגשו השניים בבית החולים הייתה גם שלי פרי, מרפאה בעיסוק מזה 12 שנה. "ריפוי בעיסוק הוא מקצוע שיקומי, טיפולי", היא מספרת, "התפקיד שלי השתנה לגמרי מאז 7 באוקטובר גם מבחינת המטופלים שאני פוגשת, גם ברמת המחלקה והצוות וגם באופן אישי, וזה השפיע עמוקות על כולנו. אם קודם לכן היינו מתעסקים בעיקר בשיקום של נפגעי תאונות דרכים או אנשים שעברו אירועים מוחיים, פתאום המטופלים הגיעו עם טייטל של פצועי מלחמה, כל אחד עם הסיפור האישי שלו. אני עובדת פה הרבה שנים, בדרך כלל מאוד מוחזקת, מפרידה בין העבודה לרגשות האישיים, ופתאום הרגשתי שאני ממש חלק מכל האירוע. היה לי קשה להפריד בין העבודה לחיים עצמם עם כל הרגשות והתחושות שעלו".
למרות הקושי והאתגר, שלי מספרת כי יש גם הרבה סיפורים אופטימיים. "אנחנו רואים גם הרבה הצלחות", היא אומרת, "אנשים שקמים על הרגליים וחוזרים לחיים שלהם בהדרגה. זה הסיפוק האמיתי במקצוע הזה".
"שלי נתנה לי את הביטחון לחזור ללכת"
שלי יצרה קשר עמוק עם בני הזוג, בעיקר עם יוסף, שהיה בבית החולים ימים ארוכים ללא אשתו. "הוא קרוב לגיל של אבא שלי", היא מסבירה, "ונוצר בינינו קשר רגשי ואישי. הוא שיתף אותי בסיפור הקשה שלו. לשמוע את הסיפור, מקרוב כל כך, זה מאוד השפיע עליי. למדתי מהסיפור שלו הרבה על תעצומות נפש. לא הבנתי איך יש לו את הכוח להתמודד ומאיפה המוטיבציה. באופן כללי, בשנה האחרונה קיבלנו דבר משמעותי נוסף בעבודה: ראינו את הכוח של המטופלים, וזה נתן גם לנו הרבה כוח ותחושת ערך על מה שאנחנו עושים עבורם".
גם עבור יוסף זהו קשר מיוחד. "מיד הבנתי שיש לי מזל, שהגעתי לכתובת הנכונה, שהיא יכולה לעזור לי, שהיא מבינה אותי", הוא מסביר, "ממש שמחתי כשאחרי לא הרבה זמן שלי דרשה ממני יותר ואמרה לי: 'כשאתה יכול לעשות יותר דברים הביטחון שלך עולה'. היה לי ברור שאני אחזור ללכת".
שלי מספרת כי מצידה, "זה היה רגע מאוד מרגש, והוא לא היחיד. ביום שנפרדנו ישבנו וסיכמנו ודיברנו על כל מה שהשגנו – ופרצתי בבכי. לא יכולתי להחזיק את זה יותר".
בזמן השיקום: יוסף העביר חוג שחמט לחיילים
יוסף, שחקן שחמט מקצועי ותיק, העביר חוג שחמט לחיילים שהיו מאושפזים לצידו בבית החולים השיקומי. "הרגשתי שהם צריכים את זה", הוא אומר. שלי מספרת: "לא הייתה שמחה ממני לראות את זה. זה גם נתן לו כל כך הרבה כוח, העובדה שהיה יכול להמשיך ולתת לאחרים. זה היה גם בשבילו וגם בשבילם. יש ביוסף הרבה נתינה, וזה ריגש אותי שהוא נותן כל כך הרבה אחרי כל מה שנלקח ממנו".
יוסף ואלה הם מטופלים ששלי לא תשכח לעולם. "הם אנשים נחושים שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם", היא אומרת.
בסיום השיחה, אלה מביעה את אהבתה הגדולה לשלי, ומצהירה כי "החלום שלנו הוא שהמלחמה תיגמר ושקריית־שמונה תחזור לעצמה".
אנחנו כאן בזכותם
פרויקט שווים בתעסוקה של "מפעל הפיס" לקידום מקצועי של אנשים עם מוגבלות, בו שותפים השנה המרכז הרפואי איכילוב וסיסקו ישראל, מוקדש השנה לנפגעי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, בגוף ובנפש, חיילים ואזרחים, ומציע להם הכשרות מקצועיות ייעודיות.
אבישג אלבז הרוש, מנהלת מרכז בשביל''ם באיכילוב, מספרת כי "אנחנו פוגשים כאן סיפורים מרגשים, ביניהם הסיפור של אלה ויוסף. במסגרת פרויקט 'שווים בתעסוקה' הקמנו את 'בשביל"ם פלוס' – מרכז תעסוקה, השכלה ופנאי שמטרתו לייצר הכשרות לנפגעי המלחמה ולעזור למצוא להם עבודה. אנחנו גאים להיות חלק מפרויקט לאומי־חברתי שכזה. אנחנו כאן בזכות הפצועים האלה, וזו זכות עבורנו לעשות ולפעול ולחפש עוד ועוד דרכים כדי לפתוח להם דלתות ושהם יצאו מכאן בפלוס אמיתי".
יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי: "מפעל הפיס הציב בראש סדר העדיפויות שלו את נושא הסיוע לאנשים עם מוגבלות,
המיזם הנפלא הזה הוא חלק ממהלך רחב היקף שמטרתו לקדם שוויון הזדמנויות מלא עבור אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובכל תחומי החיים.
השנה מפעל הפיס החליט לקחת חלק באתגר הלאומי החשוב של סיוע לנפגעי המלחמה לשוב לשגרת חיים ככל הניתן, ובכלל זה לשוק העבודה. אנחנו גאים בפרויקט 'שווים בתעסוקה' וגם מתחילים לראות השמות של בוגרי הקורסים במקומות עבודה".
נפגעתם במלחמה? אנחנו כאן עבורכם
במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", אנחנו מזמינים אתכם להירשם לקורסי ההייטק החדשים של NESS ו-InfinityLabs R&D שמוצעים עכשיו ללא תשלום, במיוחד עבור נפגעי המלחמה בגוף ובנפש. במסגרת הקורסים, המשתתפים יקבלו ליווי מקצועי וסיוע - עד להשמה.
בין הקורסים המוצעים: פיתוח תוכנה, דאופס, פיתוח אוטומציה ובדיקות ידניות ותמיכה טכנית. ההרשמה בעיצומה (מספר המשתתפים מוגבל):
חברות נוספות שרוצות לפתוח הכשרות ייעודיות במסגרת המיזם מוזמנות לפנות במייל מטה לאבישג אלבז הרוש: Avishage@tlvmc.gov.il
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 12:00, 04.09.24
